שיר המעלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הוא שם כולל לקובץ המזמורים ק"כקל"ד בספר תהלים הפותחים כולם במילים "שיר המעלות", למעט אחד, מזמור קכ"א, הפותח ב"שיר למעלות". הן בפרשנות המקרא המסורתית והן בפרשנות המחקרית מקובל לראות בקובץ זה בן חמישה-עשר המזמורים יחידה ספרותית מובחנת.

שירי המעלות כחטיבה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לקובצי מזמורים אחרים בספר תהילים, גם באשר לשירי המעלות מוסכם בין מרבית הפרשנים והחוקרים כי מדובר בחטיבה מיוחדת בתוך ספר תהילים וכי סמיכות הפרשיות וסמיכות הפרקים אלה לאלה איננה מקרית. אופיו הייחודי של הקובץ ניכר הן בהיבט התוכן הרעיוני של המזמורים והן בהיבטים הצורניים והאמנותיים. מבחינת תוכנם, ברבים ממזמורים אלה בולט מקומם של ירושלים, בית המקדש ועבודת המקדש. כמו כן, על אף שבניגוד למזמורים אחרים כמעט ואין בפרקים אלה התייחסויות קונקרטיות למאורעות היסטוריים בתולדות האומה, בולט בפרקים אלה המוטיב של השגחת האל על עם ישראל.

משמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, המונח 'שיר המעלות' הוא מונח סתום, ובדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהילים לא נתפרש כל צרכו. במקרא מופיע המונח 'מעלה' או 'מעלות' כ-30 פעמים מחוץ לספר תהילים, מרבית הפעמים במשמעות של מדרגות. עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת במשנה ובתלמוד בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו שרים הלוויים על מדרגות בית המקדש, כחלק מהפולחן שם. אך פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש, ואחד מהם אף נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב, והוא אחד מהמזמורים הידועים יותר – תהילים קכ"ו:

שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים.
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה.
הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים.
שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב.
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו.

בתלמוד הבבלי מובאת אגדה‏[1] ששירי המעלות הושרו כדי להעלות את מי התהום שירדו 16,000 אמות בזמן שדוד המלך כרה את השיתין. לכן היו 15 שירי מעלות - כל שיר כנגד 1,000 אמה- וכך מי התהום נשארו 1,000 אמות מתחת פני האדמה. ולכן השירים נקראים שירי מעלות - מפני שבזכותם עלו המים.

שירי המעלות בליטורגיה ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"שירי המעלות", יש תפקיד משמעותי יחסית בתפילה. מנהג נפוץ בקהילות רבות הוא לקרוא בין תפילת מנחה של שבת לתפילת ערבית של מוצאי שבת מזמורים אלו בתוספת למזמורים אחרים (למשל מזמור קי"ט); בכמה מקהילות אשכנז קוראים אותם רק בשבתות החורף. מנהג נוסף הקיים אצל יהודי אשכנז הוא לשיר את מזמור קכ"ו (שהוזכר לעיל) לפני ברכת המזון בימי שבת ומועד.

אחד המזמורים המפורסמים ביותר מבין שירי המעלות הוא מזמור קכ"א, המתחיל במילים: "שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים" נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, ואומרים אותו בעת צרה. למנהג עדות המזרח אומרים אותו בתפילת ערבית של כל אחד מימי החול, לפני עלינו לשבח. מזמור זה אף הולחן ומושר על ידי זמרים ולהקות ישראלים כמו יוסף קרדונר להקת שבע וכמו אהרון רזאל. גם למזמור קכ"ו גרסה מושרת פופולרית מאוד על פי הלחן של המלחין פנחס מינקובסקי. מסיבות היסטוריות, מיוחס הלחן לקרוב משפחתו של מינקובסקי, החזן יוסל'ה רוזנבלט שהיה למקליט הראשון של היצירה, המוכרת כיום בעיקר בביצוע של חנן יובל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת סוכה דף נג עמוד א', וראה כאן