שיר המעלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הוא שם כולל לקובץ של חמישה-עשר מזמורים ספר תהלים, פרקים ק"כקל"ד, הפותחים כולם במילים "שיר המעלות", למעט מזמור קכ"א, הפותח ב"שיר למעלות". הן פרשנות המקרא המסורתית והן פרשנות המחקרית רואות בקובץ זה יחידה ספרותית מובחנת.

שירי המעלות כחטיבה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לקובצי מזמורים אחרים בספר תהילים, מסכימים גם כאן מרבית הפרשנים והחוקרים כי מדובר בחטיבה מיוחדת. אופיו הייחודי של הקובץ ניכר הן בהיבט התוכן הרעיוני של המזמורים והן בהיבטים הצורניים והאמנותיים. מבחינת תוכנם, ברבים ממזמורים אלה בולט מקומם של ירושלים, בית המקדש ועבודת המקדש. כמו כן, על אף שבניגוד למזמורים אחרים כמעט ואין בפרקים אלה התייחסויות קונקרטיות למאורעות היסטוריים בתולדות האומה, בולט בפרקים אלה המוטיב של השגחת האל על עם ישראל.

משמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח 'שיר המעלות' הוא מונח סתום, ובדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהילים לא נתפרש כל צורכו. במקרא מופיע המונח 'מעלה' או 'מעלות' כ-30 פעמים מחוץ לספר תהילים, מרבית הפעמים במשמעות של מדרגות. עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת במשנה ובתלמוד בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו שרים הלוויים על מדרגות בית המקדש, כחלק מהפולחן שם. אך לדעת אחרים פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש, ואחד מהם אף נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב, והוא אחד מהמזמורים הידועים יותר – תהילים קכ"ו:

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:
ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:
ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:
ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:
ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:
ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:

בתלמוד הבבלי מובאת אגדה‏[1] ששירי המעלות הושרו כדי להעלות את מי התהום שירדו 16,000 אמות בזמן שדוד המלך כרה את השיתין. לכן היו 15 שירי מעלות - כל שיר כנגד 1,000 אמה- וכך מי התהום נשארו 1,000 אמות מתחת פני האדמה. ולכן השירים נקראים שירי מעלות - מפני שבזכותם עלו המים.

שירי המעלות בליטורגיה ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"שירי המעלות", יש תפקיד משמעותי יחסית בתפילה.

מזמורים אלו נקראים לפי כל המנהגים לפני פסוקי דזמרה בתפילת שחרית של שבת ויום-טוב. מנהג נפוץ בקהילות רבות הוא לקרוא בין תפילת מנחה של שבת לתפילת ערבית של מוצאי שבת מזמורים אלו בתוספת למזמורים אחרים (למשל מזמור קי"ט); בכמה מקהילות אשכנז קוראים אותם רק בשבתות החורף.

'שיר המעלות' - בשוב ה' את שיבת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג נוסף הקיים אצל יהודי אשכנז וכן לפי נוסח הספרדים היא אמירת מזמור קכ"ו "בשוב ה' את שיבת ציון" לפני ברכת המזון בימי שבת ומועד, ובסעודות של שמחות, כמו נישואין, ברית מילה ושבע ברכות. בימי חול נהגו לומר במקומו את מזמור על נהרות בבל.

בקהילות רבות שרים את המזמור. עקב תפוצתו הרחבה של המנהג, השם "שיר המעלות" סתם מכוון בדרך כלל למזמור זה‏[2].

את הלחן המוכר ביותר של המזמור חיבר פנחס מינקובסקי. הלחן מזוהה גם עם קרוב משפחתו של מינקובסקי, החזן יוסל'ה רוזנבלט, שהיה למקליט הראשון של היצירה, המוכרת גם בביצוע של חנן יובל.

בקהילות ציוניות מושר המזמור ביום העצמאות וביום ירושלים במנגינת התקוה. הלחן של מינקובסקי ומילות המזמור היו אחד מהאפשרויות להמנון של התנועה הציונית‏[3][4].

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המזמורים המפורסמים ביותר מבין שירי המעלות הוא מזמור קכ"א, המתחיל במילים: "שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים" נחשב כמזמור של זעקה ותחינה, ואומרים אותו בעת צרה. לפי מנהג עדות המזרח וכן החסידים בארץ ישראל אומרים אותו בתפילת ערבית של כל אחד מימי החול, לפני עלינו לשבח. מזמור זה הולחן בידי 'הרבי המרקד' שלמה קרליבך והפך לאחד השירים המזוהים ביותר אתו. לחנים נוספים הם של יוסף קרדונר (בוצע על ידי להקת שבע) ואהרון רזאל[5][6][7].

שיר המעלות ממעמקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' - פותח מזמור ק"ל. פרק זה נאמר כתפילה בעת צרה ובימי צום, בהקראת פסוק אחר פסוק, וכן נהוג לאומרו עם פתיחת ארון הקודש בתפילות בעשרת ימי תשובה.

'שירי מעלות' - מזמורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמורים נוספים מתוך שירי המעלות וקטעים מתוכם זכו ללחנים וביניהם "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" (מזמור קכ"ב) "יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך", "למען אחי ורעי" שנאמר בכל יום בסוף "פיטום הקטרת" ואף הפך לביטוי (בהמשך אותו המזמור), המלים "שלום על ישראל" (סוף מזמור הבוטחים בה, קכ"ה), "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (מזמור אשרי כל ירא ה, קכ"ח), מזמור "ה' לא גבה ליבי" (קל"א) הולחן והושר בביצוע פרחי ניו יורק.

המלים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" זכו ללחנים רבים, וביניהם שנים נפוצים ביותר‏[8]. מזמור זה הולחן כולו ובוצע בידי פרחי ניו יורק במנגינה שנלקחה ממפיק ומלחין יהודי רוסי של סרטים קומוניסטים‏[9].

המלים "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'" נאמרים לפי מנהגים שונים לפני נטילת ידיים מתוך שיר המעלות הנה ברכו את ה' (קל"ד). והפסוק בהמשך "יברכך ה' מציון" הולחן בידי דוד וינקרנץ ובביצוע צמד רעים הלחן זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר החסידי תשל"ב.

הפסוקים "קומה ה' למנוחתך אתה וארון עוזיך, כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו" מתוך שיר המעלות זכור ה' לדוד' מוקראים בחגיגיות בפתיחת ההיכל לקראת ההקפות בשמחת תורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת סוכה דף נג עמוד א', וראה כאן
  2. ^ בין היתר מופיע כך בספרי שלום עליכם, ובספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב
  3. ^ על תפילת יום העצמאות (אתר 'בית המדרש הווירטואלי')
  4. ^ סוף 'שיר המעלות' בסרטו של יוסל'ה רוזנבלט ובו לוויתו בירושלים
  5. ^ אשא עיני שלמה קרליבך
  6. ^ 'אשא עיני אל ההרים' באחד הביצועים הראשונים של יוסף קורדונר (יוטיוב)
  7. ^ 'אשא עיני' של אהרן רזאל (הערוץ הרשמי של רזאל, יוטיוב)
  8. ^ הנה מה טוב ומה נעים, לחנו של משה יעקבסון (אתר זמרשת)  •  לחן עתיק יותר, מלחינו אינו ידוע
  9. ^ הגיון בשגעון, זאב גלילי, גלגולה של מנגינה