שליטי נסיכות מולדובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שליטי נסיכות מולדובה עד האיחוד עם נסיכות ולאכיה

רשימת שליטי מולדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה השליט תחילת מלכותו סיום מלכותו בית מלוכה או משפחה הערות
דראגוש
Dragoş
‏ 1352 1353 מייסד ישות מדינית במולדובה בחסות ממלכת הונגריה, מעין "מארקה". לפי האגדה, הגיע למולדובה מחבל מרמורש
סאס 1354 1358 בנו של דראגוש
באלק
Bâlc
‏ 1359 1359 בנו של דראגוש ואחיו של סאס
בוגדאן הראשון
Bogdan I
‏ 1359 1365 בוגדאן בן למשפחה יריבה ממרמורש, הדיח את בלק והקים את נסיכות מולדובה העצמאית. שושלתו מלכה במולדובה תקופה ארוכה, דרך הענף מושאט.
לאצקו Laţcu ‏ 1365 1373 בנו של בוגדאן הראשון
קוסטיה 1373 1374 מושאט גיסו של לאצקו ; חוסר ודאות.
פטרו מושאט 1375 1391 בנו של קוסטיה מושאט
רומן הראשון 1391 1394 בנו של קוסטיה מושאט
שטפאן הראשון 1394 1399 בנט של קוסטיה מושאט
יוגה 1399 1400 היה מכונה Ologul, "הנכה". הודח בהתערבותו של מירצ'ה הזקן שליט ולאכיה
אלכסנדרו הטוב
(Alexandru cel Bun)
1400 1432 מושאט בן של רומן הראשון, גיס של יוגה, עלה לשלטון בעזרת מירצ'ה הזקן
איליאש 1432 1433 בן של אלכסנדרו הטוב, מלכותו הראשונה
שטפאן השני 1434 1435 בן של אלכסנדרו הטוב, מלוכתו הראשונה
איליאש 1435 1443 מלכותו השנייה, בשותפות עם שטפאן השני
שטפאן השני 1436 1447 מלוכתו השנייה, עד 1443 בשותפות עם איליאש, בין 1444–1445 בשותפות עם פטרו השני
פטרו השני 1444 1445 בן של אלכסנדרו הטוב, מלכותו הראשונה
רומן השני 1447 1448 בן של איליאש
פטרו השני 1448 1449 מלוכתו השנייה
צ'ובר 1449 1449 צ'ובר וודה, מוזכר על ידי הכרוניקון גריגורה אורקה, חוסר ודאות
אלכסנדרל 1449 1449 מושאט בן של איליאש ואח קטן של רומן השני, מלוכתו הראשונה
בוגדאן השני 1449 1451 אחיין או בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו הטוב
פטרו ארון 1451 1452 בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו הטוב, מלוכתו הראשונה
אלכסנדרל 1452 1454 מלוכתו השנייה
פטרו ארון 1454 1455 מלוכתו השנייה
אלכסנדרל 1455 1455 מלוכתו השלישית
פטרו ארון 1455 1457 מלוכתו השלישית
שטפן הגדול
(Ştefan cel Mare)
1457 1504 בן של בוגדאן השני. במאה 19–20 התחיל בדיעבד להיקרא לפעמים בקהל הרומני גם "שטפן הגדול והקדוש"
בוגדאן השלישי בעל עין אחת
(Bogdan III cel Chior)
1504 1517 בן של שטפן הגדול
שטפניצה Ştefăniţă או שטפאן הרביעי 1517 1527 בן של בוגדאן השלישי בעל העין האחת. עד שנת 1523 תחת חסותו של הפרקלאב של סוצ'אבה, לוקה ארבורה.
פטרו רארש
(Petru Rareş)
1538 1527 בן של שטפן הגדול
שטפאן החגב"לקוסטה"
(Ştefan Lăcustă)
1538 1540 נכד של שטפן הגדול
אלכסנדרו קורניה 1540 1541 נכד של פטרו ארון
פטרו רארש 1541 1546 מלוכתו השנייה
איליאש השני רארש 1546 1551 בן של פטרו רארש
שטפאן השישי רארש 1551 1552 בן של פטרו רארש
יואן ז'ולדיה 1552 1552 בויאר שנתמך על ידי אלמנתו של פטרו רארש, אלנה
אלכסנדרו לפושניאנו
(Alexandru Lăpuşneanu)
1552 1561 אולי מושאט-לפושניאנו עלה לשלטון בעזרת פולין, לפני ההכתרה נקרא "פטרו סטולניקול", ייתכן בן מחוץ לנישואים של בוגדאן השלישי
יואן יאקוב הראקליד
(Ioan Iacob Heraclid)
1561 1563 ממוצא יווני, בעבר שכיר חרב, כונה "דספוט וודה" "Despot Vodă", עלה לשלטון בעזרת מרד בויארים וכוח לוחמים של האציל הפולני אלברט לאסקי
שטפאן טומשה 1563 1564 נבחר מקרב הבויארים
אלכסנדרו לפושניאנו 1564 1568 אולי מושאט-לפושניאנו מלכותו השנייה, חזר לכס המלכות בעזרת העות'מאנים
בוגדאן לפושניאנו 1568 1572 מושאט-לפושניאנו
יואן וודה האיום Ioan Vodă cel Cumplit ‏1572 1574 ייתכן מושאט ייתכן בן מחוץ לנישואים של השליט שטפניצה עם אשה ארמנית, נקרא גם "הארמני" או "יואן וודה האמיץ".
פטרו הפיסח
Petru Şchiopul ‏
1574 1577 דרקולשט-בסראב מלכותו הראשונה. נציג ראשון של שושלת באסראב מוולאכיה שעלה על כס המלכות במולדובה, בתמיכת הטורקים.
יואן פוטקואבה כלומר, יואן "פרסה" ‏ נובמבר 1577 דצמבר 1577 אולי מושאט טען שהוא אחיו למחצה של יואן וודה האיום המנוח, היה הטמאן באוקראינה, היה ידוע גם כאיוואן פידקובה, איוואן סארפגה ברומנית ניקוארה פוטקואבה
פטרו הפיסח 1578 1579 דרקולשט -בסראב מלוכתו השנייה
יאנקו סאסו
Iancu Sasu ‏
1579 1582 מושאט בן מחוץ לנישואים של פטרו רארש, כונה "סאסו", כלומר "סכסוני טרנסילבני", בגלל מוצא אמו ודתו הלותרנית
פטרו הפיסח 1582 1591 דרקולשט-בסראב מלוכתו השלישית
ארון הטיראן
Aron Tiranul ‏
ספטמבר 1591 יוני 1592 מושאט - לפושניאנו מלוכתו הראשונה
אלכסנדרו המרושע
Alexandru cel Rău ‏
יוני 1592 אוגוסט 1592 בן של בוגדאן לפושניאנו. מלך בהמשך בוולאכיה באוגוסט 1592 - ספטמבר 1593.
פטרה הקוזק
Petre Cazacul ‏
אוגוסט 1592 אוקטובר 1592 בן מחוץ לנישואים של אלכסנדרו לפושניאנו, עלה לזמן קצר לשלטון בעזרת גדודי קוזאקים
ארון הטיראן אוקטובר 1592 מאי 1595 מלוכתו השנייה
שטפאן רזבאן מאי 1595 אוגוסט 1595 היה קצין, מפקד המשמר של ארון הטירן, אותו עצר ומסר ליריביו בטרנסילבניה. היה ממוצא צועני.
ירמיה מובילה
Ieremia Movilă ‏
1595 1600 מובילשט עלה לשלטון מולדובה בסיוע פולני. היה דרך אמו נכד של פטרו רארש וקרוב למשפחת לפושניאנו.
מיכאל האמיץ
Mihai Viteazul ‏
1600 1600 בן למשפחת בויארים, עם שורשים רומנים ויוונים. בעלייתו לשלטון ולאכיה הציג עצמו כבן של השליט פטרשקו הטוב מבית דרקולשט - בסראב. היה נסיך של ולאכיה 1593–1601 ושל טרנסילבניה 1599–1600 ובשנת 1600 הצליח לכבוש גם את מולדובה ולאחד לראשונה את כל חבלי הארץ המאוכלסים ברומנים.
ירמיה מובילה 1600 1606 מובילשט מלוכתו השנייה
סימיון מובילה 1606 1607 אחיו של ירמיה מובילה
מיכאיל מובילה 1607 1607 בן של ירימיה מובילה, מלוכתו הראשונה
קונסטנטין מובילה 1607 1607 בן של ירימיה מובילה, הומלך שליט מולדובה תחת חסות אמו אליזבט צ'ומורטאן לושונצי
מיכאיל מובילה 1607 1607 מלוכתו השנייה
קונסטנטין מובילה 1607 1611 שוב שליט קטין תחת חסות אמו אליזבט צ'ומורטאן לושונצי, מלוכה שנייה.
שטפאן טומשה השני 1611 1615 מלוכה ראשונה. מוצאו לא ודאי, ייתכן כי הייתה נכונה טענתו כי הוא בן של השליט שטפאן טומשה.
קונסטנטין מובילה 1615 1616 מלוכה שלישית
ראדו מיכניה
Radu Mihnea ‏
1616 1619 דרקולשט-בסראב בן לבית המלוכה הוולאכי באסאראב - דרקולשט. מלוכתו הראשונה. מונה על ידי הסולטאן העות'מאני.
גספאר גראציאני
Gaspar Graţiani ‏
1619 1620 ממוצא קרואטי מדלמטיה, בעל חינוך קתולי ונציאני, מונה על ידי הסולטאן כשליט מולדובה אחרי שהצטיין כמתורגמן בכיר (דרגומן) בחצר העות'מאנית.
אלכסנדרו איליאש 1620 1621 מושאט-לפושניאנו היה נכד של אלכסנדרו לפושניאנו, בן של איליה לפושניאנו. מלוכתו הראשונה.
שטפאן טומשה השני 1621 1623 מלוכתו השנייה
ראדו מיכניה 1623 1626 דרקולשט - בסראב מלוכתו השנייה במולדובה
מירון ברנובסקי-מובילה
Miron Barnovschi ‏
1626 1630 מובילשט אמו הייתה אחיינית של ירמיה וסימיון מובילה. הארכיבישוף מיטרופוליט של קייב, פטרו מובילה, היה בן דוד שלו מדרגה שנייה. מלוכתו הראשונה.
אלכסנדרו העלם
Alexandru Coconul
דרקולשט-בסראב 1629 1630 בן של ראדו מיכניה
מויסה מובילה 1630 1631 מובילשט מלוכתו הראשונה
אלכסנדרו איליאש 1631 1633 מושאט-לפושניאנו מלוכתו השנייה
מירון ברנובסקי-מובילה 1633 1633 מובילשט מלוכתו השנייה
מויסה מובילה 1633 1634 מלוכתו השנייה
וסילה לופו
Vasile Lupu ‏
1634 1653 ממוצא אלבני או אולי ארומני מאלבניה. נבחר על ידי הבויארים.

מלוכתו הראשונה.

גאורגה שטפאן
Gheorghe Ştefan ‏
1653 1653 בן למשפחת בויארים ממולדובה. מלוכתו הראשונה
ואסילה לופו 1653 1653 מלוכתו השנייה
גאורגה שטפאן 1653 1658 מלוכתו השנייה
גאורגה גיקה
Gheorghe Ghica ‏
1658 1659 גיקה בויאר ממוצא אלבני, התקדם בתפקידים בחצרו של ואסילה לופו. ייסד את שושלת גיקה.
קונסטנטין שרבאן "באסאראב"
Constantin Şerban
1659 1659 קראיובשט בן למשפחת הבויארים קראיבוסקו החשובה מוולאכיה. טען ליחוס עם שושלת בסראב. מלוכתו הראשונה במולדובה. היה פעמיים גם שליט בוולאכיה.
שטפניצה לופו 1659 1661 לופו כונה Papură-Vodă , כלומר "סוּף" וודה, מפני שימי הבצורת והרעב בימי שלטונו הקצרים גרמו לעם לאכול גם סוּף). בן של ואסילה לופו. מלוכתו הראשונה.
קונסטנטין שרבאן "בסראב" 1661 1661 קראיבושט מלוכה שנייה
שטפניצה לופו 1659 1661 לופו מלוכתו השנייה
אוסטראטיה דאביז'ה 1661 1665 . נקרא "דאביז'ה וודה", לפעמים אוסטאטיה או איסטראטי דאביז'ה. נבחר לשליט מקרב הבויארים ממולדובה.
גאורגה דוקה
Gheorghe Duca ‏
1665 1666 דוקה בויאר ממוצא יווני, מלך פעם אחת גם בוולאכיה והתמנה מאוחר יותר על ידי הסולטאן העות'מאני גם להטמאן של אוקראינה. מלוכתו הראשונה במולדובה.
איליאש אלכסנדרו 1666 1668 מושאט-לפושניאנו בן של אלכסנדרו איליאש.
גאורגה דוקה 1668 1672 דוקה מלוכה שנייה במולדובה
שטפאן פטריצ'ייקו 1672 1673 נבחר מקרב הבויארים המולדובנים. מלוכה ראשונה
דומיטרשקו קנטקוזינו
Dumitraşcu Cantacuzino ‏
1673 1673 קנטקוזינו כונה "היווני" Grecul היה בן של הבויאר ממוצא יווני מאתיי קנטקוזינו, ייתכן צאצא רחוק של בני השושלת הביזנטית קנטקוזינו. מלוכה ראשונה.
שטפאן פטריצ'ייקו 1673 1674 מלוכה שנייה
Dumitraşcu דומיטרשקו קנטקוזינו 1674 1675 קנטקוזינו מלוכה שנייה
אנטוניה רוסט
Antonie Ruset
1675 1678 רוסטי בויאר ממוצא יווני. משפחתו ידועה כ"רוסט" Ruset או "רוסטי" Rosetti.
גאורגה דוקה 1678 1683 דוקה מלוכה שלישית במולדובה
שטפאן פטריצ'ייקו 1683 1684 מלוכה שלישית
דומיטרשקו קנטקוזינו 1684 1685 קנטקוזינו מלוכה שלישית
קונסטנטין קנטמיר
Constantin Cantemir
1685 1693 קנטמיר נבחר מקרב הבויארים המולדבים. לשם המשפחה שורש בשם או כינוי בשפה הטורקית וטטרית ("דם של ברזל" ,"טמיר" או "דמיר"= ברזל, "קאן" = דם)
דימיטריה קנטמיר 1693 1693 בן של קונסטנטין קנטמיר. נודע בזמנו גם כדומיטראשקו קנטמיר. מלוכה ראשונה. גדל בחצר באיסטנבול. הודח על ידי העות'מאנים. יתפרסם כמלומד גדול בחצר של פטר הגדול.
קונסטנטין דוקה 1693 1695 דוקה בן של גאורגה דוקה, כונה גם "דוקולץ" (דוקה קטן), מלוכה ראשונה.
אנטיוך קנטמיר 1695 1700 קנטמיר בן של קונסטנטין קנטמיר. מלוכה ראשונה.
קונסנטנין דוקה 1700 1703 דוקה מלוכה שנייה
קאימקאם (ממלא מקום)
יואן בוחוש
יוני 1703 ספטמבר 1703 בויאר בעל התפקיד לוגופט. מילא בפעם הראשונה את מקום השליט.
מיכאי ראקוביצה צ'חאן
Mihai Racoviţă Cehan
1703 1705 ראקוביצה בן למשפחה המיוחסת למשפחת קנטקוזינו ובעלת שורשים רומנים, וחתן של קונסטנטין קנטמיר. מלוכה ראשונה
אנטיוך קנטמיר 1705 1707 קנטמיר מלוכה שנייה
מיכאי ראקוביצה צ'חאן 1707 1709 ראקוביצה מלוכה שנייה
קאימקאם
יואן בוחוש
1709 1710 הלוגופט מילא בשנית את מקום השליט
ניקולאה מברוקורדט
Nicolae Mavrocordat ‏
1709 1710 מברוקורדט בן ליועץ הסתרים היווני של הסולטאן, אלכסנדרוס מברוקורדטוס "אקס אפוריטון", אבל גם בעל שורשים רומנים (סבתו הייתה בת של השליט אלכסנדר איליאש. מלוכה ראשונה
דימיטריה קנטמיר 1710 1711 קנטמיר מלוכה שנייה. הדחתו על ידי הטורקים אחרי כריתת ברית נגדם עם הצאר פטר הגדול, שמה קץ לתקופה בתולדות מולדובה. החל משנת 1711 הסולטאן יגביר את התערבותו בענייני הנסיכות על ידי מינוי ישיר של שליטים נבחרים (תמורת סכומי עתק) מבני משפחות יווניות משכונת פנר בקושטא - הפנרים או "פנריוטים". לחלק ממשפחות אלה כבר היו נציגים שעלו בעבר על כס המלכות המולדבי.
שלטון הפנרים (1711–1821)
קאימקאם
לופו קוסטאקי
1711 1711 משפחת קוסטאקי בויאר, וורניק גדול, ממלא מקום של השליט, במשך 40 יום. צורפו גם קאימקאמים נוספים: הפוסטלניק מקסוט, ההטמאטן אנטיוך ז'ורה, והאחראי על האוצר, הויסטיירניק הגדול גיאורגה אפוסטול.
קאימקאם
יואן מברוקורדט
1711 1711 מברוקרודט בעל תפקיד, דרגומן, בן של אלכסנדרוס מברוקורדטוס, אחיו של ניקולאיה מברוקורדט. מילא את מקום השליט. מאוחר יותר יהיה שליט מולדובה בעצמו.
ניקולאה מברוקורדט 1711 1715 מלוכה שנייה
מיכאי ראקוביצה צ'חאן 1715 1726 ראקוביצה מלוכה שלישית
גריגורה השני גיקה
Grigore II Ghica ‏
1726 1733 גיקה נכד של שליט ולאכיה, גריגורה הראשון גיקה, מלוכה ראשונה
קונסטנטין מברוקורדט 1733 1735 מברוקורדט בן של ניקולאיה מברוקורדט, מלוכה ראשונה במולדובה.

נשלח כשליט פעמים חוזרות למולדובה ולוולאכיה לסירוגין.

גריגורה השני גיקה ‏ 1735 1739 גיקה מלוכה שנייה
כיבוש רוסי 1739 1739 המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735-1739)
גריגורה השני גיקה 1739 1741 גיקה מלוכה שלישית
קונסטנטין מברוקורדט 1741 1743 מברוקורדט מלוכה שנייה
יואן מברוקורדט 1743 1747 מברוקורדט בשלטון בפעם השנייה, הפעם כשליט.
גריגורה השני גיקה 1747 1748 גיקה מלוכה רביעית
קונסטנטין מברוקורדט 1748 1749 מברוקורדט מלוכה שלישית
קאימקאם
יורדאקה סטבראקי
אוגוסט 1749 דצמבר 1749 בויאר ממוצא יווני, שהגיע לדרגת ספטאר ולוגופט ומילא את מקום השליט. היה בעל השפעה רבה גם בהמשך בתפקיד קפוקחאיה, כשגריר או איש קשר בין ארצו בין הסולטאן העות'מאני.
קונסטנטין ראקוביצה צ'חאן 1749 1753 ראקוביצה בן של מיכאי ראקוביצה צ'חאן, מלוכה ראשונה
מאתיי גיקה 1753 1756 גיקה בן של גריגורה השני גיקה, מלך קודם בוולאכיה.
קונסטנטין ראקוביצה צ'חאן 1756 1757 ראקוביצה מלוכה שנייה
סקרלאט גיקה 1757 1758 גיקה בן של גריגורה השני גיקה ואח של מאתיי גיקה.
יואן תאודור קאלימאכי 1758 1761 קאלימאכי בן למשפחה מתיוונת בעלת שורשים רומנים מבסרביה. לפי מקורות אחדים השם המקורי הרומני היה "קלמאש" Călmaş.
גריגורה קאלימאכי 1761 1764 מלוכה ראשונה
גריגורה השלישי גיקה 1764 1767 גיקה מלוכה ראשונה
גריגורה קאלימאכי 1767 1769 קאלימאכי מלוכה שנייה
קונסטנטין מברוקורדט 1769 1769 מברוקורדט מלוכה רביעית
כיבוש רוסי ספטמבר 1769 ספטמבר 1774 המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768-1774))
גריגורה השלישי גיקה 1774 1777 גיקה מלוכה שנייה
קונסנטין מורוזי 1777 1782 מורוזי המוצא המקורי של המשפחה הוא ככל הנראה בטפרזונט.
אלכסנדרו הראשון מברוקורדט "דלי-ביי" כלומר "הנסיך המשוגע" 1782 1785 מברוקורדט בן של קונסטנטין מברוקורדט, הודח אחרי קבילות נגדו של הקונסול האוסטרי. נקרא "הנסיך המשוגע" בגלל מזגו הסוער.
אלכסנדרו השני מברוקורדט "פיראריס", ה"בורח" 1785 1786 הועלה לשלטון על מנת להחליף את אחיו אך עמד להיות מודח מהר בגלל מדיניות פרו-רוסית. מפני שברח לרוסיה, קיבל את הכינוי "פיראריס", כלומר "הבורח".
אלכסנדרו וודה איפסילנטי
Alexandru Ipsilanti
1786 1788 איפסילנטי בן למשפחה יוונית שבימי הביניים חיה ככל הנראה בטראפזונט.
כיבוש אוסטרי 1787 1791 מפקד: הנסיך פרידריך יוזיאס פון זאכסן-קובורג-זאלפלד
מנואיל ג'יאני רוסט 1788 1789 רוסטי מנוליס יאניס רוסטי, בן למשפחה יוונית, אולי גם עם שורשים בעיר ג'נובה באיטליה. כונה גם מנולקה רוסט.
כיבוש רוסי ואוסטרי 1788 1791 המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792)
אלכסנדרו מורוזי
Alexandru Moruzi
1792 1792 מורוזי בנו הבכור של קונסטנטין מורוזי, מלוכה ראשונה
מיכאיל סוצו הראשון 1793 1795 סוצו בן למשפחה יוונית שמוצאה באזור אפירוס, שם הייתה ידועה גם בשם "דראקוס" או, לפי מקורות אחרים, איסכנרוגלו (איסכנדרולו).
אלכסנדרו קאלימאכי 1795 1799 קאלימאכי בן של השליט יואן קאלימאכי.
קונסטנטין איפסילנטי 1799 1801 איפסילנטי בן של אלכסנדרו וודה איפסילנטי ושל אקתרינה מורוזי.
אלכסנדרו סוצו 1801 1802 סוצו אחיין של מיכאיל הראשון סוצו.
קאימקאם
יורדאקה קונטה
1802 1802
אלכסנדרו מורוזי 1802 1802 מורוזי מלוכה שנייה
סקרלט קאלימאקי
Scarlat Callimachi
1806 1806 קאלימאכי מלוכה ראשונה
אלכסנדרו מורוזי 1806 1807 מורוזי מלוכה שלישית
כיבוש רוסי 1806 1812 המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812)
ב 1812 בסרביה מסופחת לאימפריה הרוסית. חלק גדול משטחה יהפוך לעצמאי במאה ה-20
(ראו גם רשימת נשיאי מולדובה - אצל שליטי מולדובה).
קאימקאם
יורדאקה רוסט רוזנובאנו
1806 1807 רוסטי
אלכסנדרו חנג'רלי 1807 1807 בן למשפחה שמקורותיה הרחוקים בטראפזונט כמו המשפחות איפסילנטי ומורוזי במיוחסות לה. שלטונו מתנהל בעת הכיבוש הרוסי.
סקרלט קאלימאקי 1807 1807 קאלימאקי מלוכה שנייה. נעצר באוגוסט 1807 על ידי שלטון הכיבוש הרוסי. בעיני הטורקים נשאר באופן פורמלי שליט מולדובה עד 1812.
קאימקאם המיטרופוליט בנימין קוסטאקה
Veniamin Costache
1807 1812 בן למשפחה הרומנית בולדור, הוותיקה במולדובה.

עלה בהיירכיה הכנסייתית לדרגת מיטרופוליט (ארכיבישוף). קאימקאימיה ראשונה

סקרלט קאלימאקי 1812 1819 קאלימאקי
מיכאיל סוצו 1819 1821 סוצו
קאימקאמים
הפוסטלניקים מאנו וריזוס
יוני 1819 נובמבר 1819
קאימקאם המיטרופוליט בנימין קוסטאקה 1821 1821 קאימקאמיה שנייה
כיבוש של הכוחות המהפכנים היוונים של הפיליקי אטריה 1821 1821 מפקד: אלכסנדר איפסילנטי
קאימקאם
Ştefan Vogoride
(שטפאן ווגורידה)
1821 1822 נסיך ממוצא בולגרי, שמו נגזר כנראה מ"בוגוריס", צורה אחרת של שם הצאר "בוריס הראשון" של הבולגרים. היה נכד של סופרוני הקדוש מווראצה, אחד ממנהיגי הכנסייה הבולגרית המתחדשת במאה ה-18. הגיע למולדובה בפמלייתו של סקרלט קאלימאקי. היה לממלא מקום השליט.
כיבוש טורקי מאי 1821 יולי 1822
יואן סטורדזה 1822 1828 סטורדזה מקור שם המשפחה לא ברור, ככל הנראה אבותיו היו בעלי שורשים יוונים. יואן סטורדזה היה ידוע גם כ"יוניצה סנדו סטורדזה". היה בנו של אלכסנדרו סטורדזה וכמוהו בעל זיקה למאבק היווני לשחרור מהטורקים.
כיבוש רוסי 1828 1834 מפקדים צבאיים: פיודור פאהלן,פיוטר זלטוחין, פאבל קיסליוב ידוע ברומניה בתעתיק וההיגוי הצרפתי "קיסלף" Kiseleff.
מינהל התקנון האורגני (1832–1856)

Regulamentul Organic

מיכאיל סטורדזה
Mihail Sturdza
‏ 1834 1849 סטורדזה בנו של גריגורה סטורדזה ובן דוד של אלכסנדרו סטורדזה. אמו הייתה בת למשפחת קאלימאכי.
גריגורה אלכסנדרו גיקה
Grigore Alexandru Ghica
1849 1853 גיקה מלוכה ראשונה
כיבוש רוסי 1853 1854 מלחמת קרים
גריגורה אלכסנדרו גיקה 1854 1856 גיקה מלוכה שנייה
חסות המעצמות המערביות (צרפת, אוסטריה, פרוסיה, סרדיניה, בריטניה, ובמידה פחותה רוסיה) שנקבעה בהסכם פריז 1856 (1856-1859)
המועצה המנהלית מחוץ למניין 1856 1856
קאימקאם
תאודור באלש
1856 1857
קאימקאם
ניקולאיה בוגורידה
1857 1858 בן של שטפאן בוגורידה
קאימקאמים
שטפאן קטרג'יו, וסילה סטורדזה and אנסטסיה פאנו
(קטרג'יו התפטר ב-1858 ובמקומו בא יואן א. קנטקוזינו)‏
1858 1859
אלכסנדרו יואן קוזה 1859 1862 בן למשפחת בויארים בעלי שורשים יוונים, נבחר למלוך גם בוולאכיה ועל ידי כך חיזק עוד יותר את האיחוד פרסונלי של נסיכויות הדנובה - Principatele Unite
איחוד פורמלי של מולדובה וולאכיה ב-1862

קיבל את השם "רומניה" România ; שאר השליטים -ראשי מדינה בתקופת המלוכה ברומניה - נקראו "שליט ("דומניטור") של רומניה" 1862 - 1881 או "מלך רומניה" בין 1881 - 1947

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומנית:

  • Marcel Popa, Horia C. Matei, Mică Enciclopedie de Istorie Universală, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1983

(מרצ'ל פופה, הוריה מאתיי, אנציקלופדיה קטנה להיסטוריה עולמית, הוצאה לאור מדעית ואנציקלופדית, בוקרשט, 1983).

  • Constantin C.Giurescu, Dinu C. Giurescu, Istoria Românilor vol.2, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1976

(קונסטנטין ג'וּרסקו, דינו ק. ג'וּרסקו, תולדות הרומנים - כרך ב, ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט ,1976).

  • Mihai Ţipău - Domnii fanarioţi în Ţările Române, mică enciclpedie, Editura Omonia, Bucureşti, 2008

(מיכאי ציפאו, השליטים הפנרים בנסיכויות הרומניות, אנציקלופדיה קטנה, הוצאה לאור אומוניה, בוקרשט, 2008).

  • Neagu Djuvara - O scurtă istorie a românilor povestită celor tineri, Editura Humanitas, Bucuresti 2008

(ניאגו ג'ובארה, היסטוריה קצרה של הרומנים מיועדת לצעירים,הוצאת הומניטס, בוקרשט, 2008).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]