שלמה גיורא שוהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופסור שלמה גיורא שוהם, 2011

שלמה גיורא שוהם (נולד ב-14 באפריל 1929) הוא קרימינולוג ישראלי, הוגה דעות בין-תחומי, שחשיבתו מושפעת מהפילוסופים והסופרים של תורת האקזיסטנציאליזם, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ג (2003) ופרס א.מ.ת לשנת 2007.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1929 בליטא. ב-1935 עלה לארץ ישראל עם הוריו. גדל בפתח תקווה. בגיל 14 התגייס ל"הגנה" ולאחר מכן למשטרת היישובים. ב-1947 קיבל תעודת בגרות מאוניברסיטת לונדון. השתתף במלחמת העצמאות בקרב על גוש עציון ונפל בשבי הירדנים.

בשנים 1950 - 1953 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן היה עוזר פרקליט המחוז של ירושלים ועוזר היועץ המשפטי לממשלה חיים כהן. בשנים 1958 - 1959 למד באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לתואר דוקטור. בשנת 1960 למד לתואר מתקדם במשפטים באוניברסיטה העברית. באותה שנה ייסד את המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. חקר את העבריינות, הסטייה והטיפול בהן. ב-1961 מונה למרצה בכיר באוניברסיטה זו. ב-1965 קיבל מינוי פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן.

בשנים 1968 - 1969 היה פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה שבארצות הברית. ב-1969 הקים את המחלקה לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב ומ-1970 הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטה זו. הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, שם הוא מכהן עד היום. בנוסף, הוא מרצה במכללה האקדמית צפת.

במלחמת יום הכיפורים נפל בנו בכורו גיורא, והוא הוסיף את שם בנו לשמו והדבר חולל מפנה בהשקפת עולמו ושינה את גישתו המחקרית, שהפכה להיות אינטרדיסציפלינרית, הטומנת בחובה אינטראקציה בין המדעים השונים (מדעי החברה, מדעי הרוח וביולוגיה) ומסנתזת אותם לכדי תורה הוליסטית.

ב-1977 הוענק לו פרס סלין גליק מהאגודה האמריקאית לקרימינולוגיה. בסוף שנות השבעים פיתח יחד עם פרופסור יהודה פריד שיטת טיפול אקזיסטנציאליסטית לשיקומם של המכורים לסמים, שיושמה בהצלחה במוסדות רבים וכן בבית הסוהר חרמון. ב-1975 זכה בפרס הציטוט הנשיאותי וב-1981 קיבל אות הוקרה מראש ממשלת צרפת.

ספרו המפורסם ביותר הוא "אות קין" שפורסם בתחילת שנות השבעים ותורגם לשפות רבות, ובו הוא שוטח את תורת הסטיגמה שלו בתחום הפשיעה והסטייה החברתית. בספרו " אנטישמיות : ואלהאלה, גלגלתא ואושוויץ" הסביר את המפלגה הנאצית ואת השואה מנקודת מבט קרימינולוגית.

מפעלו האקדמי הושפע מפילוסופים וסופרים כמו מרטין בובר, אלבר קאמי וז'אן פול סארטר, והוא כולל מוטיבים רבים ממיתולוגיות עמי העולם.

תורתו היא פיתוחה של תורת מורו טורסטין סלין בדבר יחסי הגומלין בין פשיעה לתרבות. חקר את הפשיעה בישראל, על רקע היות המדינה ארץ הגירה שבה מתקיימות התנגשויות בין תרבויות שונות. פרופסור שוהם פועל ביחד עם בתי החולים ורשויות עירוניות בדרכי הטיפול והשיקום של סוטים וחולי נפש, ומסייע בידי המשטרה, שירות הביטחון ובתי הסוהר בשיקום עבריינים.

בין השנים 1989 עד 1990 היה פרופסור אורח באוניברסיטת הסורבון שבפריז. ב-1990 קיבל פרס מהחברה הבינלאומית לרפואה משפטית. בין השנים 1991 ל-1992 היה פרופסור אורח באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 2001 נהיה פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, אך הוא ממשיך במחקריו ובפעילויותיו גם כיום.

כיהן בוועדות ציבוריות רבות: חבר ועדת חיים כהן לדרכי ענישה, ראש ועדת שוהם לסיווג בתי הסוהר, נציג ישראל לוועדה החברתית במועצת אירופה וחבר הוועדה המדעית של האגודה הבינלאומית לקרימינולוגיה. הוא הרצה בכעשרים ארצות. הרצה וחקר בין השאר באוניברסיטאות הרווארד, אוהיו, אולבאני וראטגרס.

שוהם כתב וערך כשבעים ספרים, ובנוסף לכך כתב מאות מאמרים שהופיעו בכתבי עת אקדמיים. תחומי כתיבתו מגוונים וכוללים פילוסופיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, סוציולוגיה, משפטים, דת, היסטוריה ופוליטיקה. כתב גם מחזה ורומן.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהבה כפיתיון: חוה, קזנובה ודון חואן. עם עובד, 1993.
  • אוהל המצורעים, עם עובד, 1993.
  • אישיות וסטייה, אור עם, 1995.
  • אלימות - האלם, צ'ריקובר, 1984.
  • אלימות, אור עם, 1994.
  • אנטישמיות : ואלהאלה, גלגלתא ואושוויץ, צ'ריקובר 1992.
  • גאולה ודרך הביבים: סטייה, אונטלוגיה ומיתוס, צ'ריקובר, 1980.
  • הגשר אל האין: גנוסיס, קבלה ואקזיסטנציאליזם, דביר, 1991
  • הדיאלוג בין המיתוס לכאוס, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2002.
  • הליכי טנטלוס, צ'ריקובר, 1977.
  • הוא אוהב את האח הגדול: "1984" של ג'ורג' אורוול, מיתוס ומציאות. פפירוס, 1985.
  • טירוף, סטייה ויצירה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2002.
  • יצירה והתגלות, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1987
  • מבוא לקרימינולוגיה, עם עובד, 1964.
  • המיתולוגיה של הרוע, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990.
  • מרד, יצירה והתגלות, אוריון, 1986.
  • הסוציולוגיה של האבסורד, הוצאת שוקן, 1970.
  • סטייה וניכור, רמות, 1993.
  • סטייה חברתית, פפירוס, 1986.
  • עברות ועונשים בישראל, עם עובד, 1963.
  • עמדות לתפקוד חבורות במועדוני נוער, אוניברסיטת תל אביב, 1975.
  • פשיעה, סטייה ופיקוח חברתי, פפירוס, 1985.
  • קרימינולוגיה, הוצאת שוקן, 1980.
  • תרפיה פרומיתאית, טיפול אקסיסטנציאליסטי באמצעות דיאלוג ויצירה, הוצאת "אח", 1998.
  • העד שכשל - רומן, הוצאת שוקן, 2013.

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמי בן-נון (עורך), בכור היצירה: יובל ליצירתו של פרופ' שלמה שוהם, הוד השרון: שערי משפט, תשס"ה 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]