שלום דובער וולפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב וולפא, 2010

הרב שלום דובער הלוי וולפא (נולד י"א באדר א' ה'תש"ח, 21 בפברואר 1948) הוא ראש המטה העולמי להצלת העם והארץ, ראש מפלגת ארץ ישראל שלנו וראש כולל עיוני ו'מכון הרמב"ם השלם' בביתר עילית.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדל בירושלים. סבו הוא הרב עזריאל זליג סלונים. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, בישיבת קול תורה ובישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד ובניו יורק. בהוראת הרבי מלובביץ' עבר להתגורר בקריית גת וניהל שם את ישיבת חב"ד ורשת של מוסדות חינוך חב"ד בעיר. לאחר שהמוסדות נקלעו לקשיים כספיים כבדים הוא פרש מהניהול[דרוש מקור] והעביר את הישיבה לרב משה הבלין.

בשנת 2006 הקים בעיר ביתר עלית את מכון "הרמב"ם השלם" העוסק בפיענוח וביאור ספרו של הרמב"ם היד החזקה. בשנת תשס"ז יצא לאור הכרך הראשון במסגרת הפרויקט, על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת 2010 עבר לגור בעיר זו.

הרב וולפא נשוי ואב ל-11 ילדים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"ם (1979) הוציא לאור את הספר "דעת תורה" כנגד מסירת שטחים לאויבי ישראל והתראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת תשמ"ב 1982 הוציא את הספר "שלום שלום ואין שלום" ובו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

הרב וולפא הוא מן המנהיגים הבולטים של הזרם המשיחיסטי בחב"ד. הוא תמך בפרסום זיהויו של הרבי מלובביץ' כמשיח עוד בימי חיי הרבי, והרבי נזף בו על כך והתרה בו שיימנע מכל פעולה כזו בעתיד‏[1], בנימוק שפרסומים כאלו מרחיקים אנשים מלימוד תורת החסידות[2].

הרב וולפא הוציא סדרת ספרים בשם "ידבר שלום" שבהם חלק על חידושיו של הרב אלעזר מנחם מן שך, מנהיג הציבור הליטאי, בספרו "אבי עזרי". בעקבות כך סבל מהתנכלויות[דרוש מקור].

הרב וולפא כתב למעלה מ-40 ספרים במגוון נושאים הלכתיים ותורניים.

ניהל מאבק נגד עסקנים שהתנגדו לחבישת פאה נוכרית על ידי נשים. הוא הוציא בעניין את הספר "לקט שכחת הפאה" ובו דעתם של רבנים התומכים בחבישת פאה‏[3]. בפרשה סביב חבישת הפאות שיובאו מהודו, שהסעירה בשנת תשס"ד (2004) את העולם החרדי היה בין המתירים, והוציא לאור ספר בנושא בשם "יקם שערה לדממה".

בשנת 2009 העניק פרסים כספיים מטעם המטה העולמי להצלת העם והארץ לחיילים מגדוד שמשון, שהניפו שלטים נגד השתתפות הגדוד בפינוי פעילי ימין מאתר ההתנחלות חומש. עקב כך הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לאי-ציות לפקודה‏[4].

המאבק נגד ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות הקים את המטה העולמי להצלת העם והארץ, יחד עם הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית. ארגן בעניין את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים.

ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההתנתקות. בעת הפינוי היה בגוש קטיף ודגל במאבק ללא פשרות. כאשר ראש הממשלה אריאל שרון נפל למשכב תקף את הרבנים שקראו להתפלל עבורו.

לאחר הפינוי ארגן כנס אלפים תחת הסלוגן "לא נשכח ולא נסלח", שם אמר כי התפילות לשלום המדינה סייעו לשרון לבצע את ההתנתקות. היה מיוזמי הקמת המוזיאון הנצחת גוש קטיף בירושלים‏[5].

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" שבמהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" שבו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש "משמיים".

תנועת ארץ ישראל שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הקים יחד עם ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו, שהתמודדה בבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) במסגרת רשימת האיחוד הלאומי והכניסה את נציגה ד"ר מיכאל בן ארי לכנסת ה- 18, בבחירות לכנסת ה- 19 תמך הרב וולפא במפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט. עובדה זו ונימוקים נוספים הביאו לפרישת רבני ארץ ישראל שלנו מתנועתו‏[6].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש - על איסור מסירת שטחים, תש"ם
  • שלום שלום ואין שלום - המשך הספר הקודם, נגד מדיניות הנסיגות והסכנות הכרוכות בהן, תשמ"א
  • גדולי ישראל על החזרת שטחים - דעתם של רבנים נגד מסירת שטחים, תשמ"ב
  • יחי המלך - ביאור על הלכות מלכים ברמב"ם פרקים א-י, תשנ"ב
  • יחי המלך המשיח - ספר המשך המבאר את הלכות מלכים פרקים יא-יב ומסביר על פיהם את פסק הדין שקבע שהרבי מלובביץ' הוא בחזקת משיח, תשנ"ג
  • פרדס שלום ב' כרכים - פסקי הלכה וביאורים בש"ס, ברמב"ם ובתורת החסידות
  • לקט שכחת הפאה - מקורות התומכים בעניין חבישת פאה נוכרית לנשים. נכתב כתשובה לדברי הרב מאיר מאזוז בהקדמתו לספר עבד לעבדי ה', תשנ"ט
  • ותורה יבקשו מפיהו - ביאור דעת הרבי מליובאוויטש בעניין תורת חסידות חב"ד, שיטתה ומנהגיה. נכתב גם הוא כתשובה לרב מאזוז, תש"ס
  • יקם שערה לדממה - נימוקים להיתר הפאות הנוכריות המיובאות מהודו בניגוד לסוברים שהן תקרובת עבודה זרה, תשס"ד
  • ידבר שלום - עיונים ברמב"ם, שני כרכים, קריית גת תשמ"ז-תשנ"א. בספר הוא חולק על חידושי הרב אלעזר מנחם מן שך בספרו "אבי עזרי".
  • רודף ובא במחתרת - ביאור הסוגיה, תשמ"ז
  • ובערת הרע מקרבך - ביאור הסוגיה, תשמ"ח
  • כי הם חיינו - 770 מושגים ביהדות, תשנ"א
  • ספר סופר וסיפור - ספר התוקף את קונטרס יתבררו ויתלבנו של הרב יחזקאל סופר, תשנ"ו
  • אוצר חידושים בש"ס - באורי סוגיות לפי תורת הרבי מליובאוויטש, תשנ"ח
  • בין אור לחושך - ספר המסביר את יחסו של הרבי מלובביץ' למדינת ישראל, המנוגדת לשיטת "אתחלתא דגאולה", תשס"ו
  • ביאור סוגיית המותר בפיך - ספר העונה לקושיותיו של הסטייפלר על הסברו של אדמו"ר הזקן בספר התניא בנושא, תשס"ב
  • שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים, ביוגרפיות של רבנים שהיו בקשר עם הרבי מלובביץ' תוך דגש הקשר ביניהם תשנ"ח - תשע"א
  • הרמב"ם השלם, שלושה כרכים, על הלכות שבת בספר הי"ד החזקה, תשס"ז
  • עבד מלך, תולדות סבו, עזריאל זליג סלונים, מראשי כולל חב"ד בירושלים, תשס"ח
  • תמת ישרים תנחם - ספר התוקף את הספר "במאי קמפלגי" של הרב יחזקאל סופר, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב וולפא מספר בספרו מבשר טוב על תגובת הרבי על כך: "כנראה עושה עצמו אינו מבין מה שעניתי מאז... הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב ועאכו"כ להפיץ ועאכו"כ להדפיס בענייני משיח – הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם ח"ו יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל" (מבשר טוב, מאת הרב שלום דובער הלוי וולפא, הוצאת ופרצת כפר חב"ד, תשנ"ד, ע' עב) ההדגשות במקור.
  2. ^ "ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כָּתְּבִי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל".
  3. ^ הספר לקט שכחת הפאה לקריאה
  4. ^ אביאל מגנזי, אישום: הרב וולפא הסית לסירוב פקודה, באתר ynet‏, 11 במרץ 2014
  5. ^ אתר המוזיאון
  6. ^ שרי רוטהרבנים יוסף ואקסלרוד פרשו מ'ארץ ישראל שלנו', באתר בחדרי חרדים, 7 בדצמבר 2012.; יוסי חסיד, נמשך גל פרישת הרבנים מתנועת ארץ ישראל שלנו, כ״ז בכסלו תשע״ג, באתר JDN - ‘אידישע טעגליכע נייעס’.