שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד. שיר זה הוא ביטוי לתמיכה שביקש ביאליק לתת למפעל היישובי והחברתי של העבודה והמלאכה בארץ ישראל.

השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע, וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.

השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.

מילות השיר

מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב? וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר? וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר? מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן, לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן, וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג, גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג, וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחֹל. כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל! וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

קישורים חיצוניים

• "שיר העבודה והמלאכה" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "שיר העבודה והמלאכה" והאזנה לו באתר זמרשת
• מתיה קם, חיים נחמן ביאליק (שיר העבודה והמלאכה), באתר מט"ח
• ח.נ. ביאליק, שירים ופזמונות לילדים, הוצאת דביר, תרצ"ג 1933, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ברכה צפירה ונחום נרדי בשיר העבודה והמלאכה (1936)
• מידע על שיר העבודה והמלאכה בקטלוג הספרייה הלאומית