שלמה הכהן (רב)
| הרב שלמה הכהן | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | תקפ"ח |
| תאריך פטירה | כ"ט בכסלו תרס"ו |
| מקום פעילות | וילנה |
| השתייכות | רבני ליטא (וילנה), |
| נושאים שבהם עסק | ש"ס, הלכה, פסיקה, אגדה |
| רבותיו | אביו, הרב ישראל משה הכהן, ואחיו, הרב בצלאל הכהן |
| חיבוריו | "חשק שלמה" (הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי), 'חידושי מהרש"ך' לתלמוד והמשנה, "חידושי בנין שלמה", "בנין שלמה" (שו"ת וחידושים), "עצי ברושים" (שו"ת וחידושים) |
הרב שלמה הכהן מוילנה (בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה אב"ד ומו"צ בוילנה. מחברם של ספרים תורניים נודעים - "חשק שלמה" על הש"ס ושו"ת "בנין שלמה".
תוכן עניינים |
קורות חייו [עריכה]
נולד לרב ישראל משה שהיה דיין בבית הדין הרבני של וילנה, ונודע כעילוי מגיל צעיר. בגיל 13 חלה מאוד והרופאים אמרו שעליו להפסיק ללמוד תורה כי הלימוד פוגע בלבו החלש. אך הנער הצעיר סירב להפסיק מלימודו באמרו שהתורה היא חייו, והוא המשיך ללמוד עוד כ-65 שנים.
תמך בתנועת המזרחי והיה מהחותמים על הצהרת היסוד של המזרחי ביחד עם רבנים נוספים כמו הרב חנוך אייגש בעל "המרחשת" והרב יצחק יהודה שמלקיש מלבוב. בביקורו של הרצל בוילנה, קיבל את פניו באוחזו ספר תורה בידיו.
הרב שלמה הכהן היה רעו של החפץ חיים ואף היה מהרבנים שה"חפץ חיים" ביקש מהם הסכמה למשנה ברורה.
אחיו הגדול, הרב בצלאל הכהן, כיהן גם הוא כדיין ומו"צ בעיר, והתפרסם כמחבר "מראה כהן" על הש"ס. הוא היה גדול בכ-10 שנים מר' שלמה והיה מרבותיו.
חיבוריהם של רבי שלמה ואחיו על תלמוד בבלי הוכנסו למהדורת ש"ס וילנה שיצא לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם.
חיבוריו [עריכה]
- חשק שלמה - הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי, הודפס לראשונה בש"ס וילנא. בשם זה כתב גם הגהות וחידושים לטור יו"ד שבשו"ע.
- חידושי מהרש"ך - פירושיו וחידושיו למשניות ולתלמוד[1].
- בנין שלמה - כולל שו"ת וגם חידושי תורה, פלפולים וביאורים בדברי הפוסקים בענייני טור או"ח שבשו"ע. יצא לאור לראשונה בדפוס ראם, וילנה תרמ"ט, ושוב בתרס"ג יחד עם "עצי ברושים" על טור יו"ד. בהקדמת המהדורה השנייה חידושים על התורה ממנו מאביו[2].
- עצי ברושים - כולל שו"ת וגם חידושים וביאורים על טור יו"ד שבשו"ע. יצא לראשונה בדפוס ראם בוילנה תרס"ג יחד עם "בנין שלמה". יצא שוב במהדורת צילום בניו-יורק תשכ"ה.
- חידושי בנין שלמה - בכתב יד.
- חידושים על יורה דעה. הודפסו עם חידושי אחיו במהדורת השולחן ערוך בהוצאת "האלמנה והאחים ראם", וילנה תר"ם.
- קונטרס בענייני שמות גיטין - צורף לספר "בכורי יהודה" מאת חתנו הרב יהודה ליב דון יחיא.
- ביאורים וחידושים להגדה של פסח. הודפסו בספר "הגדה של פסח עם פירושים יקרים ונחמדים מרבני גאוני ק"ק ווילנא" בחלק השלישי ששמו "מנחת כהנים" ובו דברים ממנו ומאחיו הרב בצלאל. יצא לאור לראשונה בוילנה תרל"ז[3].
- חידושים בהלכה ובאגדה על ברכת החמה מצורפים ל"סדר ברכת החמה" שעיקרו הוא החוברת "ברכת ראשית" מאחיו הרב בצלאל הכהן. מהדורה מתוקנת יצאה בהוצאת 'מפעל תורת הג"ר בצלאל הכהן מווילנא', לייקווד תשס"ט.
כתבים נוספים ובהם תשובות וחידושים רבים מצויים עדיין בכתב יד.
לקריאה נוספת [עריכה]
- רבותינו שבגולה : דברי ימיהם של גאוני ישראל בדורות האחרונים, בהוצאת "אגודת נחליאל", ירושלים תשנ"ו ותשנ"ח.[דרושה הבהרה][4]
- אבן שלמה - הספד עליו מאחיינו הרב חיים אורי, בן אחיו הרב בצלאל. צורף לחיבורים: 1. "בונה ירושלים" מממחבר ההספד שיצא לאור לראשונה בוילנה תרנ"ט ובו 3 דרשות לשבת חזון, שבת נחמו ושבת מברכים של ר"ח אלול והספר על פטירת הרבנים שמואל מוהליבר ועזריאל הילדסהיימר; 2. "פרח שושן" על מגילת אסתר מהרב אפרים זילבר, דרוהוביץ' תרנ"ו. החיבורים המצורפים הודפסו יחד בוילנה תרס"ז (1906).
צאצאיו [עריכה]
לרב שלמה הכהן היו בן אחד ושש בנות.
בנו היחיד - הרב אברהם יעקב הכהן, מילא את מקומו בווילנא.
חתניו :
- הרב אהרן מרקלס - דיין בווילנא
- הרב אשר ברקמן - רב בווילנא
- הרב נחום גרינהויז - רב העיר טרוק. נכדו: הרב נחום פרצוביץ - ראש ישיבת מיר.
- הרב יהודה לייב דון יחיא - רב בערים צ'רניגוב ושקלוב. חתנו הוא הרב יצחק ניימן שכיהן כרבה של קריית חיים שבקריות מצפון לחיפה[5] שבנו הוא הרב שלמה ניימן - רבה של שכונת רמות בירושלים ולשעבר רב המשטרה.
- הרב מאיר קרליץ - אחיו הבכור של החזון איש.
- הרב חיים שמעון טאפ - דיין בווילנא
קישורים חיצוניים [עריכה]
- בנין שלמה - חלק א, מהדורת תשנ"ב, באתר HebrewBooks
- בנין שלמה - חלק ב, באתר HebrewBooks
- עצי ברושים, תרס"ג, באתר HebrewBooks
- חיבוריו, חיבורים שבו דברי תורה שלו ודברים עליו בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הודפס גם בדפוס צילום כנספח ל"זרע קודש" חלק א' מאת הרב שמואל פריינד ניו יורק תשנ"ב.
- ^ בניו יורק תשכ"ה הודפס בדפוס צילום יחד עם "עצי ברושים". במהדורת ירושלים תשנ"ב יצא לאור כחיבור בין שני חלקים: בחלק הראשון "בנין שלמה" המקורי עם "שיעורים למסכת קידושין" מהרב נחום פרצוביץ וקונטרס "אבן שלמה: חדושים ובאורים" מהרב שלמה ניימן שהוא המו"ל והנין של ר' שלמה הכהן, ובשני שו"ת וחידושים מר' שלמה, מלוקטים מספרים וכתבי יד בעריכת הרב דוד מצגר.
- ^ יצא גם כן בדפוס צילום בברוקלין תשנ"ג וירושלים תשנ"ז (על ידי המוסד לעידוד לימוד התורה). בהוצאה חדשה הודפס ב"הגדות גדולי ליטא: הגדת גאוני וילנא" ירושלים תשנ"ג.
- ^ החיבור הוא בין שני חלקים כשבחלק הראשון 36 רבנים ובשני 21.
- ^ ראו עליו כאן.
