שלום רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת שבנה רבי שלום בעיירה בעלז
ציונו הקבורה של הרב שלום רוקח

רבי שלום רוקח (ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1781 - 1855) מכונה השר שלום (בחסידות בעלז מכונה: דער ערשטער רב, הרב הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו. מייסד שושלת בעלזא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום נולד בעיר ברודי בתחילת חודש שבט שנת ה'תקמ"א (1781) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"קלויז" בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי אלעזר רוקח (הראשון) בעל "מעשה רוקח" ורבי צבי הירש אשכנזי ה"חכם צבי".

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר סקוהל ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו מלכה.

התקרבותו לחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי אלימלך מליז'נסק, אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה לחג השבועות, אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה המגיד מלוצק, הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי יעקב יצחק הורוביץ ה"חוזה מלובלין", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת המגילה בפורים, אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם" (הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים מועדים עמ' 248). ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק‏‏‏[1]. כמו כן קיבל מרבי אורי השרף מסטרליסק.

רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות בלן בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדיקי דורו הפליגו בשבחו, וכינוהו בכינויים נדירים, כ"שר העליונים והתחתונים" (רבי צבי אלימלך שפירא) ו"בעל הבית של העולם" (רבי ישראל מרוז'ין), ואף ה"בעל שם טוב הקטן".

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלום נפטר בכ"ז באלול ה'תרט"ו (1855). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור לעולם העליון צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" (ישעיהו לח, יד), ה', עשקה - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, לי ערבני - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, והמצבה שעל קברו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

תקופת חייו של שלום רוקח על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

הנהגתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנה בית כנסת מפואר, שעמד על תילו עד אחרי מלחמת העולם השנייה. חמש עשרה שנה בנה את בית הכנסת, וחנוכתו התקיימה בשנת ה'תר"ג. בעת חנוכת הבית הטביע רבי שלום את הסיסמה שמלווה את חסידות בעלזא עד היום, "בעלזא וועט זיין א ווינקל פון תורה און יראת שמים ביז משיח וועט קומען" (בעלזא תהיה פינה של תורה ויראת שמים עד ביאת המשיח).

מקובל שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד איתו כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד איתו הייתה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

רופא חולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסורת החסידית מייחסים לו כוחות של חיזוי עתידות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם.

תיקון נשמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו מושג בקבלה שנקרא "תיקון נשמות". כלומר, נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם מסתובבות בחלל ומצפים לצדיק שיתקן אותן. במסורת החסידית שמורה מקום של כבוד לרבי שלום בנושא זה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות בהלכה שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

  • מהר"ש
  • מדבר קדש
  • לקט אמרי קודש
  • ביאורי החסידות

ניגוניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "צור משלו אכלנו" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרויים על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי בו נקרא: "שר שלום" - מקורו באחד מזמירות השבת (ברוך ה' יום יום לשמעון בר יצחק) במילים: פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום, שמקורם בפסוק מישעיהו (פרק ט פסוק ה). הכינוי הפך לשם אצל חסידיו וצאצאיו, ומכאן התפרסם בין יהודי העולם. בין היתר, הזמר החסידי-מזרחי שר-שלום קשת קרוי על שמו, ראש מנהל השירות הלאומי למיעוטים שר שלום ג'רבי, וכן קיים שם משפחה שר שלום, אף הוא על שמו של מייסד שושלת בעלז.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד המגיד מלוצק
  • בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן
  • בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח
  • בנו רבי משה רוקח מקארוב
  • בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח
  • בתו פריידא, אשת רבי חנוך העניך דב מייער, ה"לב שמח" מאלעסק
  • בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע רופשיץ), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"

ביום י' בשבט (יום פטירת רבו המגיד מלוצק) תשס"ח תוכנן כנס של כל צאצאי רבי שלום רוקח, במוסדות בעלזא ובחסות האדמו"ר. היענות של יותר מ10,000 איש גרמה לדחית הכנס. למרות זאת, בעקבות היענות למשוב לקראת הכנס, מהארץ ומהעולם, נאסף מידע רב, ונתגלו פריטים וכתבים יקרי ערך רבים הקשורים עם הרב שר שלום, ועם חצר בעלזא בימיה הראשונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דובר שלום, רבי אברהם מיכלזהאן, גליציה 1910
  • אדמו"רי בעלזא כרך ראשון - ישראל יעקב קלפהולץ, בני ברק 1972
  • יחיד בדורו אהרן וינד, קרית בעלזא ירושלים תשע"ד
  • באהלי צדיקים, מכון מחקר וארכיון 'כתר מלכות', ירושלים ה'תשנ"ג
  • כמלאך הניצב על ראש דרך, ישראל אייכלר, ירושלים ה'תשנ"ה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏‏‏רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.‏ ‏
הקודם:
-
האדמו"ר מבעלז הבא:
הרב יהושע רוקח