שלושת סימני הקיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלושת סימני הקיום, שלעתים מכונים גם חותמות דהרמה, הם שלושה מאפיינים שלפי המסורת הבודהיסטית, מסמנים את כל התופעות (דהרמות). הסימנים הם דוקהה (סבל), אניצ'ה (ארעיות) ואנאטה ("אין-עצמי").

לאחר זמן רב של מדיטציה הגיע הבודהה למסקנה כי כל דבר ביקום הפיזי (יחד עם כל דבר בפנומנולוגיה של הפסיכולוגיה) מסומן על ידי שלושת המאפיינים האלה:

  • דוקהה או חוסר היכולת להביא לשביעות רצון. אין שום דבר ביקום הפיזי או אפילו בתחום הפסיכולוגי שיכול להביא שביעות רצון עמוקה וממושכת.
  • אניצ'ה או העדר קביעות. דבר זה מתייחס לא רק לעובדה שכל הדברים המותנים מפסיקים בזמן כלשהו מלהתקיים, אלא גם לכך שכל הדברים המותנים הם במצב מתמיד של זרימה. (תארו לעצמכם עלה הגדל על עץ. הוא מת ונושר מהעץ אבל יוחלף במהרה על ידי עלה חדש).
  • אנאטה או היעדר עצמי. האישיות האנושית, "נשמה" או עצמי, הוא כינוי נפוץ למצרף של מרכיבים פיזיים ופסיכולוגיים, שכל אחד מהם נמצא במצב תמידי של זרימה; אין ליבה מרכזית (או מהות).

לעתים קרובות מוזכרת חותמת דהרמה רביעית: