שכרות נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נח מקלל את חם, גוסטב דורה.

פרשת שכרותו של נח היא אחד מסיפורי המקרא בספר בראשית (פרק ט). הסיפור כולל את קללת חם - שיהיה "עבד עבדים" לאחיו.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנח ניצל מהמבול, הוא נוטע כרם, מפיק ממנו יין, ושותה ממנו לשוכרה. חם, בנו של נח, מבחין בכך שנח שוכב באוהל המגורים שלו כשהוא שיכור ומעורטל וערוותו חשופה, והולך ומספר על כך לשם וליפת אחיו. בעקבות כך נכנסים שם ויפת לאוהל בהליכה אחורנית, כדי לכסות את ערוותו של נח השיכור מבלי לראות את ערוות אביהם. כאשר נח מתפכח משכרותו ונודע לו על שהתרחש בעודו שיכור, הוא מטיל בתגובה קללה על כנען בנו של חם ומברך את שם ויפת. קללתו של כנען היא שיהיה "עבד עבדים".

פרשנות הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטא שבעקבותיו הוטלה הקללה לא ברור לגמרי מתוך הכתוב, והפרשנים התחבטו בפרשנות העניין. הרלב"ג כתב שחם חטא בחוסר צניעות בכך שהסתכל על ערוות אביו. הרמב"ן כתב שהחטא היה בכך שחם לא דאג לכבודו של אביו, ופעל בניגוד למה שהיה מצופה ממנו לכסות בעצמו את ערוות אביו ולא לספר על כך לאחרים. בחז"ל מופיעות פרשנויות חופשיות יותר לחטאו של חם, לפיהן בראותו את ערוות אביו השיכור, הוא סירס אותו או אנס אותו.‏[1]

לעומת זאת, פרשנים אחרים הצביעו על כך שנח לא קילל את חם עצמו אלא את בנו כנען. לפי פרשנים אלו, חם אכן לא חטא, וכנען הוא זה שפגע בנח. פרשנים אלו הציעו שכנען היה זה שהפשיט את נח וחשף את ערוותו,‏[2] או שהוא סירס אותו,‏[3] או שפרסם ברבים את קלונו,‏[4] או שביצע בו מעשה מגונה כלשהו.‏[5]

הפרשנים שפירשו שחם עצמו הוא שחטא, מתמודדים עם השאלה מדוע אם כן הקללה הוטלה דווקא על בנו כנען. לפי הרמב"ן כנען היה הבן הבכור של חם והסיפור אירע לפני שנולדו לו בנים נוספים, ועל כן קילל נח את כנען כדי שהקללה תחול על זרעו של חם. לעומת זאת על פי התלמוד כנען היה דווקא בנו הרביעי של חם, ולכן הקללה הוטלה עליו כתגובה לכך שחם סירס את נח ומנע ממנו להוליד בן רביעי מעבר לשלושת הבנים שכבר היו לו.‏[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א'
  2. ^ כך כתבו האברבנאל והרלב"ג
  3. ^ פרקי דרבי אליעזר פרק כג, וכך כתב גם הספורנו
  4. ^ כך הציע האברבנאל
  5. ^ כך כתב האבן עזרא
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א'