שירותרום

שירותרום (הלחם של "שיר" ו"תרום") היה אירוע התרמה שנתי שקיים גלי צה"ל עבור האגודה למען החייל ובעבר גם עבור קרן לב"י.^[1]

בשירותרום הופיעו בהתנדבות אמנים וסלבריטאים שונים לצד חיילי וקציני צה"ל. האירוע נמשך משעות הבוקר עד הערב המאוחר, והועבר בשידור ישיר בגלי צה"ל וכן בתחנות טלוויזיה שונות בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירותרום הראשון התקיים בשנת 1979 עורכים ומפיקים ראשיים - שמואל נחושתן (אוקון) ויוסי עוזרד. ולאחר מכן התקיים אחת לשנה בחודש דצמבר. בנוסף ליום השידורים הארצי התקיימו בשנותיו האחרונות "שירותרום דרום" (החל מ-1998), בשיתוף עם רדיו דרום ו"שירותרום ירושלים" בשיתוף עם רדיו ירושלים (החל מ-2006).

בשנת 2010, בעקבות אירועי השרפה בכרמל, הוקדש השירותרום לראשונה לכלל כוחות הביטחון שלקחו חלק באירועים - צה"ל, מכבי אש, מד"א, שב"ס ומשטרת ישראל.

בשנת 2012, לאחר 33 שנים, הופסק השירותרום, זאת בשל "התבזות הצבא בפני גופים מסחריים", על פי ועדה של דובר צה"ל.^[2]

תרומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 נאספו כ-30 מיליון שקלים.
בשנת 2006 נאספו כ-33 מיליון שקלים.
בשנת 2007 נאספו כ-14 מיליון שקלים.
בשנת 2008 נאספו כ-8.5 מיליון שקלים.
בשנת 2009 נאספו כ-6.5 מיליון שקלים.
בשנת 2010 לא פרסמה האגודה למען החייל את סכום הכסף שנאסף, אלא את "כמות ימי החופש" שניתן יהיה לרכוש באמצעות התרומות.
בשנת 2011 נאספו כ-19 מיליון שקלים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לירידה בכמות התרומות בשירותרום במהלך השנים, הועברה ביקורת על עצם האירוע ומדי שנה הועלו דרישות לבטלו.^[3] המתנגדים טענו שבעקבות בדיקה שביצע בעבר מבקר המדינה נמצא כי מנכ"ל האגודה למען החייל, משתכר 51 אלף שקל בחודש, ו-13 בכירים אחרים מרוויחים יותר מ-40 אלף שקל בחודש, וכי על רקע נתונים אלה אין מקום להתרים כספים לאגודה.^[4] בינואר 2006 פורסם במעריב כי הרמטכ"ל דן חלוץ שקל לבטל את האירוע ולבסס את תקציב האגודה על תקציב משרד הביטחון ולא על תרומות.^[5]

ביקורת אחרת הופנתה לעצם ההתרמה עבור צה"ל, על רקע העובדה שתקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר בתקציב המדינה מכלל משרדי הממשלה. לפי ביקורת זו, המדינה, באמצעות כספי המיסים המועברים אליה, היא הגוף שצריך ונדרש לממן את רווחת חיילי צה"ל ואין הצדקה לפנות אל הציבור בנושא זה.^[6] על כך כתב ניב שטנדל, בעכבר העיר:^[7]

מתוך הסיפורים האנושיים המרגשים, שמזכירים למי ששכח שיש עוד כמה עשרות אלפי אנשים נפלאים בעם הזה, עולים דווקא פניו המבישות של מפעל שכולו התרמה למען הגוף השמן ביותר במדינת ישראל. מערכת החינוך מדרדרת כמו רכבת אל התהום, מערכת הבריאות קורסת כמו מגדל קלפים, צירי התחבורה סתומים ומשק המים גווע, אבל לצה"ל כבר תרמתם? אז זהו, שכן. מדי שנה אתם תורמים לו, וביד רחבה. קוראים לזה, כנהוג בכל מדינה מתוקנת שלא מתרימה את אזרחיה, מסים. ואין מי שנתחו בארוחת המסים הישראלית גדול יותר ממשרד הביטחון.

שירי השירותרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה נבחר שיר רשמי שליווה את השירותרום. לרוב התבקשו יוצרים והרכבים פופולריים לקחת חלק ולכתוב שיר במיוחד לצורך העניין:

1980 - "יחד" (שמרית אור, קובי אשרת). ביצוע: חלב ודבש
1981 - "תן כתף" (נעמי שמר). ביצוע: הכל עובר חביבי
1982 - "אין דבר" (אהוד מנור, נורית הירש). ביצוע: סקסטה
1983 - "בית משותף" (יעקב גלעד, יהודה פוליקר). ביצוע: בנזין
1984 - "הלאה" (נעמי שמר). ביצוע: הגשש החיוור
1985 - "דרישת שלום" (רחל שפירא, יאיר קלינגר). ביצוע: ירדנה ארזי ולהקת הנח"ל
1986 - "מה נשאר לי". (אהוד מנור, עוזי חיטמן). ביצוע: שלישיית "כמו צועני" (יגאל בשן, עוזי חיטמן ויונתן מילר)
1987 - "ארץ של תקווה" (חיים חפר, גיל דור). ביצוע: הכל עובר חביבי ו"חלק בעולם" (רחל שפירא, הנרי ברטר) ביצוע: אילנית
1988 - "ביום הטוב הזה" (עדנה פלג, חנן יובל). ביצוע: להקת חיל האוויר
1989 - "חלק משלומי". (רחל שפירא, שאול בן אמיתי) ביצוע: מנגו
1990 - "ויהי ערב ויהי בוקר" (אהוד מנור, אריאל זילבר). ביצוע: אריאל זילבר ולהקות צה"ל
1991 - "פרחים לבנים" (מקס גת מור). ביצוע: שפיות זמנית
1992 - "בואו נתערבב" (אהוד מנור, שלמה גרוניך ומרגלית צנעני). ביצוע: מרגלית צנעני ושלמה גרוניך
1993 - שיר הפז"ם (קובי אוז). ביצוע: טיפקס

במקביל ליוו את המשדרים שירי להקות צה"ל דוגמת "יונה עם עלה של זית" שמילותיו שונו במיוחד ("על חורבותיה של אומה אחרת" נפסל להשמעה), "קום והתהלך בארץ" ועוד.

בשנים מאוחרות יותר בוצעו חידושים לשירי עבר: