שלמה אבינרי
| שלמה אבינרי (1933) |
|
|---|---|
 |
|
| ידוע בשל | היותו מגדולי החוקרים בתחום מדע המדינה בישראל, חתן פרס ישראל בתחום לשנת 1996, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012 |
| תפקיד |
פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומנכ"ל משרד החוץ בממשלת רבין הראשונה |
| תואר | פרופסור |
שלמה אבינרי (נולד ב-1933) הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת 1996, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
שלמה אבינרי נולד בביילסקו שבפולין, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1939. הוא למד באוניברסיטה העברית ובבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון, וקיבל תואר דוקטור בשנת 1964. באותה שנה הצטרף לסגל האוניברסיטה. הוא מונה לפרופסור מן המניין ב-1974. כיהן כראש המחלקה למדע המדינה וכדיקן הפקולטה למדעי החברה[1], כמו כן שימש כראש המרכז ללימודי אירופה, באוניברסיטה העברית בירושלים. אבינרי לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות ייל, קורנל, אוניברסיטת קליפורניה, אוקספורד, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, האוניברסיטה הלאומית האוסטראלית בקנברה, ביה"ס למשפטים ע"ש קרדוזו בניו-יורק ואחרות. בראשית המאה ה-21, משמש כפרופסור אורח קבוע בתוכנית ללימודי לאומיות באוניברסיטה המרכז-אירופית בבודפשט. הוא חבר האקדמיה האירופית לאמנויות ומדעים.
בשנים 1975 עד 1977 שימש כמנכ"ל משרד החוץ, בממשלת רבין הראשונה. לאחר התפרקות ברית המועצות, סייע בתהליכי דמוקרטיזציה במדינות מזרח אירופיות ובמדינות חבר המדינות, והיה חבר במשלחות בינלאומיות לפיקוח על הבחירות החופשיות הראשונות שנערכו לאחר התפרקות הקומוניזם בהונגריה, בצ'כוסלובקיה, ברומניה, בליטא, בקרואטיה, בסרביה, בקוסובו, בגאורגיה ובמדינות נוספות. כמו כן שימש עמית-מחקר במכון וילסון שבוושינגטון, במכון ברוקינגס שבוושינגטון וב"קרן קרנגי לשלום בינלאומי" שבוושינגטון, וכן במכון הבינלאומי לכלכלה וליחסים בינלאומיים במוסקבה.
אבינרי נחשב למומחה לכתביהם של מרקס והגל ולהיסטוריה ציונית. חבר במערכת הבינלאומית של ההוצאה הביקורתית השלמה של כתבי מרקס ואנגלס, היוצאת לאור מטעם המכון הבינלאומי להיסטוריה חברתית באמסטרדם. הוא עסק רבות בהגותם של הרצל ושל משה הס. התעמת עם פרשנותו של קרל פופר, שראה בהגל את מבשרה של המדינה הטוטליטרית של המאה ה-20.
כאשר מונה אבינרי למנכ"ל משרד החוץ על ידי ממשלת רבין ב-1975 בהמלצתו של שר-החוץ יגאל אלון, גרר המינוי התנגדות חריפה מצד הליכוד שהיה אז באופוזיציה, וזאת בגלל מאמרים שפרסם אבינרי בארץ ובחו"ל בזכות משא ומתן עם אש"ף אם יכיר במדינת ישראל; אחד מח"כי הליכוד גם כינה אותו בשם "לורד האו-האו", על שם המדינאי הבריטי ששידר ברדיו ברלין בזמן מלחמת העולם השנייה והוצא אחר כך להורג בעוון בגידה. בזמן שירותו במשרד החוץ ביטא אבינרי את הקו הרשמי שדגל אז באופציה הירדנית, וגם השתתף בכמה פגישות חשאיות עם המלך חוסיין. באותה תקופה גם התקיימו המגעים הראשונים, בתוניס ובמקומות אחרים, בין אש"ף ובין פעילי שלום ישראלים. מהלכים אלה נגדעו עם ניצחון הליכוד בבחירות 1977, שבעקבותיהם גם התפטר אבינרי ממשרד החוץ וחזר לאוניברסיטה. מהלכים אלה חודשו בזמן ממשלת רבין השנייה והביאו בסופו של דבר להסכמי אוסלו. אבינרי מפרסם מאמרים פובליציסטיים בענייני דיומא בעיתונים שונים בישראל ובעולם.
אבינרי הוא חתן פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה לשנת 1977 על ספרו "תורת המדינה של הגל", וחתן פרס שלמה בובליק לשנת 2009.[2] באותה שנה הוענק לו עיטור הסולידריות האיטלקי מטעם נשיא איטליה.[3] ב-2010 הוכתר בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן למדע על תרומתו למחקר ולחברה בישראל., ובשנת 2011 הוענק לו תואר עמית-כבוד מטעם המרכז הבינתחומי הרצליה.
ספריו תורגמו ללשונות רבות, בהן: אנגלית, צרפתית, גרמנית, יפנית, רוסית, ספרדית, איטלקית, צ'כית, פולנית, סינית ופורטוגזית.
הוא נשוי לעו"ד דבורה לבית נדלר ואב למעין אבינרי-רבהון.
מספריו [עריכה]
ספרים מפרי עטו [עריכה]
- משנתו החברתית והמדינית של קרל מרקס, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1966.
- תורת המדינה של הגל, תל אביב: הוצאת ספריית פועלים, 1973.
- רשות הרבים - שיחות על מחשבה מדינית, מרחביה: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1969.
- פרקי חברה ומדינה - עיונים במשנתם של מורוס, רוסו, הגל ומרקס, מרחביה: הוצאת הקיבוץ הארצי, 1969.
- הרעיון הציוני לגווניו - פרקים בתולדות המחשבה הלאומית היהודית, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980.
- משה הס בין סוציאליזם לציונות, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1986.
- ארלוזורוב, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות עידנים, 1991.
- הרצל, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2008.
תרגומיו [עריכה]
- תרגם לעברית את "כתבי שחרות" של קארל מרקס.
ספרים שערך [עריכה]
- הקבצים דוד בן-גוריון: דמותו של מנהיג תנועת פועלים (1988), ומלחמה ושלום (2010).
- מהדורה אנגלית של ספרו של משה הס "ההיסטוריה הקדושה של האנושות" (הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2008).
- בין הספרים שערך באנגלית
- Karl Marx on Colonialism and Modernization, 1968.
- Communitaranism and Individualism - with Avner de-Shalit, 1991.
- Europe's Century of Discontent - with Zeev Sternhell, 2003.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ביוגרפיה באתר האקדמיה הישראלית למדעים
- שלמה אבינרי באתר הוצאת עם עובד
- יוסי שריד, לא חוזה או הוזה, דווקא איש מעשה, באתר הארץ, 17/10/07
- הספרים של שלמה אבינרי, באתר סימניה
מאמרים:
- שלמה אבינרי, דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית, מאתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- שלמה אבינרי, צמיחתה של הציונות, מאתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
- שלמה אבינרי, לעצור את ההפרטה, אופקים חדשים, גיליון: 20, 21.04.2005
- שלמה אבינרי, על סולידריות ומדיניות כלכלית, אופקים חדשים, גיליון: 9 , 30.11.2003
- שלמה אבינרי, הרצאה על ספרו של תומאס הובס 'לויתן', מאתר מרכז שלם.
- שלמה אבינרי, תשובה לא ציונית, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2012
- שלמה אבינרי, בכל זאת, העבודה, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2012
- שלמה אבינרי, לחתור להסכם ללא אשליות, באתר הארץ, 10 בינואר 2013
- שלמה אבינרי, שתי הצעות צנועות, באתר הארץ, 31 בינואר 2013
- שלמה אבינרי, הטעויות של יחימוביץ', באתר הארץ, 10 בפברואר 2013
- שלמה אבינרי, די לפריימריס, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
- שלמה אבינרי, את מי יחסום אחוז החסימה, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
- שלמה אבינרי, ועכשיו לעבודה, באתר הארץ, 21 במרץ 2013
- שלמה אבינרי, האשליה האמריקאית, באתר הארץ, 4 באפריל 2013
- שלמה אבינרי, להציל את משרד החוץ, באתר הארץ, 16 באפריל 2013
הערות שוליים [עריכה]
- ^ פרופ' ש. אבינרי דיקן הפקולטה למדעי החברה, דבר, 19 ביוני 1974
- ^ פרס שלמה בובליק לשנת תשס"ט יוענק לפרופ' שלמה אבינרי, אתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 3.6.2009
- ^ הנשיא האיטלקי העניק את עיטור-ההזדהות האיטלקי לרקטור האוניברסיטה פרופ' שרה סטרומזה ולפרופ' שלמה אבינרי, אתר האוניברסיטה העברית, 7.7.2009.
