שלוש פנים לחוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלוש פנים לחווהאנגלית: The Three Faces of Eve) הוא ספר וסרט משנת 1957, שהתבססו על קורות חייה של אישה שלקתה בפיצול אישיות.

הסרט נחשב לאחת מאבני הדרך של הקולנוע הפסיכולוגיסטי ולאחד הגורמים התרבותיים שתרמו לשינוי תפיסת הציבור לגבי הלוקים בהפרעות נפשיות קשות, כאנשים שחשים סבל ודורשים עזרה ולא כמי שיש לנדות ולדכא אותו. הסרט תרם גם למודעות ציבורית רחבה למחלת הנדירה של פיצול האישיות ולהבדלה בינה ובין הסכיזופרניה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה הגס וחסר ההתחשבות של עקרת הבית התבוסתנית, אווה וייט ("חוה לבן"), חזר מעבודתו באחד מהימים ומצא את אשתו כשהיא מנסה לחנוק למוות את בתם. האישה טענה כי היא אינה אשתו אלא אווה בלק ("חוה שחור"). אווה בלק לא התרככה למשמע איומיו של הבעל ודיברה באופן זר לחלוטין לאווה וייט – היא דיברה כמו נערה שטחית, הוללת, חסרת אחריות ואמיצה. היא טענה גם שבתה ומשפחתה של אווה וייט שייכות לאווה וייט ולא לה. הבעל גילה גם שהאישה קנתה שמלת ערב יקרה באשראי. כשהאישה נרגעה וחזרה להתנהג כרגיל, היא לא זיהתה את השמלה ולא זכרה דבר מהתקריות שבהן הייתה מעורבת אווה בלק.

בטיפול פסיכולוגי אובחנה האישה כלוקה בפיצול אישיות. מסתבר שהבעל המדכא וההורים המדכאים והמתעללים שהיו לאווה וייט, גרמו לה לנזק נפשי חמור. הפסיכולוגים בסרט מתקשים להחליט על דרך הטיפול. זה המקרה הראשון של פיצול אישיות שהם פוגשים בו מחוץ לספרות המקצועית, וגם המקרים המתוארים בספרות הם בודדים ותיאורם אינו מעמיק. מעבר לזאת, קשה להם להחליט על דיכוי אחת הנשים שבגופה של אווה והאדרת השנייה, כי גם גברת וייט התבוסתנית וגם גברת בלק חסרת המעצורים הן נשים לא בריאות נפשית.

הפסיכולוגים מלמדים כל אחת מהנשים על אודות השנייה, ומסייעים בהעלאה של זיכרונות ילדות מודחקים של אווה. במהלך הטיפול מתחילה לצמוח אישיות שלישית, בריאה ושלמה יותר, בגופה של אווה. האישיות החדשה בוחרת לעצמה את השם ג'יין, חיה בשלום עם כל זיכרונותיה, מתגרשת ממר וייט ומוצאת גבר שאוהב אותה. אהובה החדש של ג'יין מקבל אותה כפי שהיא, עם שתי השותפות לגופה, ושותפות אלה הולכות ונעלמות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.