שלוש עשרה המושבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל האיחוד הגדול - הדגל האמריקני הראשון עם דגל הממלכה המאוחדת בקנטון

שלוש עשרה המושבות הוא שמן הקיבוצי של 13 קולוניות בריטיות בצפון אמריקה, אשר לכל אחת מהן היה שלטון עצמי - בכל מושבה מינה המלך האנגלי מושל ולצדו פקידים, אך לצדו גם המתיישבים השתתפו בשלטון, בעיקר בהחלטות שנוגעות למיסוי, גיוס לצבא ועניינים משפטיים.

במהלך השנים נוצרה במושבות תרבות חדשה, ששילבה תרבות אנגלית ואירופאית, וכן אלמנטים של תרבות שלא התקיימה קודם, ושהתפתחה בעיקר עקב התנאים הגאוגרפיים והתברואתיים בצפון אמריקה. המתיישבים, שמספרם הגיע כבר ל-2.5 מיליון, החלו בהדרגה לראות את עצמם כאמריקנים עצמאיים בעלי מחשבות שונות משל הריבונות הבריטית הנוכחית. בעקבות זאת הם בזו לפיקוח הבריטי עליהם, למרות שהיה רופף ביותר כיוון שבריטניה הייתה טרודה בעצמה במלחמות דוגמת מלחמת שבע השנים.

המושבות חתמו על הכרזת העצמאות האמריקנית ב-1776 ונפרדו רשמית מהאימפריה הבריטית, במהלך שהוביל למלחמת העצמאות האמריקנית ולייסודה של ארצות הברית.

אך לא כל הקולוניות מרדו. המושבה הצרפתית לשעבר של קוויבק, והמושבות נובה סקוטיה ואי הנסיך אדוארד נותרו נאמנות לכתר הבריטי ומאוחר יותר אוחדו למדינת קנדה. המושבות של מערב פלורידה ומזרח פלורידה גם כן נשארו נאמנות למלוכה הבריטית.

שלושה עשר הפסים בצבעי אדום-לבן בדגל ארצות הברית מייצגים את שלוש עשרה המושבות.

שלוש עשרה המושבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום המושבות באדום, שליטת הבריטים בורוד והשטח הכתום בשליטת הספרדים

אוכלוסייה לפי שנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה מבוססת על הערכות של היסטוריונים ואינה כוללת שבטים אינדיאנים מחוץ לתחום השיפוט של המושבות. האוכלוסייה כוללת עבדים שחורים ואינדיאנים בתחום השיפוט.

אוכלוסיית שלוש עשרה המושבות
שנה אוכלוסייה
1625 1,980
1641 50,000
1688 200,000
1702 270,000
1715 435,000
1749 1,000,000
1754 1,500,000
1765 2,200,000
1775 2,400,000