שלמה מווינה
שלמה הוא רב מסתורי מהעיר וינה שהופיע באתיופיה במאה ה-17.
החוקר וולף לסלאו זיהה את שלמה עם אברהם שמוזכר בכרוניקה אנונימית ואשר הציל את ביתא ישראל מכיליון וסבר ששמו "שלמה בן אברהם".[1] זיהוי זה של לסלאו גלש גם לקוורין.[2] הזיהוי של אותו אברהם שידוע במסורת ביתא ישראל בשם דינזו אברהם עם הרב שלמה מקורה בטעות של לסלאו שכן אין קשר בין שני האישים.[3] במסורת ביתא ישראל מוזכר השם שלמה שהיה אזמץ' (מנהיג) יהודי וחי במאה ה-17, קוורין סבור כי לא ייתכן שהרב שלמה ואזמץ' שלמה הם אותו איש.[2]
שלמה הגיע לאתיופיה ובידו ספרים רבניים במטרה לפגוש בביתא ישראל. בתקופתו, ממלכת סמין שכללה את רוב אנשי ביתא ישראל הייתה במלחמה נגד אתיופיה והסברה היא שפגש ביהודים שהיו נתיני אתיופיה.[4]
במשך שהותו באתיופיה הרב היה בפולמוס דתי עם הישועים על הפרשנות במקרא בדבר הנבואות המספרות לכאורה על הולדת ישו. אחד הוויכוחים נערך בכפר דנקז, שבו שכן הקיסר סוסניוס, והרב ניצח בוויכוח לעיני קהל גדול, רבים נמשכו לדבריו והשפעתו הייתה גדולה.[5] לאור השפעת הרב הפצירו הישועים בקיסר לגרשו, אך מאמציהם כשלו.[4]
הרב גורש לבסוף מאתיופיה וספריו הרבניים הועלו באש, לאחר שפירושו לא תאם את פרשנות הקיסר.[4]
יש המשערים כי הרב הוא האדם אשר השפיע על הפרשנות האתיופית למקרא החל מהמאה ה-17 ואילך, שיש בה עדויות להשפעה עברית.[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאונרדו כהן וסטיבן קפלן, "מקור חדש על יהודי מווינה בחצרו של מלך אתיופיה", פעמים 94-95, תשס"ג, עמ' 211-216
- אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק וראובן מס, תשל"ג
- Wolf Leslau, "A Falasha Religious Dispute", Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 16, 1947, pp.71-95
- James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Wolf Leslau, "A Falasha Religious Dispute", Proceedings of the American Academy for Jewish Research Vol. 16, 1947, p.79-80
- ^ 1 2 James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: a History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania, 1992, ISBN 9780812231168, p. 107
- ^ חיים רוזן, "השימוש באילנות יוחסין בקרב ביתא ישראל - לדמותו של גיבור היסטורי בספרות ובמסורות", פעמים 58, תשנ"ד, עמ' 121
- ^ 1 2 3 לאונרדו כהן וסטיבן קפלן, "מקור חדש על יהודי מווינה בחצרו של מלך אתיופיה", פעמים 94-95, תשס"ג, עמ' 213
- ^ אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק וראובן מס, תשל"ג, עמ' 157-158
- ^ כהן וקפלן, עמ' 213-214; סטיבן קפלן ומליי מולוגטה, "תרגומי מקרא לגעז - הקשרים יהודיים ונוצריים", פעמים 83, תש"ס, עמ' 123