שלמה מור-יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה מור-יוסף
שלמה מור־יוסף
לידה 1951 (בן 73 בערך)
ירושלים, ישראל
לאום יהודי
לימודי רפואה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים
פרסים והוקרה יקיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה מור־יוסף (נולד ב־1951 בירושלים), הוא רופא ישראלי ופרופסור לרפואה המכהן כיו"ר לאומית שירותי בריאות. בעבר כיהן כמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה בשנים 2017–2021, כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשנים 2012–2016 וכמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה בשנים 20012011. זוכה אות יקיר ירושלים לשנת 2021.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה מור-יוסף

שלמה מור־יוסף נולד בירושלים וגדל בשכונת קטמון, במשפחה בת ארבעה ילדים. אביו, מרדכי, נולד במרוקו ועלה ארצה בגיל 24. אמו, גאולה, הייתה בת למשפחה שחיה בארץ זה 15 דורות. היה פעיל בתנועת הצופים, בשבט מודיעין בירושלים. בצה"ל שירת כמ"פ בחיל השריון. לאחר שחרורו החל ללמוד ביולוגיה, וכעבור שנה נפסקו לימודיו עקב מלחמת יום הכיפורים.

לאחר המלחמה החל ללמוד בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את לימודיו בשנת 1980. התמחה בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי הדסה ולאחר מכן בגינקולוגיה אונקולוגית (טיפול בסרטן במערכת הרבייה הנשית) בבריטניה. עם סיום התמחותו בחו"ל שימש כרופא הראשי במחלקת הנשים במרכז הרפואי הדסה.

בשנת 1994 קיבל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד ומונה לסגן מנהל המרכז הרפואי הדסה עין כרם. בשנת 1997 מונה למנהל בית החולים סורוקה, תפקיד שבו כיהן במשך ארבע שנים. בשנת 2001 מונה למנהל המרכז הרפואי הדסה. על הטיפול באישה בהריון באותה תקופה הוא ספג ביקורת מהשופט משה דרורי על שלא הציג בפני אישה חרדית את האופציה לבצע הפלה בשבוע ה־27 להריון, כאשר התברר שהעובר שהיא נושאת הוא בעל מום חמור[1]. כמנכ"ל הוא קידם את תחום תיירות המרפא וקרא לממשלת ישראל להציב את תיירות המרפא כיעד לאומי[2]. כמנכ"ל השקיע מרץ רב בבניית בניין האשפוז החדש, אשר נחנך בשנת 2012.

מור-יוסף זכה לחשיפה תקשורתית רבה ברחבי העולם בתחילת 2006, כאשר נהג לדווח לעיתונאים על מצבו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, שאושפז בבית החולים הדסה עין כרם לאחר שלקה בשבץ מוחי חמור. בשנת 2008 הוא הסכים להתמודד על ראשות עיריית ירושלים, אך הדבר לא יצא אל הפועל[3].

בתחילת שנת 2010 פורסם שמור-יוסף יסיים את תפקידו כמנכ"ל הדסה בסוף שנת 2010. מור-יוסף הודיע על פרישה, לאור חילוקי דעות בינו לבין ארגון נשות הדסה. בקשות לארגון נשות הדסה שיבקשו ממור יוסף להמשיך בתפקידו נענו בסירוב ובעקבות זאת התפטרו שלושה מהדירקטורים של בית החולים, בהם איתן רף[4]. בעקבות הודעת הפרישה התעוררה מחאה בקרב הסגל הרפואי של הדסה ובמרץ 2010 הושגה פשרה שעל פיה המשיך מור יוסף בתפקידו עד 1 בנובמבר 2011[5].

מור יוסף משמש כיו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות והיה יושב ראש הוועדה להסדרה חקיקתית של נושא ההריון והלידה, "ועדת מור יוסף". כמו כן שימש פרופסור מור יוסף כיו"ר הוועדה למיגור האלימות כלפי צוותים רפואיים. כיום הוא מתנדב כחבר הנהלת צוות תוכנית האב לתחבורה בירושלים[6].

בנובמבר 2011, בעיצומו של משבר הרופאים, מונה ליועץ חיצוני לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.

בעקבות קריסתו הפיננסית של בית החולים הדסה בתחילת 2014, נמתחה ביקורת ציבורית רבה על תפקודו של מור יוסף בשנים שבהן ניהל את בית החולים ובהן נוצרו גירעונות כספיים של כמיליארד ורבע שקל[7].

באפריל 2012 מונה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, וכיהן בתפקיד זה עד סוף 2016. בחודש יוני 2017 הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על מינויו למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. ביולי החל את כהונתו בתפקיד.

ב-2021 הוכר כיקיר ירושלים.[8]

ביולי 2022 החל לכהן כיו"ר קופת החולים לאומית שירותי בריאות[9].

שלמה מור־יוסף נשוי ואב לארבעה ילדים. הוא מגדיר את עצמו "מסורתי"[3].

אחיו, איתן מור-יוסף, שימש כמזכ"ל תנועת בני עקיבא בשנים 20062004. אחיו הצעיר, אורי, קצין שריון כמוהו, נהרג במלחמת יום הכיפורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה מור-יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן רזניק, פסק דין: תינוק נולד עם מום בשל רשלנות הפרופ' שלמה מור יוסף, באתר הארץ, 27 ביולי 2008
  2. ^ מנכ"ל הדסה, פרופ′ מור־יוסף: "העוני הורג", 3 ביולי 2007, אתר רפואה אינפו (גרסת ארכיון באתר ארכיון האינטרנט)
  3. ^ 1 2 אנשיל פפר, מנהל ביה"ח הדסה שוקל להיות המועמד החילוני לראשות העיר ירושלים, באתר הארץ, 6 ביוני 2008
  4. ^ דן אבן, ארגון נשות הדסה טירפד את המשך כהונת המנכ"ל מור יוסף, הרופאים הבכירים מוחים, באתר הארץ, 29 בינואר 2010
  5. ^ דן אבן, שלמה מור־יוסף יכהן כמנכ"ל עד חנוכת מגדל האשפוז החדש בשנת 2012, באתר הארץ, 7 במרץ 2010
  6. ^ יפעת ראובן, "עשיתי משהו שיש בו מכלול", העיר — כל העיר, 4 בנובמבר 2011.
  7. ^ אדריאן פילוט, ‏פני הכישלון: פרופ' שלמה מור־יוסף יצר גירעון של 1.3 מיליארד שקל בהדסה; היום הוא עומד בראש המוסד לביטוח לאומי ומקבל מהמדינה 135 א' ש' בחודש, באתר גלובס, 11 בפברואר 2014
  8. ^ בסימן הוקרה לאנשי הרפואה: נבחרו יקירי ירושלים לשנת תשפ"א, כל העיר
  9. ^ פרופ' שלמה מור-יוסף נבחר ליו"ר דירקטוריון לאומית שירותי בריאות, באתר גלובס, 20 בפברואר 2022