שלום עליכם (פיוט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלום עליכם

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת‏‏ מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּשִבְתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" הוא פיוט ביהדות, שנאמר או מושר בליל שבת לפני הקידוש וסעודת ליל שבת.

שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מהמאה ה-17. הפיוט מבוסס על אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קיט, ב:

Cquote2.svg

תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

Cquote3.svg

הפיוט בנוי מארבעה בתים, שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים למלאכים שבאו אל הבית, מברכים אותם ומבקשים את ברכתם.

יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם. וכן בבית השלישי יש נוהגים לומר "ברכוני לחיים טובים ולשלום". את הבית הרביעי נוהגים לשיר רק למנהג הספרדים. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"‏[1]. נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.

הפנייה למלאכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק ממזמור תהילים צ"א, כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא לה' שישלח לנו ברכה על ידי מלאכיו:

כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם.

ישנה מחלוקת בהלכה לגבי מספר פיוטים הכוללים פנייה למלאכים שיפעלו עבור המבקש, ביניהם גם הפיוט שלום עליכם, מאחר שתפילה לכל כוח שאינו הקב"ה אסורה. המתירים, ובראשם החת"ם סופר, מבארים שמדובר בפנייה מליצית לקב"ה שייטיב לנו על ידי מלאכיו. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ, התנגד לאמירת פיוט זה, מפאת הפנייה למלאכים וכן נאמר בשם ר' חיים מוואלוז'ין[2]}. פיוטים אחרים הכוללים פנייה למלאכים הם הפיוט "מכניסי רחמים"‏[3], שנאמר בסוף הסליחות לימים נוראים לפי מנהג אשכנז, וקטע הפיוט "מידת הרחמים עלינו התגלגלי", המופיע אף הוא בסליחות לפי מנהג אשכנז.

סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים‏[4].

לחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט זכה ללחנים רבים, בהם לחנו המוכר של ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת הקונסרבטיבי קהילת בית ישראל אנשי אמת משנת 1918.‏[5] חלקו הראשון של לחן זה דומה מאוד ללחן קדום יותר לשיר שהיה חלק מהרפרטואר של חסידי ברסלב באוקראינה, שבתורם ייחסו את המקור למנגינה ישנה יותר.‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה יאיר ויינשטאק, ‏סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עט, באתר HebrewBooks
  2. ^ שאילתות - כתר ראש
  3. ^ ראו מכניסי רחמים... הכניסו רחמינו?, בתוך מארון הספרים היהודי
  4. ^ משה יאיר ויינשטאק, ‏סידור הגאונים והמקובלים, עמוד עח, באתר HebrewBooks
  5. ^ באתר "זמרשת"
  6. ^ Neil W. Levin, Shalom aleikhem, milkenarchive