שליית פתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: קישורים פנימיים, קטגוריה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שליית פתח
Placta prv-heb.jpg
איור המדגים שליית פתח
שם בלועזית Placenta praevia
ICD-10
(אנגלית)
O44, P02.0
ICD-9
(אנגלית)
641.0, 641.1
MeSH
(אנגלית)
D010923

שליית פתחאנגלית: placenta previa) היא סיבוך מיילדותי בו השליה מחוברת לקירות הרחם באופן בו היא קרובה או מכסה כליל את צוואר הרחם. מצב זה יכול להתרחש לעתים לקראת סוף הטרימסטר הראשון של ההריון, אולם לרוב מתרחש במהלך הטרימסטר השני והשלישי. שליית פתח מהווה סיבה מרכזית לדימום ווגינלי טרום הלידה, ושכיחותה עומדת על כ-0.5% מההריונות.

הסיבה לשליית פתח נעוצה כנראה בווסקולריזציה בעייתית של הרחם, כתוצאה מהצטלקות או אטרופיה, עקב טראומה, ניתוח או זיהום קודם.

נשים עם שליית פתח לרוב מציגות קליניקה של דימום ווגינלי, ללא כאבים. הדימום בתחילה אינו משמעותי אולם הוא עלול להתגבר ככל שקיימת היפרדות שליה, כתוצאה מכך. יש לחשוד בשליית פתח בכל מקרה בו יש דימום לאחר השבוע ה-24 בהריון. הבטן אינה רגישה ואינה כאובה בבדיקה אבדומינלית. לעתים העובר נמצא במצג עכוז או מצג טרנסוורסלי כתוצאה מהמיקום האבנורמלי של השליה.

ניתן לאבחן שליית פתח על ידי ביצוע אולטראסאונד.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לסווג סוגים של שליית פתח לפי הסיווג הבא:

  • סוג I‏ (low lying) - השליה מגיעה לחלק התחתון של הרחם אולם אינה חודרת ואינה עוברת מעל צוואר הרחם.
  • סוג II‏ (marginal) - השליה נוגעת בצוואר הרחם אולם אינה מכסה אותו.
  • סוג III‏ (partial) - השליה מכסה חלקית את צוואר הרחם.
  • סוג IV‏ (complete) - השליה מכסה לחלוטין את צוואר הרחם.

שליית פתח מהווה גורם סיכון לשליה חודרנית (placenta accrete), ככל הנראה בשל דצידואה שאינה מפותחת היטב בסגמנט התחתון.

גורמי סיכון לשליית פתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שליית פתח קודמת, ניתוח קיסרי, ביצוע גרידה.
  • נשים עם הריונות מרובים, בפרט כשמרווחי הזמן בין ההריונות קצרים יחסית.
  • נשים שגילם פחות מ-20 שנה או מעל גיל 30.
  • נשים עם שליה מוגדלת כתוצאה מהריון מרובה עוברים.
  • עישון סיגריות או שימוש בקוקאין.

קליניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי הקליני השכיח ביותר להימצאות שליית פתח הוא דימום ללא כאבים (painless bleeding) בשליש השני והשלישי של ההיריון. לרוב, הדימום בא באופן פתאומי ומקורו בעורקי הדצידואה. ברוב המקרים הדימום אינו מסיבי, ובמישוש הרחם הוא אינו רגיש ואינו מתכווץ.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל נשים עם דימום בחצי השני של ההריון, יש תמיד מקום לחשוד בשליית פתח או בהיפרדות שליה. אבחנה של שליית פתח מתבצעת רק לאחר בדיקת אולטראסאונד לקביעת מיקום השליה. אין לבצע בדיקה ידנית בשל החשש שבדיקה כזו תגביר את הדמם.

בכ-90% משליות הפתח המתגלות בשליש השני של ההריון, "נודדות" עם גדילת הרחם ואינן מכסות בהמשך את הפתח.

לאחר דימום ראשוני עשויה לחול הפסקה ממושכת בדימומים, או ייתכנו דימומים חוזרים בעלי עוצמה שונה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה וההריון נמשך פחות מ-30 שבועות, ניתן לטפל באם שלא במסגרת אשפוז בבית חולים ולעקוב אחר מצבה, כל במידה ואין מצוקה עוברית או אימהית. יילוד מיידי של העובר יבוצע במקרה בו העובר בשל או במקרה בו האם או העובר נמצאים במצוקה, ולעתים יש צורך במתן מנות דם ופלסמה.

במידה והעובר במצוקה יש ליילדו בניתוח קיסרי. באופן כללי בשליית פתח, ניתוח קיסרי הינו האופציה המועדפת. במקרים בהם שליית הפתח היא שולית בלבד, והמצג הוא מצג ראש, יש דרך לבחון לידה ווגינלית, אולם ייתכנו סיבוכים כגון היפרדות שליה או prolapse של חבל הטבור.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.