שלד בורסאי
שלד בורסאי היא חברה, שמניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך, אך לרוב המסחר בה הוא נמוך מאוד, משום שאין לחברה כל פעילות - בין אם היא מכרה את פעילותה ובין אם היא כשלה מבחינה עסקית והפסיקה את פעילותה.
אדם או חברה יכולים לקנות שלד בורסאי, למזג לתוכו פעילות חדשה וכך להכניס את הפעילות לחברה ציבורית שיכולה לגייס הון עם פחות מגבלות לעומת הנפקה ראשונה, בעלות נמוכה יחסית ("כלל אצבע" מתמחר את שוויו של שלד בורסאי בכמיליון דולר, המתחשב בחסכון ההוצאות בגין רישום, פרסום תשקיף והוצאות רגולטוריות שונות נוספות). רכישת השלד מתבצעת לרוב בדרך של מיזוג הפוך בו הבעלים של החברה הפרטית, שרוצה להפוך אותה לציבורית, מזרים נתחים מהחברה לתוך השלד, ובתמורה מקבל נתח מהחברה הציבורית.
פעמים רבות לשלד הבורסאי רשומים הפסדים כתוצאה מפעילותו הקודמת, וניתן, בתנאים מסוימים, לקזז הפסדים אלה לצורכי מס מהרווחים בפעילות החדשה. לפיכך להפסדים אלה יש ערך, שיש להביאו בחשבון בעת קביעת ערכו של השלד הבורסאי.
בשנים האחרונות בישראל, בצל משבר "עודף הרגולציה", יש מספר גובר של שלדים בורסאיים בשל חוסר הכדאיות הכלכלית של חברה ציבורית. אך מכיוון שגם עלויות ההנפקה עלו משמעותית, ערך השלדים לאו דווקא ירד, ובפרט מרבית המקרים בהם חברה פרטית מחליטה להיפך לציבורית נעשים דרך שלדי בורסאי (על מנת לחסוך את עלויות ההנפקה).
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אלי שמעוני, תחיית השלדים, באתר ynet, 15 באפריל 2005
- רותם סלע, ראש הממשלה: "יש עודף רגולציה. הגענו למצב שבו רגולטור אחד נלחם בשני", באתר nrg מעריב, 14 באוגוסט 2012
- ענת ציפקין, הבורסה מהדקת פיקוח: שליטה בשלד בורסאי תוגבל ל־90%, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2012
- משה גורלי, גד סואן: "עודף הרגולציה משתק את החברות הציבוריות", באתר כלכליסט, 27 ביוני 2011