שכרות נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נח מקלל את חם, גוסטב דורה.

פרשת שכרותו של נח היא אחד מסיפורי המקרא בספר בראשית (פרק ט). הסיפור כולל את קללת חם - שיהיה "עבד עבדים" לאחיו.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שניצל נח מן המבול, נטע כרם, הפיק ממנו יין, ושתה ממנו לשוכרה. חם, בנו של נח, הבחין בשנח שוכב באוהלו, כשהוא שיכור, מעורטל וערוותו חשופה. הוא סיפר על כך לשם וליפת אחיו. שם ויפת נכנסו לאוהל בהליכה אחורנית, כדי לכסות את ערוותו של נח השיכור מבלי לראות את ערוות אביהם. לאחר שהתפכח נח משכרותו, ונודע לו על שהתרחש, הטיל קללה על כנען בנו של חם, וברך את שם ויפת. קללתו של כנען היא שיהיה "עבד עבדים".

פרשנות הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטא שבעקבותיו הוטלה הקללה לא ברור לגמרי מתוך הכתוב, והפרשנים התחבטו בעניין. הרלב"ג כתב, שחם חטא בחוסר צניעות בכך שהסתכל על ערוות אביו. הרמב"ן כתב, שחטאו של חם היה שלא דאג לכבודו של אביו, ופעל בניגוד למצופה ממנו: לכסות בעצמו את ערוות אביו, ובודאי שלא לספר על כך לאחרים. בחז"ל מופיעות פרשנויות חופשיות יותר לחטאו של חם, לפיהן בראותו את ערוות אביו השיכור, הוא סירס אותו או אנס אותו.‏[1]

לעומת זאת, פרשנים אחרים הצביעו על כך שנח לא קילל את חם עצמו אלא את בנו כנען. לפי פרשנים אלו, חם אכן לא חטא, וכנען הוא זה שפגע בנח. פרשנים אלו הציעו שכנען היה זה שהפשיט את נח וחשף את ערוותו,‏[2] או שהוא סירס אותו,‏[3] או שפרסם ברבים את קלונו,‏[4] או שביצע בו מעשה מגונה כלשהו.‏[5]

הפרשנים שפירשו שחם הוא שחטא, התחבטו בשאלה מדוע הוטלה הקללה לא על חם עצמו אלא על בנו, כנען.

לפי הרמב"ן כנען היה בנו הבכור של חם, והפרשיה אירעה לפני שנולדו לו בנים נוספים, ועל כן קילל נח את כנען כדי שהקללה תחול על זרעו של חם.

לעומת זאת על פי התלמוד כנען היה דווקא בנו הרביעי של חם, ולכן הקללה הוטלה עליו משום שחם סירס את נח ומנע ממנו להוליד בן רביעי מעבר לשלושת הבנים שכבר היו לו.‏[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א'
  2. ^ כך כתבו האברבנאל והרלב"ג
  3. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כג, וכך כתב גם הספורנו
  4. ^ כך הציע האברבנאל
  5. ^ כך כתב האבן עזרא
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א'