שי יחזקאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שי יחזקאלי
לידה 1979 (בן 45 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
www.shai-yehezkelli.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שי יחזקאלי (נולד בשנת 1979) הוא אמן וצייר ישראלי. הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל וברחבי העולם. מיוצג בגלריה שלוש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאלי גדל במסגרת החינוך הדתי ועקבות היהדות, המיסטיקה וההיסטוריה הלאומית בפרט והמילה הכתובה בכלל ניכרות במובהק ביצירתו.

למד במחלקה לאמנות בבצלאל, סיים תואר ראשון ולאחר מכן תואר שני בתוכנית לימודי ההמשך של בצלאל בתל אביב. יחזקאלי חי, עובד, ומלמד אמנות בתל אביב.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008-2010: תואר שני באמנות (M.F.A.) בתוכנית לימודי ההמשך בבצלאל, תל אביב
  • 2002-2006: תואר ראשון באמנות (B.F.A.) בהצטיינות יתרה, המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטוי ההשפעות ביצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהלך של שי יחזקאלי מרובד: הוא מצטייר כתלמידם של מורים רבים ובה בעת חותר מתחת לעצם מושג ה"השפעה". העכשוויות של עבודת הציור של יחזקאלי באה לידי ביטוי במודעות הבולטת לנטל ההיסטורי הרובץ על מי שעוסק בימינו בציור וגם במזג והאופי של העשייה. הציור שלו נסמך על תולדות הציור הקאנוני, ישראלי ובינלאומי, תוך שהוא פורע את מסורת הציור ומשבש אותה.

זהות מקומית ואוניברסלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שי יחזקאלי מרבה לעסוק בעבודותיו בזהות מקומית ואוניברסלית, כאדם צעיר, אזרח העולם וכאמן ישראלי. עבודותיו פרועות ומתורבתות בעת ובעונה אחת, יודע ומכיר – אבל גם מנסה למחוק את עקבות הידע וההכרות.

תערוכות ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 "מזרקה"- גלריה סולו, תל אביב-יפו
  • 2009 "שולדנט קולדנט וודנט"- דרום-חלל לאמנות, תל אביב (2009)
  • 2012 "אגלי זיעה לנצח", גלריה ג'ולי מ., תל אביב (2012)
  • 2012 "חלל C", מוזיאון חיפה לאמנות (2012)
  • 2014 "עם פלשתים", גלריה ג'ולי מ., תל אביב (2014)
  • 2016 "בשבחי מפולת", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב (2016)
  • 2018 “עקב בצד אגודל", עודד שתיל ליברמן 8, תל אביב (2018)
  • 2018 "Nothing Went Wrong to Write Home About", מרכז אמנות 2025, המבורג (2018)
  • 2019 "שנת הצהריים הגדולה", גלריה שלוש, תל אביב
  • 2019 "Maarava”, גלריה מינדי סולומון, מיאמי, ארצות-הברית
  • 2021 "Eight Primordial Paintings", גלריה מינדי סלומון, מיאמי, ארצות-הברית
  • 2021 "מדרון חלקלק", בית אורי ורמי נחושתן, אשדות יעקב

תערוכות זוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "קורות תומכות נופלות", עם עדן בנט, גלריה וילה, ירושלים. אוצרת: אלפא חיימוב (2019)
  • "אביגיל הופקינס/שי יחזקאלי", עם אביגיל הופקינס, גלריה הקיבוץ, תל אביב. אוצרת: יעל קיני (2013)
  • "עינוגי דכדוכים", עם שרון פדידה, גלריה החדש והרע, חיפה. אוצרת: נטלי לוין (2013)
  • "ח"י ציורים", עם רן קידר, גלריה ברבור, ירושלים. אוצרים: מאשה זוסמן ואבי סבח (2007)

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2020 - "Big In Minshar”, גלריה מנשר, תל אביב, אוצרת: מיקה מילגרום, "שמש שחורה", גלריה שלוש, תל אביב, אוצרת: נירה יצחקי
  • 2019 - "Hidden Hour”, גלריה מינדי סולומון, אוצרים: לינדה לופז, מרק מיצ'ל, "מערבולות", גלריה שלוש, תל אביב, אוצרת: נירה יצחקי
  • 2018 - "סתיו", גלריה מאיה, תל אביב, אוצר: ציבי גבע

- "אין מקום אחר" - עשור ליריד צבע טרי, מרכז הירידים, תל אביב, אוצרות: יפעת גוריון, רז שפירא-פיינבורג

  • 2017 - “Art after Chagall. The Breakthrough Century” – המוזיאון היהודי בשווייץ, בזל, אוצרת: נעמי לובריץ'

- "Paper Cuts” - מנצ'סטר קונטמפוררי, אוצר: כריסטיאן דיי

- "מאסף: עשור לפרט רפפורט לאמן ישראלי צעיר/בכיר", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

  • 2016 - "התלוש", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, אוצרת: דלית מתתיהו

- "מחנה ציור 2016: פעילים", מוזיאון הנגב לאמנות, באר-שבע, אוצר: דוד וקשטיין

- "BAAD influence", גלריה BAAD, בצלאל, תל אביב.

- “באופן פורמלי (ומה לעשות עם ציור במאה ה-21?)", מוזיאון חיפה לאמנות. אוצרת: רותי דירקטור

  • 2010 - "סלמה 10"-תערוכת בוגרים, תוכנית התואר השני בבצלאל, תל אביב. אוצרים: נחום טבת ויוסי ברגר.

- " Fountain of youth"-, גלריה Temporary States, ניו יורק- אוצרת: אלה לויט

  • 2009 - "צהבת"- גלריה אורבניקס, תל אביב- אוצרת: קרן שפילשר
  • - "A+4"- ה- GSA, גלאזגו. אוצר: צ'אן קיי-פנג
  • 2008 - "לילה ויום", גלריה גילית פישר, תל אביב. אוצרת: גילית פישר
  • 2007 - "מעבר לעקרון", גלריה המדרשה, בית ברל. אוצר: בועז ארד

- "חתולים", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב. אוצרת: דנה תגר

  • 2006 - "חצי פנסיון", גלריה ברורמן, תל אביב. אוצרת: טלי בן-נון

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי יחזקאלי: בשבחי מפולת, קטלוג תערוכה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016.
  • התלוש, קטלוג התערוכה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016
  • "רשמים 6: הביאנלה השישית לרישום", קטלוג התערוכה, 2016, אוצרות: סאלי הפטל-נוה ועדנה מושנזון
  • Israel/One: Contemporary Artists from Israel, Published by Fabrica, Italy, 2014. (Curators: Naomi Aviv & Daniel S. Milo)
  • הרמה, מגזין לאמנות, גיליון #1, הומאז', נובמבר, 2012 (עורכות: יעל רוכמן ורינת אדלשטיין)
  • Criterion Magazine, Issue No.4, September 2012 /"Iconoclasm" (Editor: Yalei Wang.)
  • החדש והרע, מגזין אמנות, קיץ-סתיו 2012, גיליון 3 (עורכים: נטלי לוין, יהושע סימון ורועי ארד)
  • אנחת רווחה, קטלוג התערוכה, 2012, (אוצרת: נטלי לוין, מוזיאון אשדות יעקב)
  • באופן פורמלי: ומה לעשות עם ציור במאה ה-21?, קטלוג תערוכה, 2011 (אוצרת: רותי דירקטור, מוזיאון חיפה לאמנות)
  • פלא שאת כל הרוע הזה לא מעטר שפם, שי יחזקאלי, 2011 (ספר אמן-הוצאת אפשרות של ספר)
  • אוסף לאומי: עבודות נבחרות (2010, עורכת: סמדר שפי, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר)
  • פנים, כתב עת לתרבות, חברה וחינוך (מספר 43, קיץ 2008. עורך: רוביק רוזנטל).
  • חתולים-על חתולים, אנשים ומה שביניהם - קטלוג התערוכה (מוזיאון ארץ ישראל, 2007. אוצרת: דנה תגר)

אוספים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס רפפורט לאמן צעיר, מוזיאון תל אביב (2015)
  • מענק מפעל הפיס עבור הוצאת ספר-אמן "פלא שאת כל הרוע הזה לא מעטר שפם" (2014)
  • פרס עידוד היצירה, מטעם תוכנית התואר השני באמנות, בצלאל, תל אביב. (2010)
  • פרס הצטיינות להישגים, "בנק לאומי", מטעם המחלקה לאמנות בצלאל. (2007)
  • פרס הצטיינות ע"ש אריאלי, המחלקה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל. (2006)
  • פרס הצטיינות להישגים "אגודת ידידי בצלאל", מטעם המחלקה לאמנות בצלאל. (2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שי יחזקאלי בוויקישיתוף