שירי מלחמת העולם השנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התמונה ההיסטורית של חיילי ארצות הברית מניפים את הדגל על אדמת האי איוו ג'ימה, עטיפת תקליט מתקופת המלחמה

מלחמת העולם השנייה הותירה מאחוריה בזיכרון האנושי לא רק הרס, חורבן, מוות ושכול אלא גם הרבה שירים שביטאו את רוח התקופה. שירי לכת, שירי קרב ושירים פטריוטיים שנועדו להרים את המורל, לעודד את החיילים בדרכם אל הקרב אך גם את האוכלוסייה האזרחית בעורף. השירים הושמעו ברדיו, בקעו מרמקולים בתחנות הרכבת והושרו בקסרקטינים, במחנות השבויים והמעצר, במחפורות ובבונקרים, במדבר המערבי ובערבות אוקראינה, בחזית האוקיינוס השקט ובג'ונגלים של בורמה.

בשורות הוורמכט והצבא האדום, הבריגדה היהודית והפרטיזנים של טיטו, בקרב חיילי ארצות הברית ובעלות הברית השירים היו מצרך מבוקש כמו מנות הקרב. היו שירים שהתחבבו בו זמנית על לוחמים משני צידי המערכה, כמו השיר לילי מרלן. השיר הרוסי הפופולרי קטיושקה הפך גם להמנון הפרטיזנים האיטלקים. והיו גם שירים מלנכוליים, שיר עצב ופרידה מהבנים והבעלים שיצאו לקרב, מהאהובה שנותרה בבית, שירים על העולם שחרב, על שורת הנופלים האין סופית, על העיירה הבוערת וגם שירים עם תקווה, כמו שיר הפרטיזנים היהודים "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" או "אנו עוד ניפגש" ו"צוקי דובר", שיריה של ורה לין, שביטאו שורה ארוכה של שירי "שש אחרי המלחמה".

שירים רוסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים בקרב חיילי הצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה, המכונה במדינות ברית המועצות לשעבר "המלחמה הפטריוטית הגדולה" היוו מרכיב חשוב בגיבוש החיילים, בהגברת המורל וגם בעידוד העורף האזרחי. את הטון נתנה בעיקר מקהלת הצבא האדום, שהפכה עם הזמן ללהקת הייצוג החשובה ביותר של ברית המועצות. היא הוקמה בשנת 1928 על ידי פליקס דנילוביץ. החליף אותו אחר כך אלכסנדר אלכסנדרוב, שנתן למקהלה את צביונה המוכר.

בתקופת המלחמה נרתמה הלהקה להרמת המורל באמצעות הופעות בקו החזית ובשידורים ברדיו הרוסי. השיר המזוהה ביותר עם המלחמה הפטריוטית הגדולה נקרא מלחמה קדושה (Священная война). הוא חובר ימים ספורים בלבד לאחר פריצתה, ומלותיו בקעו מתוך הרמקולים בתחנת הרכבת, שבהן נאספו מיליוני חיילים לשדרות הקרב, ועד מהרה הפך להמנון המלחמה. את השיר כתב וסילי לבדב-קומאץ' והלחין מנהל מקהלת הצבא האדום, אלכסנדר אלכסנדרוב.

המלחמה הגיעה לברית המועצות ב-22 ביוני 1941. יומיים לאחר מכן ביקש העיתון "איזווסטיה" מאלכסנדרוב להלחין את השיר שכתב לבדב-קומאץ'. כבר באותו ערב הולחן השיר, והושר בלילה לראשונה בידי מקהלת הצבא האדום. כעבור ימים אחדים שרה המקהלה את השיר באוזני אלפי חיילים שעמדו לצאת לחזית. השיר הותיר על הלוחמים רושם עז ולימים סיפרו אחדים מהם כי עברה בהם צמרמורת כששמעו את השיר לראשונה והם חשו כאילו כל מילה יצוקה מעופרת או פלדה. השיר ליווה את הלוחמים כל הדרך, לאורך כל שנות המלחמה, עד כיבוש ברלין.

הבית הראשון ברוסית באנגלית בעברית

Вставай, страна огромная,

Вставай на смертный бой

С фашистской силой темною,

С проклятою ордой.

Get up, the giant country,

Get up for mortal fight

With German horde uncounted,

With forces of the night

עורי מדינה ענקית

עורי לקרב הקטלני

נגד הכוח הפשיסטי החָשׁוּךְ

כנגד ההמון המקולל

בעולם השיר המזוהה ביותר עם רוסיה בתקופת המלחמה הוא קטיושה, שירם של המלחין מטוויי בלנטר, שהיה בתקופת המלחמה כתב צבאי בדיוויזיה על שם המרשל וורושילוב, ומחבר המילים מיכאיל איסאקובסקי. השיר שחובר ב-1938 עוסק בקטיושה (שם חיבה לקטיה, יקטרינה), נערה רוסיה ששרה על אהוב נפשה המתגעגע, שיצא להגן על המולדת, ולו היא שומרת אמונים. השיר תורגם לעברית על ידי נח פניאל ונקרא "קטיושקה". השיר גם הפך בתקופת המלחמה להיות להמנון הפרטיזנים האיטלקים. הנה הבית הראשון:

עברית רוסית רוסית באותיות לטיניות

לבלבו אגס וגם תפוח

ערפלים פשטו על הנהר

וקטיושקה אז יצאה לשוח

על חופו תלול ונהדר

Расцветали яблони и груши

Поплыли туманы над рекой

Выходила на берег Катюша

На высокий берег, на крутой.

Rastsvetali yabloni i grushi

Poplyli tumany nad rekoy

Vykhodila na bereg Katyusha

Na vysokiy bereg, na krutoy.

השיר "לילה בנמל" נחשב אף הוא לאחד השירים המזוהים ביותר ברוסיה עם תקופת המלחמה. חיבר אותו המשורר אלכסנדר צ'ורקין. שיר זה תורגם אחר כך לעברית על ידי אברהם שלונסקי ונקרא "שלום עירי נוחמה".

הרוסים הקדישו שירים לכל גזרות הלחימה, לטנקטיסטים, לארטילריה, למשמר הגבול, לטייסים, לצנחנים, אפילו לנהגים בחזית ולכתבים הצבאיים, לאחיות, לרופאים ולקומיסרים. גם למאמץ המלחמתי של פועלי החרושת, מפעלי הפלדה והתחמושת הוקדשו שירים, כמו השיר "וסילי וסילייביץ'" של המלחין ניקולאי בוגוסלובסקי, המתאר את תרומת פועלי התעשייה לניצחון במלחמה. שירים רבים נכתבו על גבורת מגיני מוסקבה, לנינגרד וסטלינגרד.

השיר הפופולרי "תכול המטפחת" ("22 ביוני בשעה 4") מספר על הרגעים שבהם פרצה המלחמה עם גרמניה - קייב הופצצה וכל אוקראינה התבשרה על פרוץ המלחמה. ז'אנר שלם הוקדש למנהיגים הסובייטים ובראשם סטלין. בין השירים הידועים "תהילה לסטלין" ו"תהילה למולוטוב", "יחי סטלין" ו"לחיי סטלין", שבו מרימים החיילים כוסית לכבודם של אבי האומה סטלין, המפלגה הקומוניסטית ודגל הניצחון.הצמד קרנוקוב וגוסב חיברו את השיר "למען המולדת", שיר חיילים קצבי שמלותיו "למען סטלין נצעד קדימה, קדימה לקרב".

לצלילי מנגינתו של המלחין ז'ינובי דונייבסקי צעדו החיילים ובפיהם השיר "קדימה פטריוטים, קדימה חברים לקריאתו של מנהיגנו החכם". במארש הארטילריה הנודע שרים ה"ארטילריסטים": "נה רודינו, זה סטלינה", למען המולדת, למען סטלין נצעד קדימה! במארש הטנקיסטים נאמר: "טוואריש סטלין ייתן לנו את הפקודה וורושילוב ינהיג אותנו לקרב". הצמד בלטנר ואיסקובסקי אחראי גם לשיר החיילים הפופולרי "להתראות, ערים ועיירות, אנו נשוב עם ניצחון".

ב-9 במאי מדי שנה מציינים ברוסיה ובחבר המדינות את יום הניצחון על גרמניה הנאצית. הנאצים נכנעו רשמית ב-8 במאי 1945, אולם בשל הבדלי הזמנים בין גרמניה לברית המועצות לשעבר הוא צוין במוסקבה ב-9 במאי. הרוסים חוגגים את יום הניצחון במצעד חגיגי בכיכר האדומה. גם ברחבי חבר המדינות צועדים וטרנים, חיילים ותיקי הקרבות עטורי מדליות, כדי לציין את היום החשוב.

לרגל חגיגות 30 שנה לניצחון, הכריז המשטר הסובייטי ב-1975, על תחרות לכתיבת שיר מיוחד ליום הניצחון. הצמד ולדימיר חריטונוב (מילים) ודוד טוקמנוב (לחן) חיברו יחדיו שיר שנקרא Den Pobedy, יום הניצחון, מארש עליז וקצבי. חבר השופטים, שהורכב כולו מאנשים שגדלו על ברכי התרבות הסובייטית בעידן סטלין, לא אהבו את השיר שבוצע בידי הזמר הרוסי המפורסם לב לשצ'נקו. אלא שהשיר הפך ללהיט ענק לאחר שלשנקו השמיע אותו ב-10 בנובמבר אותה שנה, בקונצרט חגיגי בארמון הקונגרסים של הקרמלין, לרגל יום המיליציה. הקהל הנלהב קם על רגליו, הריע ממושכות וביקש הדרן. השיר התחבב מהר מאוד גם על ליאוניד ברז'נייב ומאז הוא מושר בכל שנה בחגיגות יום הניצחון, כשבכיכר האדומה מתלווה לשירה גם ירי מאסיבי של זיקוקין די-נור. הבית האחרון בשיר, הנחשב למרגש במיוחד, אומר: "אמא, לא כולנו חזרנו. חצינו את כל אירופה, את חצי כדור הארץ, כדי להגיע ליום הזה, יום הניצחון".

שירי פרטיזנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר הפרטיזנים היהודים, הידוע גם כ"אנחנו פה" חובר ביידיש על ידי הירש גליק, בגטו וילנה, באביב 1943,והפך להמנון המחתרת היהודית הלוחמת, לאחר שקבוצת פרטיזנים יהודים יצאה את הגטו ואיבדה בקרב ראשון חמישה-עשר מחבריה. באותה עת הגיעו לגטו הידיעות הראשונות על המרד בגטו ורשה. מהר מאוד הפך שיר הפרטיזנים לשיר לאומי המושר ברחבי העולם היהודי. הירש גליק (1922 - 1944) נולד בווילנה היה משורר ופרטיזן. הוא נכלא במחנות עבודה באסטוניה משם ברח ב-1944, הצטרף לשורות הפרטיזנים ונהרג בידי הגרמנים. שיר הפרטיזנים תורגם לעברית על ידי אברהם שלונסקי. פזמון השיר בעברית:

אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה

את אור היום הסתירו שמי העננה

זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא

ומצעדינו עוד ירעים אנחנו פה

גם לפרטיזנים ביוגוסלביה, בצרפת, ברוסיה, ביוון ובאיטליה היו שירים משלהם. למחתרת הקומוניסטית בצרפת, מאקי, היו שני שירים בולטים:

Ce sont ceux du maquis

Ce sont ceux du maquis

Ceux de la résistance

Ce sont ceux du maquis

Combattant pour la France

Bravant le froid, bravant la faim,

Défiant l'horrible esclavage

Bravant Laval, bravant ses chiens,

Sans jamais perdre courage

Ce sont ceux sont ceux du maquis

Ceux de la résistance

Ce sont ceux sont ceux du maquis

Jeunesse du pays.

השיר השני נקרא ceux de la résistance.

המנונה של תנועת המרי המאוחדת בצרפת נקרא "Le Chant des Partisans", שיר הפרטיזנים, והיו לו שתי גרסאות. הוא נכתב בידי אנה מרלי Anna Marly. , ג'וזף קסל ומוריס דרואון. השיר בוצע לראשונה בידי אנה מרלי, הושמע בבי.בי.סי ואומץ על ידי מאקי. השיר הפך כל כך פופולרי בצרפת עד שלאחר המלחמה הוצע להפוך אותו להמנון הרפובליקה. תקופה מסוימת הוא הושמע לצד ההמנון הרשמי. זהו הבית הראשון בשיר:

Ami, entends-tu le vol noir des corbeaux sur nos plaines ?

Ami, entends-tu les cris sourds du pays qu'on enchaîne ?

Ohé partisans, ouvriers et paysans, c'est l'alarme !

Ce soir l'ennemi connaîtra le prix du sang et des larmes

שיר פרטיזנים צרפתי נודע אחר, La complainte du Partisan, נכתב בלונדון ב- 1943 בידי אנה מרלי ועמנואל ד'אסטיר דה לה ויג'רי Emmanuel D'Astier de la Vigerie, שכינויו במחתרת הצרפתית היה "ברנרד". מאוחר יותר תורגם השיר לאנגלית על ידי הי זארט (Hy Zaret) וזכה לביצועים שונים, ביניהם ביצוע של לאונרד כהן תחת השם The Partisan.

באיטליה שיר הפרטיזנים הידוע ביותר היה "בלה צ'או", Bella ciao, המבוסס על שיר עם איטלקי עממי.

Una mattina mi son svegliato,

o bella, ciao! bella, ciao! bella, ciao, ciao, ciao!

Una mattina mi son svegliato

ed ho trovato l'invasor.

O partigiano, portami via,

o bella, ciao! bella, ciao! bella, ciao, ciao, ciao!

O partigiano, portami via , ché mi sento di morir.

השיר הרוסי קטיושה, בגרסה העברית קטיושקה, התחבב מאוד על הפרטיזנים האיטלקים והפך לצד "בלה צ'או" להמנונם הרשמי. בגרסה האיטלקית נקרא השיר Fischia il vento.

ברוסיה הוקדשו רבים משירי המלחמה הפטריוטית הגדולה לפרטיזנים. אחדים מהשירים הוקדשו ללוחמות בשורות הפרטיזנים, אחרים דווקא לאמהות ששלחו את בניהם ליערות להצטרף לשורות הפרטיזנים, כדי לנקום בגרמנים. השיר "פרטיזנסקיה" בביצוע הזמר בוריסנקו מתאר את נפילתו של פרטיזן, ששוכב חלל מתחת לעץ איש שם בשדה הפתוח. אלכסנדר אלכסנדרוב חיבר ומ. גולודין הלחין ב-1941 עבור מקהלת הצבא האדום את שיר הקרב של הפרטיזנים.

שירי המלחמה בארץ-ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם השנייה התגייסו אלפים מבני ובנות היישוב העברי בארץ ישראל לצבא הבריטי. ביניהם היו חברי להקת "מעין זה", אם הלהקות הצבאיות, שכוכביה היו חנה מרון ויוסי ידין. בין חברי הלהקה היה מרדכי זעירא, מלחין "היו לילות", "שני שושנים" ופניני זמר רבים אחרים. זעירא הלחין באותה תקופה את שירי הצבא שלו, ובהם "שיר הלגיונות" ("צבא, צבא, מה טובו אוהליך"), "הגדודנים", "שיר החי"ל", "שיר המגן והמרי" ועוד. צבי בן יוסף, מחבר "יש לי כנרת", הכניס לשירו "הולכים בלילה" מונחים צבאיים עכשוויים - "הולכים בלילה / הולכים הולכים / שלשות טורים פלוגות גדודים / של חיילים עבריים...". שיר נוסף שכתב בן יוסף, "הורה נהלל" (בוצע על ידי שלמה דויטשר-דרורי) הביא דווקא זווית אחרת של המלחמה: "משתמט אני הייתי / ואני לא התביישתי כלל / עד כי עוז תפסתי / ועידוד רכשתי / בריקוד בנהלל...".

שיר החי"ל נכתב על ידי המשורר יעקב אורלנד והולחן על ידי מרדכי זעירא. את השיר ביצע הזמר אילקה רווה. להלן הבית האחרון והפזמון של השיר:

ואור כי יבקע מליל

ובן כי יולד לדור,

יושר-נא, יושר-נא לו שיר החי"ל,

אשר לא נסוג אחור!

עלי נא, עלי,

שלהבת שלי,

בדם חלליך הדליקי-נא אור.

היי-נא, היי,

שלהבת שלי,

בפי חיילייך מזמור

חנה מרון ויוסי ידין שרו ביחד את השיר "כל הדרכים מובילות לרומא". יעקב טימן שר שיר שהפך ללהיט באותם הימים, "מכתב מאמא" פרי עטו של נתן אלתרמן, שיר שבו אם דאגנית שולחת לבנה המשרת בבריגדה סרטים, כדי שיעלה בסולם הדרגות, לאחר שכתב לה כי הוענקה לו דרגת קורפורל (רב"ט) וכי זכה לסרט על שרוולו ("סרטים לך שולחת אמא").

צאנה צאנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צאנה צאנה

אחד מלהיטי התקופה הגדולים היה השיר "צאנה, צאנה, צאנה", לחן יששכר מירון, מילים יחיאל חגיז. מירון הלחין את השיר בתקופת שירותו בבריגדה. לימים אומץ השיר על ידי להקת "האורגים" The Weavers, והפך לחלק מהרפרטואר של הלהקה.

יששכר מירון (מיכרובסקי) אשר שירת בפלוגה 2 בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי, קיבל בסוף שנת 1941 מקצין בבריגדה בשם בלום מס´ מילים שכתב חייל בשם יחיאל חגיז וביקש ממנו לחבר למילים מנגינה מהר ככל הניתן עבור מסיבה שערכה פלוגה אחרת. מילות השיר מתארות חווייה ראשונה של חיילים יהודים בארץ ישראל (למרות שבמלחמת העולם הראשונה כבר הופיעו הגדודים העבריים) ומתבססות על שמו של הספר היהודי הידוע צאנה וראינה, ובמקור משיר השירים.

תוך 6 שעות חיבר יששכר את המנגינה ובאותו ערב אף ניגן את השיר במסיבה שערכו החיילים באחת הקנטינות בבסיס בחיפה, את השיר שר לראשונה באותה מסיבה חייל בשם הילל. השיר והמנגינה הקליטים התפרסמו בצבא וביישוב היהודי במהרה. ב22/12/41 הושר השיר לראשונה ברדיו פלשתינה על ידי זמר בשם אפרים גולדשטיין (לימים אפרים די-זהב).

בשנת 1947 הושר השיר גם במחזמר מוזיקלי שהעלה תיאטרון "גחלילית" בת"א. באותה שנה הוקלט השיר לראשונה באולפן עבור הוצאתו בתקליט על ידי הזמרת שרה יערי. בעקבות הסכם שנחתם בין יששכר מירון לבין דוד זיתני שהיה מבעלי חברת התקליטים "זימרה" בניו יורק הועלה השיר לאלבום בשם "ההגנה שרה" "HAGANAH SINGS". כך לראשונה הופיע השיר מעל גבי תקליט. התקליט מעולם לא נמכר בארץ ונמכר רק בארצות הברית בכ 1000 עותקים.

צאנה צאנה צאנה צאנה הבנות וראינה

חיילים במושבה

אל נא אל נא אל נא תתחבאנה

מבן חייל איש צבא

שירי המלחמה בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940, בעיצומו של הקרב על בריטניה, כשהבריטים האמינו כי הם עומדים לבדם במערכה, רוס פרקר והרי-פר דיוויס כתבו והלחינו את השיר "בריטניה לעולם ועד", There'll always be an England,שגרסתו הפופולרית ביותר הושמעה על ידי זמרת המלחמה הבריטית ורה לין שכונתהthe forces sweetheart

"אנגליה לעולם ועד", עטיפת תקליט

There'll always be an England

And England shall be free

If England means as much to you

As England means to me

שירים מפורסמים אחרים של ורה לין, יקירת החיילים, מאותה התקופה היו "צוקי דובר הלבנים" The White Cliffs Of Dover ו"אנו נשוב ונפגש" We'll meet again שאומר כך, בתרגום חופשי:

אנו נשוב ונפגש

אינני יודע מתי

אינני יודע היכן

כל שאני יודע הוא שביום אחד שטוף שמש

אנו נשוב ונפגש

שיר מושמע אחר באותם הימים היה When the Lights Go On Again All Over the World "כשהאורות שבו לדלוק בכל העולם", שיר אופטימי על רקע האפלה שהוכרזה בבריטניה בתקופת המלחמה.

שירי המלחמה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מהחיילים הבריטים, ששרו שירים תוך כדי צעידה, בקרב או בבסיס, לחיילי ארצות הברית, שהיו מצוידים טוב יותר מכל צבא אחר, היו מקלטי רדיו כמעט בכל אתר ואתר אליו הגיעו, והשירים הפופולריים בקרב חיילי ארצות הברית היו בעיקר שירים שהושמעו ברדיו ואפילו הקלטות מסוימות של אותם השירים, להם הם האזינו בעיקר בהפוגות.

הנעימות הפופולריות ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה בארצות הברית היו נעימות תזמורתו של גלן מילר, ובראשם IN THE MOOD ו"צ'טנוגה צ'ו צ'ו", "סרנדה לאור ירח", "צומת טוקסידו" ו"יש לי נערה בקלמזו", שהושמעו ללא הרף בימי המלחמה בכל תחנות השידור של ארצות הברית, בחזית ובעורף. כמו כן הושמעו לרוב שיריהן של האחיות אנדריוז, ובעיקר הלהיט "בוגי ווגי בוגל בוי".

אחת מתוכניות הרדיו המובילות בתקופת המלחמה הייתה G.I. Journal, מגזין רדיון משודר, ששילב הופעות של כוכבים עם להיטי התקופה ושירים כבקשתך. בין הכוכבים שהופיעו בפני החיילים בחזית ובעורף בשירים ובמערכונים, היו בוב הופ, פרנק סינטרה, בינג קרוסבי, גלן מילר, האחיות אנדריוז, אורסון וולס, דורותי למור, קוני היינס, רוברט בנצ'לי, תומי דורסי, בני גודמן ואחרים.

ב-4 ביולי 1942 הועלה בארצות הברית מופע מוזיקלי להרמת המורל בשם This Is The Army של אירווינג ברלין. המופע הפך עד מהרה ללהיט והוא הוצג בפני חיילי ארצות הברית באירופה, המזרח התיכון והאוקיינוס השקט. שיר הנושא מתוך המופע, THIS IS THE ARMY MR JONES הפך ללהיט ענקי.

אלה היו השירים הפופולריים ביותר בקרב חיילי ארצות הברית בזמן המלחמה:

  • (There'll Be Blue Birds Over) The White Cliffs Of Dover - Jimmy Dorsey & His Orchestra (1942)
  • Ac-Cent-Tchu-Ate The Positive - Johnny Mercer (1944)
  • Be Careful, It's My Heart - Composer: Irving Berlin - From: Movie Holiday Inn (1942)
  • Boogie Woogie Bugle Boy" - Andrews Sisters (1941)
  • Comin' In On A Wing And A Prayer" - The Song Spinners
  • Der Fuehrer's Face- Spike Jones and his City Slickers (1943)
  • Don't Get Around Much Anymore (Never No Lament) - Duke Ellington & His Orchestra
  • Don't Sit Under The Apple Tree (With Anyone Else But Me) - Composer: Lew Brown, Sam. H. Stept,* and Charlie Tobias (1942)
  • Ev'ry Time We Say Goodbye - Composer: Cole Porter - From: Musical "Seven Lively Arts (1944*)
  • G.I. Jive" - Johnny Mercer
  • I Don't Want To Walk Without You" - Harry James & His Orchestra Composer: Frank Loesser and Jule Styne - From: Movie "Sweater Girl" (1941)
  • I'll Get By (As Long As I Have You) - Ink Spots
  • I'll Walk Alone" - Martha Tilton
  • It's Been A Long, Long Time" - Harry James & His Orchestra
  • Long Ago (And Far Away)" - Jo Stafford Composer: Ira Gershwin and Jerome Kern - From: Musical "Cover Girl (1944)
  • ”Kiss The Boys Goodbye” - Composer: Frank Loesser and Victor Schertzinger - From: Movie "Kiss The Boys Goodbye" (1941)
  • On D-Day" - Nate Borofsky
  • Praise The Lord And Pass The Ammunition! - Composer: Frank Loesser (1942)
  • Sentimental Journey" - Les Brown & His Orchestra; Composer: Bud Green, Les Brown, and Ben Homer – (1944)
  • Till Then - Mills Brothers
  • Waitin' For The Train To Come In - Peggy Lee
  • When The Lights Go On Again (All Over The World) - Vaughn Monroe & His Orchestra (1943)
  • You'd Be So Nice To Come Home To - Composer: Cole Porter 1942

שירי חיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורה לין, אלילת החיילים הבריטים במלחמת העולם השנייה

אחת הנעימות המפורסמות במלחמת העולם השנייה הייתה "קולונל בוגי". לימים "סופחה" מנגינת השיר לטובת נעימת הסרט "הגשר על הנהר קוואי". על פי אותה מנגינה בדיוק שרו חיילי הצבא הבריטי בתקופת המלחמה שיר מלא לעג שנקרא "להיטלר יש רק ביצה אחת": Hitler Has Only Got One Ball והנה השיר במלואו:

Hitler Has Only Got One Ball

(Sung to the tune of "Colonel Bogey")

Hitler

Has only got one ball,

Goering

Has two, but very small

Himmler

Has something similar,

But poor old Goebbels

Has no balls

At all!

שיר מלחמה ידוע אחר בצבא הבריטי היה "Bless them all", "ברך את כולם", אבל החיילים שבעי הקרבות שינו מהר מאוד את הגרסה, כדרכם של חיילים, ושרו על פי אותה מנגינה "Fuck 'em All". הנה הבית החוזר:

Fuck (Bless) 'em all, Fuck (Bless) 'em all,

The long and the short and the tall,

Fuck (Bless) all the Sergearnts and WO ones,

Fuck (Bless) all the Corporals and their bastard sons,

For we're saying 'goodbye' to them all,

As back to their billets (barracks/up the C.O.'s arse) they crawl,

You'll get no promotion this side of the ocean,

So cheer up me (my) lads, Fuck (Bless) 'em all.

שיר היתולי אחר ששרו החיילים הבריטים בדרכם לחזית היה "אנו הולכים לתלות את הכביסה על קו זיגפריד":,We're going to hang out the washing on the Siegfried Line:

We're going to hang out the washing on the Siegfried Line.

Have you any dirty washing, mother dear?

We're gonna hang out the washing on the Siegfried Line.

'Cause the washing day is here.

Whether the weather may be wet or fine.

We'll just rub along without a care.

We're going to hang out the washing on the Siegfried Line.

If the Siegfried Line's still there.

השיר שמזוהה יותר מכל עם צנחני צבא ארצות הברית הוא גם כן הומוריסטי ומלא עוקצנות כיאה לרגשות החיילים באותה תקופה. השיר, Blood on the Risers, שמבוסס על "גווייתו של ג'ון בראון, מתאר צנחן אמריקאי שמצנחו לא נפתח במהלך צניחה ולכן, כמאמר הפזמון "הוא לא יצנח יותר"

He was just a rookie trooper,
And he surely shook with fright
As he checked all his equipment
And he made sure his pack was tight.

"Is everybody happy?", cried the sergeant, looking up,
Our hero feebly answered "Yes," and then they stood him up
He leaped right out into the blast, his static line unhooked,
HE AIN'T GONNA JUMP NO MORE!

GORY, GORY, WHAT A HELLUVA WAY TO DIE!
GORY, GORY, WHAT A HELLUVA WAY TO DIE!
GORY, GORY, WHAT A HELLUVA WAY TO DIE!
HE AIN'T GONNA JUMP NO MORE
!!!!!

שיר אחר המזוהה עם מלחמת העולם השנייה הוא Kiss me Goodnight, Sergeant Major ("נשק לי נשיקת לילה טוב, רב סמל").

שירים גרמנים ואיטלקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיטי הרייך השלישי

המוזיקה בגרמניה פרחה בתקופת מלחמת העולם השנייה. לצד המארשים והשירים הפטריוטים הצבאיים, שהיללו ושיבחו את הרייך השלישי, פארו את הפיהרר ואת גייסותיו, פרחו גם שירים "אזרחיים" כשאת הטון נותנים כוכבי התקופה לאלה אנדרסן Lale Andersen, מימי תומה Mimi Thoma, וילהלם סטריינץ Wilhelm Strienz ואוסקר יוסט, Oskar Joost ,ותזמורתו. השירים הושמעו בעיקר ברדיו אבל הפכו גם לתקליטים רבי מכר בחברות כמו Gloria, Odeon, Telefunken, Kristall, Gramophon, Tempo ו- Schallplatten Volksverband.

מעל לכולם דרך כוכבו של השיר "לילי מרלן" שהתחבב על חיילי בעלות הברית וגרמניה כאחד. השיר הושמע לראשונה ב-18 באוגוסט 1941. בגרמניה השיר נאסר להשמעה אולם החיילים הגרמנים ששרתו בבלקן וכן חיילי הקורפוס האפריקאי של ארוין רומל, ששרתו בצפון אפריקה, יכלו לקלוט היטב את השידורים מהתחנה הגרמנית ששידרה רדיו בלגרד הכבושה והם נהגו להצטופף סביב המקלטים ולהאזין לשיר בביצוע הגרמני של הזמרת לאלה אנדרסן. בדממת הלילה של המדבר המערבי יכלו גם החיילים הבריטים והאוסטרלים לשמוע את צלילי השיר בוקעים מהעמדות הגרמניות.

מפקד כנף בטייסת המדבר של חיל האוויר המלכותי,ר.א.פוגין Squadron Leader R.A. Foggin , מיהר לשלוח לבי.בי.סי בלונדון מכתב בו הוא מפציר בהם למצוא מהר שיר שיהיה תשובה הולמת ל"לילי מרלן", שכן הוא הביע חשש שחייליו יתחילו להאמין ש"גרמנים שמסוגלים להפיק מוזיקה כל כך טובה לא יכולים להיות, לאחר הכל, בחורים רעים כל כך". בבי.בי.סי ובמשרד החוץ בלונדון החלו דיונים נוקבים בשאלה האם לאסור את השמעת "לילי מרלן" או לנסות לייצר לו גרסה אנגלית. בסוף הוחלט על גרסה אנגלית, אותה השמיעה ככל הנראה לראשונה הזמרת Anne Shelton אן שלטון. אחר כך הפך השיר להיות מזוהה עם הזמרת הגרמניה הגולה מרלן דיטריך, שהופיע בפני חיילי בעלות הברית באירופה.

עד מהרה התחבב השיר על החיילים הגרמנים בכל החזיתות ואפילו מקהלת דיוויזית הפנצר השישית Panzergrenadierdivision6 הקליטה את השיר. בלילות ניתן היה לעתים לקלוט את שידורי הרדיו הצבאי מבלגרד גם בגרמניה.

הצבא הגרמני, כמו הצבא האדום, צעד על שירים. בכל יום ראשון היו חיילים גרמנים בכל החזיתות מאזינים לתוכנית הרדיו "קונצרט כבקשתך לכוחות הצבא", Wunschkonzert für die Wehrmacht, שהשמיע שירי לכת לצד שירים סנטימנטליים, שירי געגועים הביתה ואפילו שירים קומיים.

את חיילי הוואפן אס.אס. ליוו שירים צבאיים שהפכו להיט בגרמניה הנאצית, כמו Ein Heller und ein Batzen ,Westerwaldlied,Es ist so schon, Soldat zu zein ,Wildganse rauschen durch die Nacht ,Der junge Fahnrich ,Wir ziehen unsere Infanterie, du bist die Krone ,Gute Nacht Kameraden ואחד הידועים שבהם, בזכות הסרט "הקרב על הבליטה" של האחים וורנר, נקרא 'Ob's sturmt, oder schneit' או בשמו הידוע יותר Panzerlied, שיר הפנצר.

השירים המושמעים ביותר והלהיטים הגדולים ביותר בגרמניה הנאצית באותה התקופה נמנו, מלבד לילי מרלן, גם השירים הבאים: The Horst Wessel Song, Erika, Westerwald, Fallschirmjagerlied, Bomben auf Engeland, Preussens Gloria, Drei Madels, Kartner Liedermarsch, Gute Nacht Mutter, Wir fahren gegen Engeland, Panzer rollen in Afrika Vor, Mein Regiment, mein Heimatland

שיר הורסט וסל, "הדגל מונף אל על", בגרמנית Die Fahne hoch, אותו חיבר הורסט וסל, פעיל נאצי זוטר שנרצח בקטטה ב-1930, הוכתר כמרטיר הראשון של המפלגה ושירו הפך להמנון המפלגה הנאצית. השיר הושמע במצעדים, בטקסים צבאיים ובכל הזדמנות בתחנות הרדיו הגרמניות, וכל ילד בתנועת הנוער ההיטלריסטית ידע לשיר אותו.

שיר חביב מאוד על החיילים הגרמנים היה "להפציץ את אנגליה". והנה בית לדוגמה:

Bomben auf Engeland

Hört ihr die Motoren singen:

Ran an den Feind!

Hört ihr's in den Ohren klingen:

Ran an den Feind!

Bomben! Bomben!

Bomben auf Engelland!

לכל אחת מהדיוויזיות הגרמניות הלוחמות הייתה תזמורת משלה שהורכבה ממוזיקאים בוגרי תנועת הנוער של היטלר שסיימו לימודים והכשרה במוזיקה. לחיל האוויר, הלופטוופה, הייתה תזמורת משלו שניגנה מבחר של מארשים, בהם "Deutsche Piloten", מארש הטייסים הגרמנים, Marsch des Jagdgeschwaders "Richthofen" - המארש לזכרו של אלוף הטיס של מלחמת העולם הראשונה, הברון פון ריכטהופן, Lied der Junker Flugwerke ואחרים. גם לצי הגרמני הייתה תזמורת משלו שהשמיעה בין היתר את המארש Der letze Mann! וכן את Wir ziehen nach Engeland.


המשטר הנאצי הטיל צנזורה על האמנות, הספרות, השירה וגם המוזיקה. בין היתר נאסר להשמיע בגרמניה מוזיקת ג'אז, אותה כינו בגרמניה הנאצית "מוזיקה של כושים". גם מוזיקת הסווינג נאסרה להשמעה, למעט חריג אחד. בגרמניה הנאצית הוקמה תזמורת סווינג בשם "צ'ארלי והאורקסטרה", שהייתה ידועה גם כ"טמפלין בנד" או "ברונו והסווינגינג טייגרס". את הלהקה הוביל קרל שוודלר (צ'ארלי) והמנצח היה לוטז טמפלין.

שר התעמולה יוזף גבלס החליט על הקמתה כדי שתשמיע ברדיו הגרמני, בשידורי הגל הקצר שיועדו לקהל הבריטי והאמריקאי, את המוזיקה האהובה עליהם, ולמשוך אותו בכך למשדרי התעמולה הנאצים. מטרת התזמורת הייתה לעורר אהדה למשטר הנאצי ולהעביר את המסרים הנאצים באווירה מוזיקלית המוכרת למאזינים ולא מעוררת אצלם תגובות נגד. התזמורת הוקמה ב-1940 והספיקה עד סוף המלחמה להקליט 90 תקליטים. התזמורת ניגנה את להיטי התקופה בבריטניה ובארצות הברית אך לתוך המילים, שוררבו גם טקסטים שנכתבו במיוחד על ידי מינסטריון התעמולה של גבלס, שניסה לנצל את המוזיקה לצרכיו. כך למשל אל נעימת הלהיט You're Driving Me Crazy שורבבו מילים ששמות ללעג את וינסטון צ'רצ'יל: Here is Winston Churchill's latest tear-jerker: Yes, the Germans are driving me crazy / I thought I had brains / But they shot down my planes..."

הלהקה הקליטה בין היתר גרסה משלה לשיר האידי הידוע "בי מיר ביסט דו שיין", אותו הציגה כ"שיר של הקשר הבולשביקי הבינלאומי", בו מוצגים היהודים כסוכני הקומוניזם.

גם המוזיקה של המשטר הפשיסטי באיטליה, כמו זה בגרמניה, הצטיינה בעיקר בשירי לכת שנועדו להלהיב את ההמונים ולדרבן את החיילים בדרכם לחזית. La canzone dei Sommergibili שיר הצוללות , ,Divina Patria המולדת הקדושה, Vado, vinco e torno - הלכתי, ניצחתי, חזרתי, Addio mia bella addio- היי שלום יפתי,ו-La canzone della vittoria , שיר הניצחון, היו אחדים מהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים גרמנים מאזינים לתחנת סולדטנסנדר בלגרד הפופולרית של הוורמכט במלחמת העולם השנייה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]