שיקו רי

שִיקוֹ רֶי (בפורטוגזית: Chico Rei) הוא גיבור תרבות אפרו-ברזילאי מיתי למחצה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 1740 שועבד לעבדות גלנגה (Galanga), מנהיג שבטי מממלכת קונגו (כיום באזור הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) יחד עם חלק ניכר משבטו. במסגרת סחר העבדים האטלנטי נישאו בני השבט על פני האוקיינוס האטלנטי ונמכרו לעבדות בברזיל. גלנגה הוטבל לנצרות וקיבל את השם פרנסיסקו.

בברזיל שועבד שיקו לעבודה במכרה זהב בעיר וילה ריקה (כיום: אורו פרטו), מינאס ז'ראיס. בעל המכרה בו עבד, המייג'ור אאוגוסטו, הבחין בסמכותו על שאר העבדים וכך דבק בו הכינוי "שיקו רי" - המלך שיקו (קיצור ל"פרנסיסקו"). גרסה אחרת טוענת כי הכינוי דבק בו עוד במהלך המסע בספינת העבדים. תוך כדי עבודתו הצפין שיקו רי פתיתי זהב על גופו ובשיערו עד אשר, כעבור כחמש שנים, צבר כמות מספקת על מנת לקנות את חירותו של בנו, ומאוחר יותר את חירותו שלו. לאחר מכן עלה בידו לרכוש את מכרה הזהב בו עבד, ורווחיו מהמכרה אפשרו לו לקנות את חירותם של אחדים מבני שבטו וכן לבנות את כנסיית אפיג'ניה (Santa Efigênia) בעיר.

סיפורו של שיקו רי נחשב בברזיל כדוגמה להיתכנותה של מוביליות חברתית בחברה הקולוניאלית. בו בזמן הוא סמל להתנגדות האפריקאים המשועבדים לעבדות. פרנסיסקו מינון (Mignone) הלחין בשנת 1933 סמבה בשם Maracatu do Chico-Rei, המספרת את סיפורו, ואילו בשנת 1985 הופק בברזיל סרט קולנוע אודות שיקו רי, הנושא את שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Richard A. Gordon, "The Slave as National Symbol in Cuban and Brazilian Cinema: Representing Resistance and Promoting National Unity in La última cena and Chico Rei", Journal of Latin American Cultural Studies, Volume 15, Issue 3 December 2006, pages 301 - 320