שירלי קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שירלי קאופמן (נולדה 5 ביוני 1923 בסיאטל) היא משוררת ומתרגמת אמריקאית-ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן נולדה בסיאטל להורים שהיגרו מפולין לארצות הברית. אמה, נלי (נחמה) פרימן, הייתה עקרת בית, שנולדה בסמוך לברסט ליטובסק, והגרה לארצות הברית בשנת 1913. אביה, יוסף פינקוס, נולד בגליציה והיגר לארצות הברית בשנת 1918, תחילה התפרנס כאיש מכירות של רהיטים ומאוחר יותר כסיטונאי ויצרן רהיטים. הוריה נישאו בסיאטל בשנת 1921.

קאופמן גדלה בסיאטל. בשנת 1940 סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון על שם ג'יימס א. גארפילד. ובשנת 1944 סיימה תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

בשנת 1946 התחתנה עם ד"ר ברנרד קאופמן הבן, קרדיולוג מסן פרנסיסקו, יחד נולדו להם שלוש בנות: שרון (1948), ג'ואן (1950) ודבורה (1955).

רק לאחר ששלושת בנותיה היו בשנות העשרה שלהם, היא החלה לעסוק בכתיבה במשרה מלאה, זאת לאחר שנכנסה לתוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט. עם חונכיה נמנו הסופרים: גארי סניידר, רוברט דאנקן וג'ורג' אופן (Oppen). בנוסף, היא הושפעה רבות מהסוריאליזם הספרדי שהותיר חותם על סגנונה.

את שירתה החלה לפרסם מאוחר יחסית, בשנות הארבעים לחייה, אבל מרגע שפרסמה את "The Floor Keeps Turning" בשנת 1970, אשר זכה בפרס הספר הראשון של פורום השירה הבינלאומי בפטיסבורג, וספרה השני "Gold Country" בשנת 1973 זכה לשבחי הביקורת. קאופמן המשיכה לפרסם מספר רב של שירים בעלי מקור רגשי ואסתטי, מתוך מודעותה לנשיותה, לקשר החזק שלה אל משפחתה ואל זהותה היהודית חזקה.

לאחר גירושיה נישאה להלל דלסקי, פרופסור אמריטוס בחוג לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל, עלתה לישראל באוקטובר 1973 והתיישבה בירושלים. בישראל הציגה מימד חדש לשירתה שנבע, לדבריה, מתחושה של התנדנדות בין מקומות וחיים בין שתי תרבויות, שתי שפות ושתי זהויות.

מתוך תחושת העקירה וחווית ההגירה מארצות הברית הגיעה שירה הבולט של קאופמן העוסק באמה, אביה, דודותיה, סבה וסבתה, בשם "נחמה", העוסק במסע שעשו בני משפחתה כדי להיות אמריקאים.

שירתה של קאופמן מערבת עומק של מסתורין, סבל, אקראיות ואכזריות גורל. כבר ביצירותיה המוקדמות "Turtles" (צבים) ו"The Burning of the Birds" (שריפת הציפורים), היא עוסקת באלימות ובאדישות של בני האדם כלפי ייסוריהם של אחרים. העלייה לישראל חיזקה בקאופמן את תחושת האכזריות של ההיסטוריה. המפגש עם המציאות הישראלית פרץ את המעטה בין הצופה לאובייקט ובין החיצוני לפנימי.

בספרה הראשון של קאופמן שפורסם בישראל היא מתייחסת לפסל גולגולת הפיל שיצר הנרי מור בירושלים, תוך התייחסות לאהבה ומוות.

ייחודיותה של קאופמן הוא במיומנותה בתיאור יחסים, ובמיוחד קשרי משפחה. היא מתארת בכנות יחסי אם ובת, ומתוודאת לרגשות האשמה כלפי אמהּ בשירים כמו "נחמה", "תפוחים" ו"השטן". ואחת האנתולוגיות הבולטות שלה היא "אמהות, בנות" בו היא מתארת בגילוי לב את המאבק בינה ובין אחת מבנותיה המתבגרות.

קאופמן תרגמה מספר ספרי שירה מעברית לאנגלית בשיתוף פעולה עם המשוררים. בזמן שעדיין התגוררה בסן פרנסיסקו תרגמה את שיריו של אבא קובנר בגטו וילנה (אחותי הקטנה, 1971, חופה במדבר: שירים נבחרים, 1973). לאחר עלייתה לישראל תרגמה את שיריו של אמיר גלבוע (אור של שמשות אבודות: שירים נבחרים, 1979). תרגומיה של משוררים עבריים רבים, בהם דן פגיס, אבנר טריינין, חמוטל בר יוסף ויהודה עמיחי הופיעו בכתבי עת בחו"ל. בנוסף, בשנת 2003 תרדמה את שיריו הנבחרים של חתן פרס ישראל מאיר ויזלטיר "פרח האנרכיה".

קאופמן הייתה העורכת הראשית של האנתולוגיה הדו לשונית של שירה עברית על ידי נשים מן העת העתיקה ועד היום (1999) יחד עם גלית חזן-רוקם ותמר הס, בנוסף תרגמה את שירתה של המשוררת היהודיה ההולנדית, יהודית הרצברג.

קאופמן מתייחסת בשיריה להתפתחות של התודעה הנשית והגברית במאה העשרים. היא חושפת את קולה של האישה והנושאים הנוגעים לנשים: הכנה ללידה, קשרי משפחה, שנאה, קנאה, אהבה, זהות אישית, הזדקנות ומוות, אימה של אלימות ואכזריות וחוסר האונים של קורבנות, והמשמעות של הגורל היהודי.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1979- מענק NEA (הקרן הלאומית לאמנויות)
  • 1979- זוכת פרס פושקאר‏[1]
  • 1989- פרס על שם "Alice Fay Di Castagnola" מאגודת השירה האמריקאית
  • 1990- בפרס "Shelley Memorial" שלי ממוריאל למפעל חיים של אגודת השירה של אמריקה‏[2]
  • 2007 זכתה בפרס נשיא המדינה לספרות בשפה האנגלית בישראל

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התבוננות בתחריטי גולגולת הפיל : מאת הנרי מור בירושלים בזמן המלחמה, תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ם 1980 (תירגם: דן פגיס)
  • מחיים לחיים אחרים : מבחר שירים 1970-1995, ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ה 1995 (תירגם: אהרן שבתאי)
  • The Floor Keeps Turning. University of Pittsburgh Press. 1970.
  • Gold Country. University of Pittsburgh Press. 1973.
  • Looking at Henry Moore’s elephant skull etchings in Jerusalem during the war :‎ poetry, Greensboro, N.C. :‎ ‪ Unicorn Press,‎ ‪ 1977.
  • From one life to another, Pittsburgh :‎ ‪ University of Pittsburgh Press,‎ ‪ c1979.
  • Claims :‎ a poem, New York :‎ ‪ Sheep Meadow Press,‎ ‪ c1984‎
  • Roots in the air :‎ new & selected poems, Port Townsend, Wash. :‎ ‪ Copper Canyon Press,‎ ‪ c1996
  • Hebrew feminist poems from antiquity to the present :‎ a bilingual anthology, edited by Shirley Kaufman, Galit Hasan-Rokem, and Tamar S. Hess, New York :‎ ‪ Feminist Press at the City University of New York,‎ ‪ 1999.
  • Threshold. Port Townsend, Washington: Copper Canyon Press. 2003
  • Ezekiel's Wheels. Port Townsend, Washington: Copper Canyon Press. 2009.

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abba Kovner, A canopy in the desert :‎ selected poems, [Pittsburgh] :‎ ‪ University of Pittsburgh Press,‎ ‪ [1973]
  • Amir Gilboa, The light of lost suns :‎ selected poems of Amir Gilboa, [London] :‎ ‪ Menard Press,‎ ‪ 1979
  • Abba Kovner, The scrolls of fire :‎ a nation fighting for its life : fifty-two chapters of Jewish martyrolog, Jerusalem :‎ ‪ Keter,‎ ‪ c1981
  • Abba Kovner, My little sister and selected poems, 1965-1985, [Oberlin] :‎ ‪ Oberlin College,‎ ‪ c1986
  • Judith Herzberg . But What: Selected Poems of Judith Herzberg. Oberlin, Ohio: Oberlin College Press, 1988
  • Meir Wieseltier, The flower of anarchy :‎ selected poems, Berkeley :‎ ‪ University of California Press,‎ ‪ c2003
  • Gil Daleski, Is God sad?, Jerusalem :‎ ‪ Gefen Pub. House,‎ ‪ 2007 5767

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kearful, Frank J. “Shirley Kaufman’s Art of Turning.” In The Mechanics of Mirage: Postwar American Poetry, edited by Michal Delville, Christine Pagnoulle, 253–275. Liege: 2000.
  • Idem. “Roots in the Air: The Poetry of Shirley Kaufman.” Literaturwissenschaftliches Jahrbuch, 303–329. Berlin: 2001.
  • Miller-Duggan, Devon. Jewish American Women Writers: A Bio-bibliographical and Critical Sourcebook, edited by Ann R. Shapiro, 158–164, Westport, CT: 1994.
  • Eyne Wardi, On place and space in Shirley Kaufman’s "Sanctum". Partial Answers 2,2 (2004) 175-20

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]