שלמה הלברשטאם (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שלמה הלברשטאם
האדמו"ר מבאבוב, הרבי מבאבוב
הרבי הראשון מבאבוב
חיבורו העיקרי "עטרת שלמה" (קובץ שבו ליקוט מדברי תורתו)
תאריך לידה תר"ז
תאריך פטירה א' בתמוז תרס"ה
בדנהיים בגרמניה
חסידות באבוב
מקום מגורים ביקאובסק, אושפיצין, וישניצה, באבוב
מקום פעילות ביקאובסק, אושפיצין, וישניצה, באבוב
מספר בשושלת ראשון
הבא רבי בן ציון הלברשטאם
סיום כהונה ר"ח תמוז תרס"ה
רבותיו רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, בן רבי נפתלי הורוביץ מרופשיץ
נושאים בהם עסק חסידות, תנ"ך, הלכה
חיבוריו "עטרת שלמה"
אב רבי מאיר נתן הלברשטאם
בת זוג בת ר' יהושע מקמינקה

האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז, 1847-א' בתמוז תרס"ה, 4 ביולי 1905) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה. בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרט"ו (1855) התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לרבקה הענא, בתו של רבי יהושע מקמינקה. לאחר פטירתה נישא לרעכיל בריינדל בתו של רבי מנשה טייטלבוים (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש, גזע סיגט).

הופקד על ידי סבו רבי חיים הלברשטאם לערוך את תשובותיו ההלכתיות, יחד עם בן דודו רבי משה מברדיוב (בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ). תשובות אלו נדפסו בתור ספר "דברי חיים".

בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של העיירה אושוויינצ'ים) ובווישניצה. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה, שם כיהן עד פטירתו.

נפטר בעיירת הנופש בדנהיים שבגרמניה בא' תמוז תרס"ה (1905).

ילדיו היו מאשתו הראשונה, רבי בן ציון הלברשטאם ובתו חיה שיינדל אשת רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנוב (בנו של רבי משה יוסף מאויהל).

פועלו הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה הקים את חסידות באבוב והיה האדמו"ר הראשון שלה. בנוסף, הוא ייסד את ישיבת באבוב, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. מעט מדברי תורתו אשר שרדו את השריפה הגדולה בוישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קיא-קנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
-
אדמו"רי באבוב הבא:
רבי בן ציון הלברשטאם
ה"קדושת ציון"