שישיות טננט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שישיות טננט הוא טורניר כדורגל אולמות שנתי שנערך בחודש ינואר בין השנים 1984 ו-1993 בהשתתפות קבוצות כדורגל סקוטיות, בדרך כלל מליגת העל הסקוטית, לעתים מליגות נמוכות יותר בסקוטלנד ופעם אחת השתתפה בו גם מנצ'סטר סיטי האנגלית. הטורניר היה ממומן על ידי מבשלות הבירה טננט קלדוניאן ואורגן על ידי התאחדות הכדורגל הסקוטית. כאשר הפסיקו המבשלות במימון התחרות ב-1993, הופסק הטורניר.

מבנה התחרות היה משתנה בהתאם למספר הקבוצות המשתתפות, אך במרבית השנים כלל 2 בתים של 5 קבוצות, כאשר מכל בית היו עולות שתי הראשונות למשחקי נוק אאוט בשלב חצי גמר ומשחק גמר בין המנצחות. בשנתו הראשונה שוחק הטורניר בקואסטרס ארינה (Coasters Arena) בפאלקירק. ב-1985 שוחק הטורניר באינגליסטון שואוגראונד (Ingliston Showground) בסמוך לאדינבורו, והחל משנת 1986 עד לביטולו, שוחק הטורניר במרכז התערוכות והכנסים הסקוטי בגלזגו.

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי המשחק השתנו מעט במהלך השנים, והחוקים המובאים הם אלו שהיו תקפים בטורניר האחרון ב-1993. רבים מהחוקים אומצו מכדורגל האולמות בארצות הברית, שבתורו אימץ הרבה מחוקיו מענף ההוקי קרח.

  • מגרש בגודל של כ-65 * 28 מטרים הורכב במיוחד לטורניר, כולל לוחות הוקי קרח וזכוכית אקרילית בהיקף המגרש בגובה של כ-2.5 מטרים. השערים הורכבו בתוך הקירות, בניגוד להוקי קרח בו קיים מרווח בין השער לגבול המגרש האחורי.
  • סגלי הקבוצות כללו עד 12 שחקנים, מתוכם לא יותר מ-6 שיחקו על המגרש בכל רגע. מספר החילופים היה בלתי מוגבל וניתן היה לערכם בכל עת.
  • המשחקים בשלב הבתים כללו 2 מחציות 7.5 דקות כל אחת. במשחקי הנוק-אאוט נמשכה כל מחצית 10 דקות. בתום משחק שהסתיים בתוצאת תיקו, הוכרע המשחק בדו-קרב פנדלים, גם בשלב הבתים. עם זאת, עבור ניצחון בפנדלים הוענקו למנצחת 2 נקודות במקום 3 המוענקות על ניצחון בזמן החוקי.
  • שני קווים צהובים חילקו את המגרש ל-3 חלקים. על השחקנים היה להיות בתוך חלק המגרש של היריבה כדי להבקיע וכן היה בתוקף חוק האוסר על מסירות מחלק המגרש הראשון עד לחלקו השלישי.
  • בכל שער הוקצה אזור מיוחד, בו היה מורשה לשחק רק השוער המגן עליו. אם שחקן שדה של אותה הקבוצה היה נכנס לאזור, היה נפסק פנדל לטובת הקבוצה היריבה.
  • שוערי הקבוצות יכלו להחזיק בכדור במשך 6 שניות בלבד. חוק זה אומץ על ידי פיפ"א לכדורגל שדה רגיל מאוחר יותר.
  • על הקבוצות היה להשאיר לפחות 2 שחקנים בחלק המגרש של היריבה (שחקן אחד עד 1991), אחרת היה נפסק פנדל לטובת הקבוצה היריבה.
  • שחקנים שהוצג להם הכרטיס הצהוב היו מורחקים ל-2 דקות מהמגרש. מעבר לעבירות הרגילות, יכלו השחקנים לקבל כרטיס צהוב גם עבור בעיטת הכדור באופן מכוון אל מעל לגבולות המגרש לבזבוז זמן.

הזוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]