שיתוק על שם בל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיתוק על שם בל בצד ימין. המצולם התבקש לחשוף את שיניו ולהרים את גבותיו

שיתוק על שם בל (מכונה גם שיתוק פנים, פציאליס ובלס פלסי; באנגלית: Bell's palsy) הוא הפרעה עצבית המתבטאת בחולשה או שיתוק של שרירי הפנים. צד הפנים הפגוע עשוי להיראות נפול או נוקשה.

השיתוק על שם בל מתאר פגיעה בהולכה של עצב הפנים, אחד מעצבי הגולגולת. עצב הפנים מעצבב את שרירי הפנים. הוא אחראי בין היתר על הבעות פנים, כגון חיוך, חשיפת שיניים והרמת גבות וכן על עצימת עיניים ועל שליטה בשרירי פנים שמשתתפים באכילה ובשתייה. עצב הפנים מעצבב גם בלוטות רוק ודמעות.

במקרה שעצב הפנים מגורה מסיבה כלשהי, נוצרת בצקת הפוגעת בהולכת דחפים עצביים מהמוח לחלקי הפנים, ולשיתוק על שם בל. מחצית מהפנים נראות קפואות, צד הפה שמוט ורפוי ועין אחת תשאר פקוחה.

שיתוק על שם בל יכול להופיע באופן מהיר יחסית. לעתים טועים לחשוב ששיתוק על שם בל הוא סימן לשבץ מוחי. לרוב, השיתוק עובר מעצמו תוך מספר שבועות עד חודשים.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמיני שיתוק על שם בל עשויים להופיע בהדרגה או בו זמנית:

  • חולשה או קשיחות של צד אחד של הפנים
  • קושי בעצימת עין אחת
  • יובש בעין אחת
  • כאב ראש
  • כאב מאחורי אוזן אחת או מלפניה
  • איבוד חוש הטעם בקצה של הלשון
  • שינוי בכמות הרוק בפה
  • שמיעת קולות חזקים יותר באוזן אחת

הגורמים לשיתוק על שם בל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, הסיבה לשיתוק על שם בל אינה ידועה (אידיופטית). אך ייתכנו לשיתוק מספר גורמים, כגון:

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.