מרדכי שלמה ברמן
 | |
| לידה | תר"צ |
|---|---|
| פטירה | א' בטבת תשס"ה (בגיל 74 בערך) |
| השכלה |
ישיבת פוניבז'  |
  | |
הרב מרדכי שלמה ברמן (ר' שלומקע, תר"צ, 1930 - א' בטבת תשס"ה, 13 בדצמבר 2004) היה ראש ישיבת פוניבז'.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ברוסיה לרב יהודה יצחק ברמן ולרייזל לבית מרדכי שלמה מובשוביץ. בשנת תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והיא התיישבה בתל אביב, שם כיהן אביו כרב שכונה והיה חבר לשכת הרבנות בעיר, ומלומדי ישיבת היכל התלמוד. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל הרב חיים שאול ברוק, והרב דוד פוברסקי. בחורף תש"ד עבר הרב פוברסקי לכהן כראש ישיבה בישיבת פוניבז' ויחד עמו הביא את בנו הרב ברוך דב ותלמידו הרב מרדכי שלמה. בהיותו בישיבה היה מקורב לרב מפוניבז', והוא היה מכין איתו ועם הרב ברוך דב פוברסקי את השיעור כללי. כמו כן היה מקורב לרב שמואל רוזובסקי. הוא נחשב לבחור המובחר בישיבה[1]. לאחר בואו של הרב שך לישיבת פוניבז', התקרב גם אליו, ולימים עירבו הרב שך בשליחויות ציבוריות והיה מתייעץ עמו. לאחר שחלה, התבטא פעמים רבות שחסר לו את ר' שלמה שיעזור לו[2].
בנערותו היה מקורב לחזון איש וישן בביתו. החזון איש חייבו מדי יום להגיד לו מחידושיו. בהוראת החזון איש החל לכתוב ספר הלכה, אך לבסוף לא נשלמה מלאכתו. הוא מובא מספר פעמים בספרי החזון איש בשמו, בניגוד להרגלו שלא להביא שמות אנשים חיים. בהגיעו לגיל הנישואין המליץ עליו החזון איש בפני גיסו הרב יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלער", שלקחו כחתן לבתו אהובה. החזון איש כתב לו מכתב ברכה ובו רשימת שבחים עליו הן בלימוד והן בחביבותו והנהגתו הטובה עם הבריות. בהוראת החזון איש הוציא את ספרו הראשון לחתונה, ושמו ניתן לו על ידי הסטייפלער.
בגיל 24 התמנה לראש ישיבה בישיבת פוניבז'[3]. מדי יום ראשון מסר שיעור בתל אביב, ביום רביעי בבית הכנסת "דברי שיר" ובליל שבת בבית הכנסת "אהבת חסד". כמו כן היה נוסע פעם בחודש למסור שיעור ביסודות ובפתח תקווה.
הרב שך ייעדו להנהגה ציבורית, והוא מינהו לנהל את המאבק בפרשת האח והאחות. הוא מונה על ידו להיות נציג הישיבות באגודת ישראל, לצד רבי פנחס מנחם אלתר ורבי יוחנן סופר.
בסוף שנות ה-70 חלה במחלת פרקינסון. מצב בריאותו התדרדר עד שבשנת תשמ"ו (1986) הפסיק למסור שיעורים בישיבה. ב-13 בדצמבר 2004 נפטר בגיל 74.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאמור היה חתנו של רבי יעקב ישראל קניבסקי. דודו היה הרב אלימלך בר־שאול, רבה של רחובות. חלק מילדיו הם:
- בתו אלישבע (נפטרה באייר תשע"ה), הייתה נשואה לרב אליעזר כהנמן, נשיא ישיבת פוניבז'.
- בנו הרב אברהם ישעיהו (נפטר בטבת תשס"ג) כיהן כראש ישיבת כנסת מאיר בראשון לציון.
- בתו דינה (נפטרה בט"ז בחשוון תשס"ד), הייתה נשואה לרב אליעזר גינזבורג, שכיהן כמשגיח בישיבת פוניבז', והיה נכדו של הרב יחזקאל לוינשטיין
- בנו הרב חיים פרץ, חתנו של הרב ברוך דב פוברסקי, משמש כר"מ בישיבת פוניבז'
- בנו הרב משה, חתנו של הרב שמחה קסלר (היה רבה הראשון של מודיעין עילית), משמש כר"מ בישיבת דרכי משה.
- בנו הרב יצחק יהודה, מגיד שיעורים.
- בנו הרב יוסף, חתנו של הרב משה קופשיץ (היה ר"מ בישיבת קול יעקב ורב קהילת "חניכי הישיבות" ברוממה), משמש כראש ישיבת דברי מרדכי, ומחבר הספרים ברכת שי על הש״ס.
- בנו הרב חנוך, מחבר ספרי "חנוכת שלמה".
- חתנו הרב קלמן אדלר, מראשי ישיבת קהילות יעקב.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סדרת אשר לשלמה - על מסכתות התלמוד
- שיעורי אשר לשלמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוסף המבשר, פרשת מקץ תשע"ה, גיליון 316.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס משיבת נפש לזכרו, בתוך ישורון י"ז.
- דוד יוסיפון, "ירחי כלה" בישיבת פוניבז' (בתוך המאמר תיאור של הרב ברמן בצעירותו), שערים, 22 ביולי 1960
מרדכי שלמה ברמן (1930-2004), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הספדו של הרב גרשון אדלשטיין עליו. כך גם הרב שמואל רוזובסקי אמר עליו שהוא עילוי כדוגמת העילויים של ישיבות אירופה. החזון איש התבטא עליו שקשה לומר על בחור בן 15 שהוא גאון, אבל בכל זאת הוא גאון. המבשר תורני 316.
- ^ ישורון קובץ יז עמוד רטו.
- ^ המינוי הוצע לו שנתיים קודם, אך החזון איש אמר לו שעדיין צריך ללמוד לעצמו.