שלמה בנימין הלוי אשלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלמה בנימין אשלג)
שלמה בנימין הלוי אשלג
הרב שלמה בנימין הלוי אשלג
הרב שלמה בנימין הלוי אשלג
הרב שלמה בנימין הלוי אשלג
לידה 17 בדצמבר 1909
ה' בטבת תר"ע
פטירה 13 בנובמבר 1983 (בגיל 73)
ז' בכסלו תשמ"ד
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
תקופת הפעילות ? – 13 בנובמבר 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב יהודה לייב אשלג
תלמידיו בנו - הרב יחזקאל יוסף אשלג, בנו - הרב שמחה הלוי אשלג, הרב עקיבא אורצל, הרב יהודא ליאון אשכנזי, הרב אורי שרקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלמה בנימין הלוי אשלג (ה' בטבת תר"ע; 17 בדצמבר 1909 - ז' בכסלו תשמ"ד; 13 בנובמבר 1983) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה ליב אשלג בעל ה"סולם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין לרב יהודה ליב אשלג ולרבקה רויזא. בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה לארץ ישראל יחד עם אביו וגר בירושלים. למד בישיבות תורת אמת, חיי עולם ועץ חיים. כמו כן למד בישיבת "בית יוסף" מאסכולת נובהרדוק הליטאית, ולמד בחברותא עם ראש הישיבה הרב הלל ויטקינד. בשנת תרצ"ה נשא את אהובה ליבא האזה, בתו של הרב דוד אהרן האזה מחסידות סוכטשוב.

לאחר נישואיו, על פי הוראת אביו, החל למסור שיעורים בחכמת הקבלה. בשנת ה'ת"ש (1940) הוציא לאור כתב עת בשם "האומה". כתב העת שיצא לאור בגיליון אחד בלבד, הוגדר כ"דו-שבועון בין-מפלגתי" והובאו בו ממאמריו של אביו. זמן קצר אחר הופעת העיתון אסרה משטרת המנדט הבריטי על המשך הפצתו, באשמת קידום עמדות קומוניסטיות.[1] בשנת תש"ג ייסד אביו שיעור קבוע בקבלה לתושבי העיר חיפה, ואת מסירת השיעור הפקיד בידיו.

הוא היה יד ימינו של אביו בהוצאת פירוש הסולם והפצתו, והוסיף לעסוק בכך אחרי מות אביו, יחד עם אחיו ברוך שלום אשלג ודודו יהודה צבי ברנדויין.[2] בשנת תשכ"א הקים בית מדרש בבני ברק ללימוד חכמת הקבלה. הוא מסר בבית מדרשו שיעורים יומיים בספר הזוהר עם פירוש הסולם. כמו כן הקים ישיבה לבחורים וכולל אברכים שעסקו גם בחכמת הקבלה. בית המדרש פעיל עד היום בניהול בנו, הרב שמחה הלוי אשלג.[3]

מלבד השיעורים בבית מדרשו נהג הרב אשלג למסור שיעורים בקבלה ברחבי ישראל, בין השאר ייסד שיעורים בירושלים ובחברון. בקריית ארבע ייסד כולל אברכים שחילקו את לימודם, חצי יום לתורת הנגלה וחצי יום לתורת הנסתר. הוא עצמו היה בא, אחת לשבוע, למסור שיעורים לאברכי הכולל. כמו כן היה מוסר שיעורים במערת המכפלה עצמה.

הקפיד הרב אשלג על "נוי סוכה", והיה מקים בחצר ביתו סוכה מיוחדת ביופייה ונכללו בה תצוגות אמנותיות שונות.[4] בימי חג הסוכות והיו רבים מתושבי בני ברק נוהרים לסוכתו כדי ליהנות מיופיה.

נפטר בז' בכסלו תשמ"ד, ונקבר בהר המנוחות, סמוך לציונו של אביו בעל הסולם. על מצבתו נכתב שהיה הוא זה שגרם לאביו לחבר את פירוש הסולם על ספר הזוהר, בעקבות שאלה ששאל אותו בחכמת הקבלה. שאלה זו הובילה את אביו לפרש את ספר הזוהר בשפה השווה לכל איש.

ב-2003 הוציא מכון "עטרת שלמה" את הקובץ "ספר עטרת שלמה-חנוכה" - ליקוט משיחותיו שהעביר בשנים תשל"ה-תשמ"ג.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]