שליית פתח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שליית פתח
Placenta praevia
איור המדגים שליית פתח
איור המדגים שליית פתח
תחום מיילדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 262063 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D010923
סיווגים
ICD-10 O44, P02.0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שליית פתחאנגלית: Placenta previa) היא סיבוך מיילדותי בו השליה מחוברת לקירות הרחם באופן בו היא קרובה או מכסה כליל את צוואר הרחם. מצב זה יכול להתרחש לעיתים לקראת סוף הטרימסטר[א] הראשון של ההריון, אולם לרוב מתרחש במהלך הטרימסטר השני והשלישי. שליית פתח מהווה סיבה מרכזית לדימום וגינאלי טרום הלידה, ושכיחותה עומדת על כ-0.5% מההריונות.

הסיבה לשליית פתח נעוצה כנראה בווסקולריזציה בעייתית של הרחם, כתוצאה מהצטלקות או אטרופיה, עקב טראומה, ניתוח או זיהום קודם.

נשים עם שליית פתח לרוב מציגות קליניקה של דימום וגינאלי, ללא כאבים. הדימום בתחילה אינו משמעותי אולם הוא עלול להתגבר ככל שקיימת היפרדות שליה, כתוצאה מכך. יש לחשוד בשליית פתח בכל מקרה בו יש דימום לאחר השבוע ה-24 בהריון. הבטן אינה רגישה ואינה כאובה בבדיקה אבדומינלית. לעיתים העובר נמצא במצג עכוז או מצג טרנסוורסלי כתוצאה מהמיקום החריג של השליה.

ניתן לאבחן שליית פתח על ידי ביצוע אולטראסאונד.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוג I‏ (low lying) - השליה מגיעה לחלק התחתון של הרחם אולם אינה חודרת ואינה עוברת מעל צוואר הרחם.
  • סוג II‏ (marginal) - השליה נוגעת בצוואר הרחם אולם אינה מכסה אותו.
  • סוג III‏ (partial) - השליה מכסה חלקית את צוואר הרחם.
  • סוג IV‏ (complete) - השליה מכסה לחלוטין את צוואר הרחם.

שליית פתח מהווה גורם סיכון לשליה חודרנית (placenta accrete), ככל הנראה בשל דצידואה שאינה מפותחת היטב בסיגמנט התחתון.

גורמי סיכון לשליית פתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שליית פתח קודמת, ניתוח קיסרי, ביצוע גרידה.
  • נשים עם הריונות מרובים, בפרט כשמרווחי הזמן בין ההריונות קצרים יחסית.
  • נשים שגילם פחות מ-20 שנה או מעל גיל 30.
  • נשים עם שליה מוגדלת כתוצאה מהריון מרובה עוברים.
  • עישון סיגריות או שימוש בקוקאין.
  • צלקת היסטרקטומית כתוצאה מניתוח קיסרי או ממיומקטומיה.

קליניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי הקליני השכיח ביותר להימצאות שליית פתח הוא דימום ללא כאבים (painless bleeding) בשליש השני והשלישי של ההיריון. לרוב, הדימום בא באופן פתאומי ומקורו בעורקי הדצידואה. ברוב המקרים הדימום אינו מסיבי, ובמישוש הרחם הוא אינו רגיש ואינו מתכווץ.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל נשים עם דימום בחצי השני של ההריון, יש תמיד מקום לחשוד בשליית פתח או בהיפרדות שליה. אבחנה של שליית פתח מתבצעת רק לאחר בדיקת אולטראסאונד לקביעת מיקום השליה. אין לבצע בדיקה ידנית בשל החשש שבדיקה כזו תגביר את הדמם.

בכ-90% משליות הפתח המתגלות בשליש השני של ההריון, "נודדות" עם גדילת הרחם ואינן מכסות בהמשך את הפתח.

לאחר דימום ראשוני עשויה לחול הפסקה ממושכת בדימומים, או ייתכנו דימומים חוזרים בעלי עוצמה שונה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה וההריון נמשך פחות מ-30 שבועות, ניתן לטפל באם שלא במסגרת אשפוז בבית חולים ולעקוב אחר מצבה, כל במידה ואין מצוקה עוברית או אימהית. יילוד מיידי של העובר יבוצע במקרה בו העובר בשל או במקרה בו האם או העובר נמצאים במצוקה, ולעיתים יש צורך במתן מנות דם ופלסמה.

במידה והעובר במצוקה יש ליילדו בניתוח קיסרי. באופן כללי בשליית פתח, ניתוח קיסרי הוא האופציה המועדפת. במקרים בהם שליית הפתח היא שולית בלבד, והמצג הוא מצג ראש, יש דרך לבחון לידה וגינאלית, אולם ייתכנו סיבוכים כגון היפרדות שליה או צניחת חבל הטבור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שליית פתח בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טרימסטר (Trimester), שליש ממשך ההריון שאורכו לרוב תשעה חודשים. תקופת ההריון מחולקת לשלושה שלישים המציינים שלושה שלבים בהתפתחות העוברית. משכו של כל טרימסטר כשלושה חודשים.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.