שלדון אדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלדון אדלסון

שלדון גארי אדלסוןאנגלית: Sheldon Gary Adelson; נולד ב-1 באוגוסט 1933) הוא איש עסקים יהודי-אמריקאי, בעל השליטה בחברת "לאס וגאס סאנדס", שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו מפוארים בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין, בסינגפור ובוייטנאם. הוא בעליו של העיתון ישראל היום.

סיכום לשנת 2013 מצא כי אדלסון היה המרוויח הגדול ביותר עם עלייה של כ-15 מיליארד דולר בשנה זו בלבד‏[1]. באוקטובר 2014 העריך כתב העת "פורבס" את הונו האישי בסכום של 31.7 מיליארד דולר[2].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלסון נולד בשנת 1933 בארצות הברית לזוג מהגרים יהודים, אמו הגיעה מאוקראינה ואביו מליטא‏‏‏[3]. אדלסון נולד בשכונת דורצ'סטר שבבוסטון, אחד האזורים הקשים יותר של העיר. אביו עבד לפרנסתו כנהג מונית‏‏‏[4]. אדלסון הצעיר נהג למכור עיתונים בפינות רחוב ובגיל 12 החל לעבוד כעצמאי. העסק הראשון שהקים היה לממכר מוצרי טיפוח ובשנות ה-60 הקים עם שני שותפים חברה לטיולים. במהלך השנים עבד אף כסוכן משכנתאות, יועץ השקעות ויועץ כספי. הוא החל ללמוד במכללת City College of New York, אולם לא השלים תואר אקדמי. אף שנולד למשפחה שתמכה במפלגה הדמוקרטית, במהלך השנים דעותיו נטו יותר לאלה של המפלגה הרפובליקנית והוא הפך לאחד מתורמיה הבולטים (לפי העיתונות תרם עשרות מיליוני דולרים למסעות הבחירות של ג'ורג' בוש ושל מיט רומני).

אשתו הראשונה של אדלסון, סנדרה, מתה ממחלה קשה, וב-1991 הוא נישא בשנית למרים פרבשטיין-אוקסהורן, ישראלית לשעבר, בטקס שנערך במשכן הכנסת בירושלים. מרים אדלסון היא רופאה המתמחה בגמילה מסמים ומנהלת מרפאת גמילה הקרויה על שמה ושם בעלה. לאדלסון שני בנים ובת מנישואיו הראשונים, ושני בנים מנישואיו הנוכחיים. שני בניו של אדלסון מנישואיו הראשונים, מיטשל וגארי, התמכרו לסמים. מיטשל נפטר ממנת יתר בשנת 2005‏‏[5].‏

שלדון אדלסון ורעייתו מרים בביקור בישראל

פעילותו העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו העסקית העיקרית של אדלסון מרוכזת בחברת "לאס וגאס סאנדס" (LVS), שהוא בעל השליטה בה. בדו"חות הכספיים שפרסמה החברה ב-1 בפברואר 2012, עבור הרבעון האחרון של 2011, נרשמו עליות של 36% ברווח הנקי ל-460.9 מיליון דולר (57 סנט למניה) ושל 26% בהכנסות לשיא של מעל 2 מיליארד דולר. עסקי החברה הם בעיקר החזקות של בתי קזינו בארצות הברית, סין, סינגפור, וייטנאם, ומדינות נוספות. לפי הדו"חות האחרונים, רוב הכנסות החברה הגיעו מפעילות בתי הקזינו באסיה ובמיוחד בסין (1.33 מיליארד דולר) ובסינגפור (806.9 מיליון דולר), כאשר בלאס וגאס עמדו ההכנסות על סך של 339.5 מיליון דולר. אדלסון הודיע כי בכוונתו להמשיך ולבנות בתי מלון וקזינו בסינגפור, ביפן, בקוריאה הדרומית ובווייטנאם‏[6].

התפתחות היסטורית של פעילותו העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת עושרו של אדלסון הייתה בארגון תערוכת המחשבים COMDEX שאותה פיתח יחד עם שותפיו. התערוכה הראשונה התקיימה בשנת 1979. COMDEX הייתה תערוכת המחשבים המקצועית המובילה בעולם ברוב שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20.

בשנת 1988 רכש אדלסון יחד עם שותפיו את מלון הקזינו סנדס (Sands) בלאס וגאס. מלון שהיה חביב בעבר על פרנק סינטרה וחבריו. את המלון ביקשו להפוך למוקד של תערוכות מקצועיות. שנה לאחר הרכישה בנה אדלסון את מרכז הכנסים והתערוכות סנדס, שהיה למרכז הכנסים הפרטי היחיד בארצות הברית. בשנת 1995 מכר אדלסון עם שותפיו את חטיבת התערוכות שבבעלותם, כולל תערוכת COMDEX, לבנק יפני, תמורת 862 מיליון דולר. חלקו של אדלסון בעסקה היה מעט יותר מ-500 מיליון דולר.

בשנת 1991, בעודו מבלה את ירח הדבש בוונציה, בחברת אשתו השנייה מרים, מצא לדבריו השראה בעיר ונציה כנושא למלון נופש ענק. הוא הרס את מלון סנדס והשקיע 1.5 מיליארד דולר בבניית "הוונציאני" (The Venetian), מלון ובית קזינו שבו שוחזרו רבים מאתריה המפורסמים של העיר האיטלקית. המלון הביא למהפכה בתעשיית המלונאות בלאס וגאס וזכה לפרסים בינלאומיים רבים כאחד המלונות הטובים בעולם. בשנת 2003 נוסף למלון מגדל דירות שבו 1,013 דירות נופש. סך הכל המלון מכיל 4,049 יחידות אירוח, 18 מסעדות, מרכז קניות ובו תעלות שיט, ועוד.

בחודש מאי 2004 נפתח מלון קזינו "סנדס מקאו", פרי יוזמתו והשקעתו של אדלסון, בחצי האי מקאו בסין. השקעתו של אדלסון במלון, בסך 265 מיליון דולר, הוחזרה לו מתוך רווחי המלון בתוך שנה אחת בלבד. בחודש דצמבר 2004 הונפקו מניות המלון בבורסה ואדלסון, שהחזיק אז ב-69% מן המניות הפך למיליארדר בין-לילה. בארבע השנים הראשונות מאז פתיחתו של מלון סנדס במקאו הוכפל הונו האישי של אדלסון פי 14‏‏‏[7].

בחודש מאי 2006 הוענק לחברת "לאס וגאס סנדס" רישיון להקמת מלון קזינו חדש במפרץ מרינה (Marina Bay) שבסינגפור. מרינה ביי סנדס נפתח לציבור באפריל 2010 ועל פי הערכות ההשקעה בו היא בסך 3.16 מיליארד דולר.

בחודש אוגוסט 2007 חנך אדלסון את מלון "מקאו ונישיאן" (Venetian Macao) והכריז כי הוא מתכנן לפתח רצועת מלונות באזור קוטאי, שתדמה לזו שבלאס וגאס, בהשקעה כוללת של 12 מיליארד דולר וכי עד לשנת 2010 יבנו במקום 20,000 חדרי מלון. בחודש ספטמבר 2007 הכריז כי "לאס וגאס סנדס" תפתח מלון נוסף במקאו, בחודש אוקטובר 2007.

שלדון אדלסון ורעייתו מרים מקבלים את ה-Woodrow Wilson Award

לאחר המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 פורסם כי שווי אחזקותיו של אדלסון ירד לכדי 4 מיליארד דולר‏‏‏[8].

תרומות לחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלסון ואשתו מרים תרמו 25 מיליון דולר להקמתו ולמימונו של קמפוס חינוכי יהודי הכולל: גנון, גן ילדים, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון, בלאס וגאס, שנקרא על שמו ועל שם אשתו‏‏‏[9].

אדלסון מממן קרן מחקר רפואית השוכנת בבוסטון ונקראת על שמו ועל שם אשתו, המממנת מחקרים של מחלות מסכנות חיים. ב-25 במרץ 2008 הוענק לאדלסון ולאשתו הפרס על שם וודרו וילסון על אזרחות עסקית למופת.

באפריל 2013 הוענקה לאדלסון ולאשתו אזרחות כבוד של ירושלים, "על תרומתם לקידומה ולפיתוחה של העיר בתחומי התיירות, ההשכלה הגבוהה, המחקר האקדמי והרפואי והנחלת לקח השואה".

עמדותיו ותרומותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 היו אדלסון ואשתו מרים בין 53 תורמים שביחד תרמו רבע מיליארד דולר לטקס ההשבעה השני של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש שהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית. בשנת 2007 מימן אדלסון את שדולת Freedom's Watch התומכת ביוזמת המלחמה בטרור של הנשיא בוש ומקדמת מועמדים רפובליקנים לקונגרס של ארצות הברית.

בינואר 2012 תרם 6 מיליון דולר לשם רכישת זמן שידור לפרסומות בטלוויזיה עבור ניוט גינגריץ', בעוד שהתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית. יחד עם תרומה שנעשתה לקמפיין על ידי אשתו, עמדה תרומתם על סכום יוצא דופן בתרומות, אפילו למסעי בחירות: 10 מיליון דולר‏[10].

אדלסון השתתף בהקמת הקואליציה היהודית הרפובליקנית, ומכהן בתפקיד יושב ראש ועד המנהלים שלה. הקואליציה תמכה במיט רומני, מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, והשיקה קמפיין בשם "חרטת הקונה" (Buyer's remorse) כדי לנסות לקבל את תמיכת קהל המצביעים היהודי-אמריקאי, התומך ברובו באופן מסורתי במפלגה הדמוקרטית. בקמפיין הועברה ביקורת על עמדות ברק אובמה בכל הנוגע לישראל ולמזרח התיכון, לרבות הצגת תשדירים של יהודים "מאוכזבי אובמה"‏[11].

במהלך המירוץ לנשיאות, באוגוסט 2012, התנצלה המפלגה הדמוקרטית בפני אדלסון ובני משפחתו, על כך שפרסמה נגדו האשמות שווא חסרות בסיס‏[12]. באותה שנה הגיש אדלסון תביעת דיבה נגד ארגון יהודי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, מפני שקרא למיט רומני לסרב לקבל את "כספו המלוכלך" של אדלסון, וזאת על רקע ידיעה שבית הימורים בבעלותו מאפשר פעילות של זנות בתחומיו. ב-2013 דחה בית משפט פדרלי את התביעה מפני חופש הביטוי.

על אף עיסוקו בתחום בתי-ההימורים, אדלסון מתנגד להימורים באינטרנט מכיוון ש"הימורים ברשת הם רעל שיגזול את כספם של הצעירים והעניים"‏[13].

מעורבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלסון ידוע בעמדותיו הימניות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, גם אם החלופה היא שישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית[14]. בשלהי כהונתם של ג'ורג' בוש ואהוד אולמרט, הביע התנגדות לקיום ועידת אנאפוליס. ב-1996 תרם אדלסון תרומה נכבדה לעמותות למען בנימין נתניהו.

אדלסון הוא אחד התורמים הגדולים לארגונים יהודיים שונים ובהם פרויקט תגלית, המממן ביקורי בני נוער בישראל‏‏. מאז 2007 תרמו בני הזוג אדלסון יותר מ-100 מיליון דולר לפרויקט‏[15][16].

משפחת אדלסון תרמה 25 מיליון דולר ל"יד ושם". בשנת 2009 קיבל אדלסון את פרס הרצל של הסתדרות ציוני אמריקה על פעילותו הציונית‏[17].

לקראת סוף 2006 רכש אדלסון, באמצעות חברת "ניוזקו" שבבעלותו, מחצית מהבעלות בעיתון "ישראלי" שפעל אותה עת כחינמון, אולם עקב חילוקי דעות בינו לבין שותפו שלמה בן צבי פרש אדלסון מהמיזם בנובמבר 2006. בסוף יולי 2007 החל לצאת לאור חינמון יומי חדש בשם "ישראל היום" בבעלותו של אדלסון, ואשר הפך תוך מספר שנים לעיתון הנקרא ביותר בישראל בימי חול והגיע למקום השני ברשימת העיתונים הנקראים ביותר בסוף השבוע‏[18].

בספטמבר 2011 שודרה ביומן חדשות שישי "השבוע" של ערוץ 10, בעקבות הודעת אדלסון על כוונתו להגיש תביעת דיבה, התנצלות באורך דקה וחצי על פרסום הכזבים ואי בדיקת עובדות לפני פרסומן בכתבה על אדלסון ששודרה מספר חודשים לפני כן‏[19]. בעקבות ההתנצלות התפטרו מנכ"ל חברת "חדשות 10" ראודור בנזימן ועורכת "השבוע" רותי יובל, והמגיש גיא זהר פרש מהגשת "השבוע"‏[20].

באפריל 2014 תרם 16.4 מיליון דולר לSpaceIL[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אדלסון הוא הזוכה הגדול של השנה, סוף 2013, במגזין פורבס
  2. ^ פרופיל כלכלי של שלדון אדלסון בכתב העת פורבס
  3. ^ Vegas billionaire Sheldon Adelson expected to set new charity donation record. The Jewish Journal, December 14, 2006.‏
  4. ^ When 3rd Place on the Rich List Just Isn’t Enough. The New York Times, January 17, 2008.‏
  5. ^ אמיר זוהר, יש לי חולשה לאנשים חלשים, באתר הארץ, 28.2.2008
  6. ^ משה גולן, ‏שלדון אדלסון יכול לחייך: הכנסות שיא ללאס וגאס סנדס, באתר גלובס, 2 בפברואר 2012
  7. ^ The Brass Ring: multibillionaire’s relentless quest for global influence. The New Yorker, June 30, 2008.‏
  8. ^ הצרות של אדלסון: מ-26 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר ב-7 חודשים, באתר גלובס, 27/10/2008‏
  9. ^ The Dr. Miriam and Sheldon G. Adelson Educational Campus
  10. ^ סרטונים Billionaire tycoon fueling Gingrich campaign ads‏, 25.1.2012, באתר CBS News (באנגלית)
  11. ^ נטשה מוזגוביה ואנשיל פפר, אדלסון משקיע מיליונים בהעברת מצביעים יהודים מאובמה אל רומני, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
  12. ^ המפלגה הדמוקרטית פירסמה התנצלות בפני שלדון אדלסון, באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2012
  13. ^ אדלסון: "מתנגד מבחינה מוסרית להימורים באינטרנט", TheMarker, 20 ביוני 2013
  14. ^ פיטר ביינרט"אדלסון, אלוהים והדמוקרטיה הישראלית, באתר הארץ, 13.11.2014
  15. ^ Birthright Israel... on second thought
  16. ^ יורי ילון, ‏הזוג אדלסון תרם עוד 5 מיליון דולר לפרויקט "תגלית", באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2011
  17. ^ Zionist And Philanthropy Giant Sheldon Adelson Receives Herzl Gold Medallion At ZOA Dinner On December 13, 2009, December 15, 2009, ZOA web site
  18. ^ ‫אופיר בר-זהר, סקר TGI: "ישראל היום" הוא העיתון הנקרא ביותר בישראל, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2011‬
  19. ^ ‫יואב יצחק, ערוץ 10 התנצל על הכזבים נגד אדלסון, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 9 בספטמבר 2011‬
  20. ^ ‫חדשות nana10 ודוד אברהם, צפו: גיא זהר התפטר מהגשת "השבוע" בשידור חי, באתר nana10‏, 9 בספטמבר 2011‬
  21. ^ שלדון אדלסון תרם 16.4 מיליון דולר למיזם החלל הישראלי SpaceIL, 10.4.2013, במגזין פורבס