שלמה דובנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה דובנא
Solomon Dubno
1738 –‏ 1813
Solomon Dubno.JPG
תרומות עיקריות
חקר העברית והמסורת, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור"

רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 173826 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה בן יואל דובנא נולד בעיירה דובנא (דובנו) שבווהלין, אז בפולין-ליטא). בגיל 14 נשא אישה. עבר לגליציה, ושם למד פרשנות המקרא ודקדוק אצל רבי שלמה מחלמא. הוא התמחה במקצועות אלה, וב-1766 הדפיס בפרנקפורט את ספרו של ר' שלמה מחלמא "שערי נעימה" על הגיית העברית.

מ-1767 עד 1772 ישב באמסטרדם בשל עניינו באוספי הספרים העבריים שהיו בעיר, לרגל עיסוקו באיסוף ספרים ומכירתם. רשימה של הספרים שברשותו שחיבר ב-1771 מכילה כשלוש מאות וחמישים ספרים. שם התקרב גם לקבוצת משכילים מוקדמים שהייתה בעיר ובהם דוד פרנקו-מנדס ונפתלי הרץ וייזל. אחר כך בא לברלין ומצא את פרנסתו כמורה פרטי בקהילה היהודית. במסגרת זו נעשה מורה לעברית לבנו של משה מנדלסון, יוסף.

דובנא ראה את תרגום התורה לגרמנית שהכין מנדלסון עבור בנו, והציע לו לפרסם אותו ברבים בצירוף ביאור עברי. מנדלסון הסכים, והשניים החלו לעבוד יחד על הביאור והתרגום. בתקל"ח (1778) הוציא רש"ד לאור באמסטרדם עלון מקדים בשם "עלים לתרופה", שנועד לאסוף חותמים על הביאור, ובו דוגמאות קצרות של התרגום ושל הביאור. כמה מאות יהודים מקהילות ברחבי אירופה חתמו כמנויים על הביאור וסייעו במימונו. רש"ד סייע ביד מנדלסון בעריכה, חיבר את הביאור לרוב חומש בראשית והוסיף הערות דקדוקיות ו"תיקון סופרים" לחלקים נוספים של הביאור. ואולם מסיבות לא ברורות עזב את המפעל באמצעו, עזב את ברלין ונסע לעיר הולדתו דובנא. מנדלסון עצמו כותב שהסיבה לכך קשורה בהוצאות הכספיות המרובות שהיו בהדפסת הביאור, אך משערים שסיבות נוספות מעורבות בעניין, ובהן סכסוך על רקע העריכה שערך מנדלסון לדברי דובנא והשמטת קטעים ארוכים מההקדמה שחיבר דובנא לספר שמות, או לחץ מצד הרבנים על דובנא שיחדל להשתתף במפעל האפיקורסי של מנדלסון. רש"ד ניסה עוד ליזום מפעל מתחרה לזה של מנדלסון ובו תרגום אונקלוס במקום תרגום גרמני, אך הדבר לא יצא לפועל.

סוף ההקדמה של רש"ד ב"עלים לתרופה"

בברלין חיבר רש"ד בתקל"ו (1776) קינה בשם "אבל יחיד" על מותו של ר' יעקב עמדן. בתק"ם (1780) הדפיס שם מבוא לשירו של רמח"ל "לישרים תהילה". לאחר שעזב את ברלין חיבר ב-1783 שיר בשם "ברכת יוסף" על כתיבת ספרי הקודש (נדפס בדיהרנפורט, תקמ"ג). שהה בווילנה ובפרנקפורט, ובסופו של דבר חזר לאמסטרדם, שם התפרנס מהשאלת ספרים מאוסף הספרים הגדול שלו. ב-1814 הודפס באמסטרדם קטלוג של כל ספריו בשם "רשימה", ובו מפורטים למעלה מאלפיים ספרים מודפסים ויותר ממאה כתבי יד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]