שלמבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד הנושא של הספר בהוצאה משנת 1883

שלמבו (צרפתית Salammbô) הוא רומן היסטורי שכתב גוסטב פלובר בשנת 1862 ואשר עסק במרד שכירי החרב כנגד קרתגו במאה ה-3 לפנה"ס, שהועסקו בשכירי חרב במלחמה הפונית הראשונה, והתמרדו לאחר שלא זכו לגמולם המובטח. פלובר ניסה להתחשב בהיסטוריה הידועה, בעיקר מכתביו של פוליביוס, אך ניצל את המחסור בפרטים אודות התקופה, וטווה עלילה אקזוטית, חושנית ואלימה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמילקרת ברקה - מדינאי ומצביא קרתגני שהוביל את שכירי החרב לפני המרד
  • שלמבו - בתו של חמילקרת ברקה וכוהנת האלה תנית
  • חניבעל - בנו של חמילקרת ברקה
  • חנון - מצביא קרתגני, דמותו מבוססת על זו של חנון הגדול
  • שאהאברים - כהן תנית ומורה של שלמבו
  • מאתוס - מנהיג שכירי החרב הלובים
  • נאר'האוואס - מנהיג שכירי החרב הנומידים שערק לצד הקרתגנים, ולו מובטחת שלמבו
  • ספנדיוס - עבד יווני משוחרר העושה בשירותו של מאתוס

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמבו, ציור מאת אלפונס מוכה (1896)

לאחר המלחמה הפונית הראשונה, קרתגו אינה מסוגלת לעמוד בהבטחותיה לצבא שכירי החרב שהעסיקה, ואלה תוקפים אותה. שלמבו, בתו של חמילקרת ברקה וכוהנת האלה תנית, היא מושא אהבתו של מאתוס, אחד ממנהיגי שכירי החרב. בעזרתו של ספנדיוס, עבד יווני משוחרר, גונב מאתוס את הזאימפ (Zaïmph), רעלה קדושה ומשובצת ביהלומים המעטרת את פסל האלה תנית. הזאימפ נחשב לקמע של העיר וכל הנוגע בו מת. בכך הוא מביא את שלמבו להיכנס למחנה שכירי החרב ולגנוב את הזאימפ בחזרה.

  • פרק 1, המשתה (Le Festin) - בעת משתה לרגל הניצחון ובהיעדרו של חמילקרת ברקה, מתפרעים שכירי החרב בגנו, ושלמבו מנסה להרגיע את המהומה. מאתוס מתאהב בה, והעבד היווני ספנדיוס משוחרר ומנסה לפתות את מאתוס להשתלט על העיר.
  • פרק 2, בסיקה (A Sicca) - שכירי החרב עוזבים את קרתגו ויוצאים לסיקה. חנון מגיע לסיקה ומסביר להם על הדחיה במועד תשלום שכרם, אך הוא נאלץ לעזוב את המקום כאשר מגיעה בשורה אודות טבח שבוצע ב-300 שכירי חרב שנותרו בקרתגו.
  • פרק 3, שלמבו (Salammbô) - שלמבו מתפללת והכהן שאהאברים מנחה אותה.
  • פרק 4, בצל חומות קרתגו (Sous les murs de Carthage) - שכירי החרב צרים על קרתגו. מאתוס וספנדיוס מתגנבים אל העיר דרך אמת-המים.
  • פרק 5, תנית (Tanit) - מאתוס וספנדיוס גונבים את הזאימפ. לאחר מכן נתפס מאתוס כשהוא מנסה להתגנב לחדרה של שלמבו כדי לראות אותה שוב, וחשדה כי בוצעה עבירה מתעורר.
  • פרק 6, חנון (Hannon) - שכירי החרב עוזבים את קרתגו ומתפצלים לשתי קבוצות ומתקיפים את אוטיקה ואת העיר היפו. חנון מצליח לכבוש את אוטיקה, אך נאלץ לסגת עם הגיע תגבורת של שכירי חרב בהנהגת מאתוס.
  • פרק 7, חמילקרת ברקה (Hamilcar Barca) - חמילקרת ברקה מואשם במפלה. הוא מתגונן בפני המועצה ומלמד סנגוריה על שכירי החרב, אך יוצא כנגדם לאחר שנוכח בנזק שגרמו לרכושו.
  • פרק 8, קרב מקאר (La bataille du Macar) - חמילקרת ברקה מביס את שכירי החרב סמוך לגשר מקאר.
  • פרק 9, בשדה (En campagne) - חייליו של חמילקרת ברקה נלקחים בשבי על ידי שכירי החרב.
  • פרק 10, הנחש (Le serpent) - שאהאברים שולח את שלמבו כשהיא מחופשת לגנוב את הזאימפ בחזרה.
  • פרק 11, באוהל (Sous la tente) - שלמבו מגיעה לאוהלו של מאתוס והם מתעלסים. היא גונבת את הזאמיפ וכאשר היא פוגשת באביה, הוא מבטיח אותה לנאר'האוואס, מנהיג שכירי החרב שערק לצד הקרתגנים.
  • פרק 12, אמת-המים (L’aqueduc) - שכירי החרב בהנהגת ספנדיוס מנתקים את אספקת המים לקרתגו.
  • פרק 13, המולך (Moloch) - ילדי הקרתגנים מוקרבים למולך. חמילקרת ברקה שולח את אחד מילדי העבדים כשהוא מחופש לבנו חניבעל, כדי להציל את חיי בנו.
  • פרק 14, טומאת הגרזן (Le défilé de la Hache) - הבצורת נפסקת וחמילקרת ברקה מניס את שכירי החרב. לאחר מכן אלפים מהם נטבחים, וספנדיוס וחנון מוצאים להורג בצליבה.
  • פרק 15, מאתון (Mâtho) - חגיגות ניצחון בקרתגו. מאתוס מעונה לפני הוצאתו להורג, ושלמבו הרואה זאת, לוקה בהלם ומתה. בכך הביא הזאימפ מוות על כל אלה שנגעו בו.

יצירות בהשראת הרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוסטב פלובר, שלמבו, תירגם אריה חשביה, הוצאת לדורי, 1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]