שירות ביטחון המדינה של מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Egyptian Investigation State Security.jpg

שירות ביטחון המדינה המצריערבית: مباحث أمن الدولة; בתעתיק מבאחת' אמן א-דולה) היה מנגנון חקירות ביטחון המדינה ושירות הביטחון העיקרי במצרים שהיה אחראי על אכיפת החוק, סיכול ריגול וחתרנות וניהול חקירות על פי הוראת הממשל. מטה הארגון שכן ברובע נאסר בקהיר. הארגון היה כפוף למשרד הפנים המצרי, והוא הוקם לראשונה עוד בתחילת המאה ה-20, ושינה את שמו עשרות פעמים. את שמו הנוכחי נשא הארגון מאז שנות ה-70, עת הוענק לו שמו על ידי אנואר סאדאת, נשיא מצרים דאז. בראש הארגון עד מרץ 2011 (בעת פירוקו) עמד הישאם עבד אל פתאח אוֹבּוּנמיד, שמונה ב-2 במרץ 2011 על ידי שר הפנים המצרי, אל מחמוד. הישאם החליף בתפקיד את האלוף חסן עבדול רחמן הוותיק. בעקבות מחאות עממיות, פורק הארגון ב-15 במרץ 2011 על ידי שר הפנים המצרי, מנצור אל-עיסאווי.

תוכן עניינים

מבנה [עריכה]

הארגון היה אגף מרכזי של משרד הפנים המצרי והורכב ממספר מוסדות:

  • לשכת חקירות - מטה: רובע לאזוגלי, קהיר
  • בית הדין העליון לביטחון המדינה בגיזה, בית המשפט המצרי היחיד המורשה לדון בתיקים רגישים הנוגעים לענייני ביטחון המדינה
  • התביעה העליונה לביטחון המדינה (תעתיק: ניאבאת' אַמְן אל-דאוֹל א'-אל אוּלְיָה), הישאם בדאווי ידוע כמי שעמד בראש גוף זה.

מקריירה ביטחונית לפוליטית [עריכה]

רבים מן הצמרת הפוליטית במצרים, היו בעבר אנשי שירות ביטחון המדינה, בין אלה ניתן למנות את עבדל עזים פחמי, ממדוח' סאלם, שהיה שר הפנים וראש הממשלה, מר פחמי אובובחה חסן, אחמד רושדי וחביב אל-עאדלי.

ההאשמות בעינויים [עריכה]

הארגון הואשם על ידי שורת ארגוני זכויות אדם בעולם, ביניהם גם אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch בכך שביצע עינויים אכזריים בנחקריו שכללו כיבוי סיגריות על עורו החשוף של הנחקר, תקיפות מיניות, מכות חשמל, עלבונות ומכות ולחץ כללי להודות בפשעים שלא ביצעו. לאורך כל שנות קיומו סבל הארגון ממוניטין של ארגון אכזר שכדאי לשמור מרחק מנציגיו.

סופו של מנגנון חקירות ביטחון המדינה המצרי [עריכה]

בעקבות מהפכת ה-25 בינואר 2011, והמהומות ב-5 וב-6 במרץ אותה שנה, פרצו מפגינים אל מטה הארגון ברובע נאסר בקהיר הבירה. הם חשפו מסמכים מסווגים במטה הארגון והקלטות שחשפו שחיתויות בקרב בני משפחת מובארק בעסקת הנפט בין מצרים לישראל בעניין שותפות הגז EMG, כאשר בניו של חוסני מובארכ ביקשו לגרוף רווחים לעצמם מהעסקה. נחשפו גם ציתותים לכמה גורמים אופוזיציוניים במצרים וניסיונות של ארגוני ביטחון המדינה לטרפד את עליית כוחם של האחים המוסלמים במצרים ודיכוי מסיבי של התנועה במהלך הבחירות הפרלמנטריות ב-2005.

בעקבות חשיפת המסמכים החשאיים תבעו המפגינים מן הממשל לפרק את כל מנגנוני ביטחון הפנים במצרים ולאחדם עם המודיעין הכללי המצרי או להחליפם בארגון אחר, בעל אופי רך יותר בניהולו. שר הפנים המצרי יצא בהצהרה כי מתוכננת רפורמה כוללת במערך ביטחון הפנים המצרי ולפיה יפורק הארגון. ב-15 במרץ 2011 פורק לבסוף הארגון באופן רשמי.

יורשו [עריכה]

על מנת לקיים ארגוני ביטחון ראויים לשמם, המכבדים את זכויות האזרח וחירותיו, הוקם מנגנון חדש בשם מגזר הביטחון הלאומי (قطاع الأمن الوطنى) שהחל לפעול באפריל 2011.

קישורים חיצוניים [עריכה]