שלום כהן (חבר הכנסת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלום כהן (חבר כנסת))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלום כהן
Cohen shalom-s.jpg
תאריך לידה 1926
תאריך פטירה 1993 (בגיל 67 בערך)
כנסות 7
סיעה העולם הזה - כוח חדש, סיעת יחיד

שלום כהן (19261993) היה עיתונאי ופעיל פוליטי ישראלי, חבר הכנסת בכנסת השביעית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום כהן נולד בשנת 1926 בבגדאד. בגיל 6 עבר עם משפחתו למצרים. למד בקולג' האנגלי היוקרתי "ויקטוריה" באלכסנדריה, ובו רכש ידע רב והבנה בהוויות העולם, שלא היו מנת חלקם של תלמידי מוסדות החינוך המצריים. נמנה עם מקימי תנועת השומר הצעיר במצרים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1946 והצטרף לקיבוץ נחשונים. במלחמת העצמאות שירת ביחידה ממוכנת על גבי ג'יפים שנקראה שועלי שמשון במסגרת חטיבת גבעתי, ובה הכיר את אורי אבנרי. בשנת 1950 חבר כהן לאבנרי ולנחום איתן ברכישת השבועון "העולם הזה" והפיכתו לביטאון אנטי ממסדי רב תפוצה.

בתגובה לחקיקת חוק איסור לשון הרע הקים אבנרי, לקראת הבחירות לכנסת השישית בשנת 1965, רשימה שנקראה "העולם הזה - כוח חדש", שזכתה רק למנדט אחד ואורי אבנרי לבדו נבחר כח"כ. הרשימה התמודדה שוב בבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969, והפעם זכתה לשני מנדטים ושלום כהן הצטרף לאורי אבנרי כחבר כנסת מטעמה. במהלך כהונת הכנסת השביעית נוצר קרע בין שני האישים; שלום כהן, שהיה תמיד מספר שניים ב"העולם הזה" וחסה בצילו של אורי אבנרי, גילה יוזמה עצמאית כחבר כנסת רדיקלי (באחת ההזדמנויות אף קרע את תעודת הזהות שלו מעל דוכן הכנסת), השם את הדגש על העניין העדתי ועל קיפוחם של עולי ארצות המזרח. הדבר הביא בשנת 1971 לפילוג ברשימה. שלום כהן הפך לחבר כנסת עצמאי, למזכ"ל תנועת "הפנתרים השחורים" ולחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית.

הקרע הפוליטי הפך גם לקרע במערכת "העולם הזה", כאשר שלום כהן קיבל, בחסות הסדרים משפטיים, טור עצמאי משלו במסגרת השבועון ובמשך הזמן פרש כליל מן השבועון. לאחר פרישתו פרסם את ספרו "העולם הזה" ובו מתח ביקורת אישית חריפה על שותפו לשעבר אורי אבנרי.

בשנת 1974 פרש שלום כהן מתנועת "הפנתרים השחורים" והתרכז בפעילותו בנושא יחסי ישראל-ערב ובשאלה הפלסטינית. לפרנסתו היה לכתב העתון הצרפתי "לה מאטן" ובין היתר שימש גם כעורך של שבועון לנוער שעיקר עניינו היה במוזיקת פופ.

בחודש מרץ 1977 הקים כהן ביחד עם יהושע פרץ, מי שהיה יו"ר ועד פועלי נמל אשדוד, את "מפלגת החופש", שקיבלה 2,498 קולות בבחירות לכנסת התשיעית שנערכו באותה שנה. ייתכן כי הבעת המחאה של יוצאי ארצות המזרח נותבה אל הליכוד, שזכה לעלות לשלטון במהפך הפוליטי הראשון בתולדות המדינה. כל הרשימות שהתפצלו מתנועת הפנתרים השחורים לא זכו להיבחר לכנסת באותן בחירות (למעט צ'רלי ביטון שנבחר לכנסת כסיעת הפנתרים השחורים במסגרת חד"ש).

עם תחילת תהליך השלום עם מצרים, שהביא לחתימת הסכם השלום בשנת 1979, הפנה שלום כהן את פעילותו העיתונאית במסגרת העתון "לה מאטן" למצרים והפך לכתב העיתון במדינה זו. את חוויותיו מתקופתו זו במצרים העלה במספר ספרים.

שלום כהן נפטר בשנת 1993.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העולם הזה, הוצאת טפחות, 1972.
  • מצרים, הוצאת פורז, 1978.
  • מצרים, מדריך לישראלי בארץ הנילוס, הוצאת פורז, 1978.
  • שיח אחים‏, 1987, הוצאת זמורה
  • Dieu est un baril de poudre: Israël et ses intégristes, Calmann-Lévy, 1989.
  • אינשיראח, הנערה מאלכסנדריה, הוצאת די נור, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]