שירה (צוללת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שירה
Scire.jpg
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי הצי המלכותי האיטלקי
סדרה 600 דגם אדואה
אוניות בסדרה סך הכל 59 צוללות מתוכן 17 מדגם אדואה
דגל הצי המלכותי האיטלקי
ציוני דרך עיקריים
מספנה Oderno-Terni-Orlando באיטליה
הושקה 6 בינואר 1938
הוכנסה לשירות 25 באפריל 1938
גורלה הוטבעה ליד חיפה ב-10 באוגוסט 1942
מקום טביעתה 32°54′0″N 34°58′0″E
נתונים כלליים
הדחק 697.25 טון על פני המים, 856.4 טון בצלילה
אורך 60.18 מטר
רוחב 6.45 מטר
שוקע 4.79 מטר
מהירות 7.5 קשר בצלילה, 14 קשר על פני הים
עומק צלילה 80 מטר
גודל הצוות 53 לוחמים
טווח שיוט 3180 מיל על פני הים (במהירות של 10.5 קשר), 74 מיל בצלילה (במהירות של 4 קשר)
הנעה 2 מנועי דיזל בהספק 1,400 כ"ס ו-2 מנועים חשמליים בהספק 800 כ"ס
צורת הנעה מדחף
חימוש שישה צינורות 533 מילימטר לשיגור טורפדו ו-12 טורפדות, תותח בקוטר 100 מ"מ, 2 מקלעים בקוטר 13.2 מ"מ ו-3 "חזירים" (טורפדו מאויש)

שִׁירֶהאיטלקית: Scirè) הייתה צוללת איטלקית שהוטבעה במלחמת העולם השנייה בסמוך לנמל חיפה.

הצוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה הייתה צוללת מדגם 600 אדואה ששירתה בצי המלכותי האיטלקי, היא נקראה על שם מחוז שירה בצפון אתיופיה, שהייתה חלק ממזרח אפריקה האיטלקית.

השירה נבנתה במספנות Oderno-Terni-Orlando (היום מספנות מוגיאנו) בין 1937 ל-1938, הושקה ב-6 בינואר 1938 ונכנסה לשירות ב-25 באפריל. מפקדה היה יוניו ולריו בורגזה, ב-1942 החליף אותו בתפקיד ברונו זליץ'.

בתחילת המלחמה עגנה "שירה" בנמל לה ספציה, בצוללת נעשו שיפורים שאיפשרו לה לשאת 3 "חזירים" (טורפדו מאויש). הצוללת יצאה למשימות רבות במים עוינים, ובאחת מהן - ב-10 ביולי 1940 - הטביעה את הספינה הצרפתית שיק (Cheik). באוקטובר 1940 ערכה את ההתקפה הראשונה של טורפדו מאוישים על גיברלטר.

למשימתה המפורסמת ביותר, הפשיטה על נמל אלכסנדריה, יצאה "שירה" ב-3 בדצמבר 1941 מנמל לה ספציה כשהיא נושאת 3 חזירים. באי לרוס שבים האגאי עלו על הצוללת 6 צוללנים שיפעילו את החזירים. ב-19 בדצמבר, לאחר שהגיעה לאלכסנדריה שבמצרים, נכנסו שלושת ה"חזירים" לנמל והטביעו את אוניות המערכה אה"מ המלכה אליזבת ואה"מ ואליאנט, את המשחתת אה"מ ג'רויס ומכלית נורבגית. למרות ההצלחה בטיבוע, הרי שבסיכומו של דבר הייתה הצלחתם חלקית: הספינות הבריטיות שקעו במימי הנמל הרדודים, ולכן הצליחו הבריטים לתקן ולהחזיר לשירות את כולן. ששת הצוללנים שביצעו את המשימה נתפסו.

לאחר ההתקפה האיטלקית המוצלחת באלכסנדיה נחרדו הבריטים, והניחו בחשאיות וללא כל תיעוד מסודר מערכת גילוי תת-מימיות בכמה מן הנמלים בים התיכון. אחת מן המערכות הותקנה בנמל חיפה. בסיסה של המערכת היה בראש כרמל, ושלשה כבלים רב שכבתיים תוצרת "סימנס לונדון 1940" הונחו על קרקעית הים בניצב ולעומק מספר קילומטרים. כאשר עבר גוף מברזל מעל הכבלים הללו נוצר שינוי בזרם, וכך ניתן היה לגלות צוללת שעוברת במקום‏[1]

ב-10 באוגוסט 1942 יצאה "שירה" לפשיטה על נמל חיפה. לבריטים היה מידע מוקדם על התקרבות הצוללת הודות למערכת האניגמה, שיירטה מסר מאיטליה לצוות הצוללת‏[2]. כאשר התקרבה "שירה" לחיפה אותרה על ידי מערכת הגילוי, ואוניות הצי המלכותי הבריטי איתרו אותה במרחק של כ-11 ק"מ מהנמל. הצוללת הותקפה בפצצות עומק שהשליכה אה"מ איילה ונפגעה, דבר שחייב אותה לעלות לפני השטח. לאחר הצוללת עלתה על פני המים הסתערה עליה הספינה הבריטית והטביעה אותה, על 53 לוחמיה. לצוללת הוענקה מדליית הזהב לגבורה הצבאית.

הצוללת הטרופה, ששוכנת בעומק של 32 מטרים הפכה לאתר צלילה פופולרי ושייטת 13 אף התאמנה במקום. ב-1984 נמשו מהמים שרידים של אנשי הצוות ומספר חלקים של הצוללת אשר נשלחו לאיטליה והפכו לאנדרטת זיכרון, לאחר מכן נערך במקום טקס משותף של הצי האיטלקי וחיל הים הישראלי.

ב-2004 הוענק השם "שירה" לצוללת חדשה של הצי האיטלקי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואלריו בורגזה,שדי הים, הוצאת מערכות,1970.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוב הפרטים לגבי המערכת אינם ידועים, אך בשנים האחרונות הצליחו צוללנים למשות חלקים מן הכבלים, וזיהו את מקורם באופן חד-משמעי. המידע על פי הרצאתו של ד"ר אהוד גלילי, ארכאולוג ימי ברשות העתיקות, יוני 2013.
  2. ^ על פי הרצאת ד"ר גלילי.