שירות כיבוי האש הממלכתי (רוסיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירות כיבוי האש הממלכתי
סמל שירותי הכיבוי
סמל שירותי הכיבוי
רכב של שירותי הכיבוי הרוסיים.
רכב של שירותי הכיבוי הרוסיים.
מידע כללי
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות אם המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית של רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 30 באפריל 1649
עובדים 200,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עיצוב קסדות שירותי הכיבוי
כבאי רוסי בפעולה.

שירות כיבוי האש הממלכתירוסית: Государственная противопожарная служба) הוא כינויו הכללי של ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של רוסיה, הנקרא רשמית "המינהל הראשי לכיבוי אש", הכפוף למשרד למצבי חירום. המערך מספק שירותי כבאות, חילוץ והצלה שונים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה. חיוג 112 או 01 מכל טלפון ברוסיה ינתב את השיחה למוקד חירום של שירותי כבאות והצלה האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום.

ארגון ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות כיבוי האש הממלכתי הוא ארגון ממלכתי הכולל את המינהל הראשי לכיבוי אש (לשעבר שירותי הכבאות הפדרליים), שירותי כבאות של ישויות הפדרציה הרוסית ושירותי הכבאות של מפעלים שונים שפועלים על בסיס חוזים נפרדים. שירותי הכבאות מטפלים בכ-2 מיליון אירועים בשנה ומשרתים בהם מעל 200 אלף כבאים מהם 150 אלף במסגרת השירות הפדרלי של המשרד למצבי חירום, 52 אלף במחוזות הפדרציה הרוסית ו-16 אלף במתקנים בעלי שירות כבאות עצמאי נפרד. שירותי הכיבוי כוללים את שירות כיבוי האש הממלכתי (רשמית "המינהל הראשי לכיבוי אש"), שירות כיבוי האש המוניציפלי, שירות כיבוי אש פרטי, שירות כיבוי אש מתנדב, שירות כיבוי אש פנימי של גופי הממשל, שירותי ההצלה של מחוזות רוסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי הכיבוי וההצלה ברוסיה הם משירותי הכבאות הוותיקים בעולם, הם הוקמו לראשונה ב-30 באפריל 1649 על פי צו מלכותי מאת הצאר אלכסיי מיכאילוביץ' ("Наказ о градском благочинии") שהניח את היסודות להקמת גופי כיבוי בכל אחת מערי רוסיה.

בתקופת האימפריה הרוסית פעלה חברת הכבאות הרוסית הקיסרית (Императорское российское пожарное общество) שהפעילה שירותי כיבוי אש. בשנת 1832 פעלו 590 פלוגות כיבוי אש קבועות: 250 בערים, 2,026 ביישובים חקלאיים, 127 במפעלים, 13 במתקני צבא, 12 פרטיים ו-2 בלבד במסילות הברזל.

באפריל 1918 הוצא צו להסדרת פעילויות שירותי כיבוי האש כגוף ממלכתי. ב-1934 פעל מינהל כיבוי האש הראשי (Главное управление пожарной охраны) שהיה חלק מהנקוו"ד ועד שנת 1990 פעלו גופי כיבוי האש כחלק מהמשטרה ומשרד הפנים.

ב-30 באפריל 1999 צו נשיאותי של בוריס ילצין קבע כי ה-30 באפריל הוא יום השנה של שירותי הכבאות ברוסיה. ב-9 בנובמבר 2001 צו נשיאותי של ולדימיר פוטין קבע שכל 278,000 אנשי שירות כיבוי האש הממלכתי יוכפפו למשרד הממשלתי למצבי חירום. עד שנת 2005 היו כל גופי הכיבוי ברוסיה חלק מהמשרד למצבי חירום. באותה שנה יצאה לדרך רפורמה מינהלית ובמסגרתהּ שירותי כיבוי האש ברוסיה פוצלו לשירותי כיבוי האש הפדרליים שנותרו חלק מהמשרד למצבי חירום וכללו 80,000 כבאים ו-137,000 כבאים של שירותי כיבוי האש האזוריים שהוכפפו לרשויות השלטון המקומי. 70 אלף כבאים נוספים הוחזקו בשירותי כיבוי עצמאיים שונים.

בפברואר 2019 תחום הכבאות אורגן מחדש והוקם המינהל הראשי לכיבוי אש של המשרד למצבי חירום, במקום שירות כיבוי האש הפדרלי.[1]

אופי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות כיבוי האש הממלכתי אחראי להצלת נפשות, רכוש וחילוץ לכודים במקרים הבאים:

כיבוי והצלה
  • דליקות
  • שריפות ביערות, שטחים פתוחים ושדות קוצים
  • טיפול בתקריות בהן מעורבים חומרים מסוכנים
  • תאונות דרכים, תאונות רכבת ותאונות כלי תעופה
  • שטיפות כביש לאחר תאונות דרכים למניעת פגיעות נוספות
  • חילוצים מגובה, תהומות, בורות וחילוצים במתווה אורבני (סנפלינג) וכן חילוץ מנהרות זורמים ושיטפונות
  • חילוץ ממעליות ופריצות דלת במקרי חירום
  • חילוץ בעלי חיים וכל עזרה הנדרשת לבקשת שאר גופי החירום במידת הצורך
מניעה והדרכה
  • אבטחת אירועים, משחקי כדורגל והתכנסויות של מעל 700 איש
  • מניעת דליקות - קביעת דרישות לסידורי בטיחות אש אקטיביים ופסיביים בשטחים בנויים ופתוחים בעזרת חקיקה והסברה
  • הדרכה ואימונים - החל מאימון הכבאי כפרט ועד להשתתפות בתרגילים משותפים עם המשטרה, הצבא וארגונים נוספים
  • בניין הכוח - גיוס כח אדם, בינוי ושיפוץ תחנות ורכש ציוד ייעודי, רכבי כיבוי וחילוץ לסוגיהם

ראשי מכבי האש לדורותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם[2] תחילת כהונה סיום כהונה הערה
יאקוב מתיאשווילי 1918 1925 ראש שירותי כיבוי האש
טוגאן מלסאגוב 1926 1937
וורוביוב 1937 1938 מפקד יחידת כיבוי האש של נקוו"ד
סמנקו 1938 1939 ממלא מקום מפקד יחידת כיבוי האש של נקוו"ד
אלכסנדר לוקיץ' 1939 1941
טאראס צ'קראולי 1941 1951
וסילי אלייניקוב 1951 1957 מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ולדימיר צ'מבאייב 1957 1961 מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ניקולאי בולגאקוב 1961 1984 מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ולדימיר אוסטאך 1984 1993 מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים
ולדימיר אוסטך 1984 1993 מפקד יחידות כיבוי האש של משרד הפנים, ראש מינהל שירות כיבוי האש הממלכתי
סולטאן בארוייב 1993 2003 ראש מינהל שירות כיבוי האש הממלכתי
ולנטין נליובוב 2019 ראש המינהל הראשי לכיבוי אש

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]