שלמה מונק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שלמה מונק Salomon Munk 1803 – 1867 |
||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||||
| תרומות עיקריות | ||||||||
| חקר כתבי היד השמיים | ||||||||
|
||||||||
שלמה מונק (14 במאי 1803 - 5 בפברואר 1867) היה מזרחן יהודי צרפתי, מתרגם ובלשן ועסקן.
שלמה מונק שנולד בגרמניה, פעל בצרפת. היה מזכירו של אדולף כרמיה. הוא ליווה את כרמיה במהלך המשפט של עלילת דמשק, ושימש כמתורגמנו הצמוד.
ב-1838 הוא מונה למקטלג כתבי היד השמיים (בין השאר - העבריים והערביים) של הספרייה הלאומית של צרפת, בפריז. הוא לימד, כפרופסור, לשונות שמיות בקולז' דה פראנס. רוב פעילותו הייתה בפריז, שם הוא שימש, בין השאר, כמורה בבית משפחת רוטשילד, והיה חבר באקדמיה הצרפתית לספרות.
ב-1846 הוא הוכיח, על ידי השוואת מקורות שנתקל בהם בספרייה הלאומית של צרפת, כי הספר Fons Vitae של "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol), מי שנתפס במשך מאות עד אז כפילוסוף סכולסטי נוצרי, היה למעשה החיבור "מקור חיים" של המשורר הגדול מתור הזהב, המלומד היהודי שלמה אבן גבירול.
מונק תרגם את "מורה נבוכים" של הרמב"ם מערבית לצרפתית והוסיף לכך פירושים והערות.
שלמה מונק נתעוור בסוף ימיו, אך המשיך לעבוד וביאר את הכתובת של אשמנעזר מלך צידון.
[עריכה] מספריו של שלמה מונק
- פלשתינה : תאור גאוגרפי של הארץ לפי מצבה עד תקופת היישוב החדש של חובבי ציון, והשקפה מדעית על קדמוניותיה ותכונת האומות שישבו בה בתקופת הביבליאה, מתורגם עברית על פי התרגום המעובד גרמנית על ידי מ"א לוי, על ידי מ’ רבינזון, ווילנה : הוצאת הירחון ביבליאותיקה, תרע"ג 1913.
- פלשתינה : תיאור גאוגרפי של הארץ, והשקפה מדעית על קדמוניותיה מתורגם על ידי דר’ מ’ ראבינזון, ווילנה : דפוס נוביצקי, תרס"ט, 1909.

