שלמה מושקוביץ

שלמה מושקוביץ
לידה	19 באפריל 1961 (בן 62)
מדינה	ישראל
עיסוק	מחזאי, תסריטאי, דרמטורג, מתרגם
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה	עברית

שלמה (שלומי) מושקוביץ (נולד ב-19 באפריל 1961) הוא מחזאי, תסריטאי, דרמטורג ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלומי מושקוביץ גדל ברחובות בבית עשיר בספרות ומוזיקה, הוריו הרבו לקחת את ילדיהם לתיאטרון, אופרה וקונצרטים. הוריו עלו לישראל מרומניה והיו חברי המפלגה הקומוניסטית. אמו ורדה, עבדה עד לפרישתה כביוכימאית במעבדה בקופת חולים. אביו ראובן היה מורה להיסטוריה שבשלב מסוים עזב את ההוראה והיה ממקימיו של היישוב נווה שלום ליד לטרון ועסק ביחסי יהודים-ערבים. היה מזכיר התנועה לשלום ולביטחון אחרי מלחמת ששת הימים. אחותו הגדולה סמדר אימור מנהלת את בית הספר "סינפסה" - כתב תנועה שפיתחה המשלב קול ותנועה.

מושקוביץ הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב במגמות משחק ובימוי 1987. בתום לימודיו ביים את ההצגות: "הימים הנוראים לבועז" (פסטיבל עכו 1986) "לואיז" (תיאטרון הסמטה) "ארבע כוסות תה וחצי כוס מים" (תיאטרון הסמטה 1990) "נדודי לילה" (זכתה בפרס הראשון בפסטיבל ישראל 1990) "נשים בלילה" (פסטיבל עכו וסמינר הקיבוצים). בשנים 1988–1991 לימד משחק בבית הספר "תלמה ילין".

ב-1991 כתב את מחזהו הראשון "קפיצה לחו"ל" שבוים על ידי דדי ברון והוצג למעלה מ-600 פעמים ברחבי ישראל. ב-1993 כתב את מחזהו השני "טיול אופנועים" שבוים אף הוא על ידי ברון וזכה להצלחה. באותה עת החל לכתוב ביחד עם גיל קופטש. הם כתבו פרקים רבים לתוכנית "זהו זה!", במסגרתה כתבו את הפינה "הקוטב בידינו", בכיכובם של שלמה בראבא ומוני מושונוב. בפינה מסופר על שני חברי ילדות בשם יונה וברגר שמנסים לשבור את שיא גינס בשהייה ממושכת בקוטב כשהם גרים בתוך איגלו.

בראשית שנות התשעים יצר ביחד עם המנצח רוני פורת, סדרת קונצרטים מומחזים לכל המשפחה, ביניהם את "וולפגנג קופץ לביקור", קונצרט שרץ למעלה מעשרים שנה והציגה כאלף וחמש מאות קונצרטים, במסגרת תזמורות שונות (התזמורת הפילהרמונית, תזמורת הבמה, הסימפונית רעננה ועוד).

ב-1996 כתב ביחד עם גיל קופטש את קומדיית המצבים "שתוק שואו" ששודרה במשך שתי עונות בערוץ 3. אחר-כך כתב את "פרשת השבוע של גיל קופטש" בשיתוף דב אלבוים, תוכנית בה פירשו את מקורות היהדות באור אחר. באותה עת כתב ביחד עם גיל קופטש גם את המחזה הסאטירי "חלק אינטגראלי" שהופק בסטודיו של יורם לווינשטיין והמשיך להיות מוצג כהפקה פרטית. בעקבות הזמנה של הבמאית דדי ברון כתב עיבודים ל"לונה" ול"הם יורים גם בסוסים" שהופקו שניהם בסטודיו מיסודו של יורם לווינשטיין (בשנים 1999 ו-2001 בהתאמה). "הם יורים גם בסוסים" הוצג שוב בבימויה של ברון ב-2013 בתיאטרון הקאמרי.

מושקוביץ כותב, מתרגם ודרמטורג ב"הבימה" משנת 2000. משנת 2001 ועד היום תרגם לתיאטרון הרפרטוארי הישראלי (הבימה, בית ליסין, הקאמרי, תיאטרון באר שבע) עשרות מחזות.

ב-2004 הקים את "רבדים" - בית מדרש לכתיבה.

מושקוביץ למד נהיגת מרוצים באירופה ושימש כנהג מבחן במגזיני רכב. הוא כתב וערך במגזין "אוטו" בשנים 1990–1994, כתב וערך במגזין "הגה" מ-1998 ועד 2005. באותה עת המשיך להשתלם בנהיגת מרוצים בבתי ספר שונים באירופה.

ב-2003 עלה מחזהו "שבוע" בתיאטרון "הבימה" בבימויה של דדי ברון. מושקוביץ זכה עבור המחזה בפרס נסים אלוני למחזה המקורי לשנת 2004 (מתוך החלטת חבר השופטים - "שבוע - אחת מן הפנינים המזהירות והמרטיטות ביותר בכתר הדרמה העברית") המחזה זיכה אותו גם בפרס אורה גולדנברג לאותה שנה. שי בר יעקב תיאר את ההצגה בידיעות אחרונות כ"נס אמנותי" ^[1] ההצגה "שבוע" ייצגה את ישראל בפסטיבל "מדיטרנה" במילאנו. דדי ברון זכתה על עבודת הבימוי בפרסים שונים כולל ציון לשבח מתיאטרון "פיקולו" במילאנו.

מחזה קצר פרי עטו עובד ל"נקמה", סרט גמר של יואב כהן בבית הספר סם שפיגל וזכה בפרס ראשון בפסטיבל "סורייה" בספרד וכן בפרס IDB בבית הספר סם שפיגל.

ב-2010 עלה מחזה פרי עטו "כוכב יאיר" בתיאטרון הלאומי "הבימה" שבוים גם הוא על ידי דדי ברון וזכה לשבחים מידי הביקורת. ב-2010 עלה מחזמר שכתב "סיגל" בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין והמשיך ורץ בתיאטרון "הבימה" בבימויו של צדי צרפתי.

ב-2014 עבד על כתיבת המחזה "ארוחת טעימות", שהופק בתיאטרון הקאמרי. העלילה מתרחשת בלילה אחד בו בת להורים שמאלנים מביאה הבייתה חתן מתנחל.

בשנת 2016 עלה בתיאטרון הקאמרי מחזהו "ארוחת טעימות" שהפך בלי כוונה ללהיט מכירות (מעל 300 הצגות) (בימוי : דדי ברון).

בשנת 2017 עלה בתיאטרון הקאמרי המחזמר "פשוט לאהוב" (בימוי : דדי ברון).

בשנת 2016 עלה מחזהו "עשרת הדברות" בתיאטרון העירוני של קיל - גרמניה (Kiel). המחזה נבחר על ידי המגזין Theater der Zeit כאחד מעשרת המחזות המתורגמים הטובים ביותר שהוצגו בגרמניה באותה שנה.

בשנת 2021 עלה מחזהו "דם על הידיים" ב"תיאטרון הלאומי זלצבורג" (בימוי - דדי ברון).

שלומי מושקוביץ חי בזוגיות עם הבמאית דדי ברון, שביימה את רוב המחזות שכתב וכמה מחזות שעיבד. הם גידלו ארבע בנות: בת משותפת, עומר מושקוביץ, מוזיקאית זמרת-יוצרת, ושלוש בנות מנישואיה הקודמים של ברון: מיכל בלנקשטיין הבכורה וטל בלנקשטיין – שתיהן שחקניות בתיאטרון הקאמרי, ודנה בלנקשטיין כהן, במאית קולנוע וטלוויזיה.

אודות מחזות שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפיצה לחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל ברח לחו"ל כשאהובתו דנה, במאית מצליחה, נכנסה ממנו להריון. כעבור ארבע שנים הוא שב לבקר את דנה, הנשואה לשאולי וביחד הם מגדלים את בתם. דנה צריכה להחליט במי היא בוחרת. המחזה עלה לראשונה בבימויה של דדי ברון בתיאטרון הסימטה ב-1991, שיחקו איקה זוהר, נטע מורן וצביקה שוורץ. המחזה עלה בשנית בבימויה של נטע מורן בתיאטרון תמונע ב-1991, ושיחקו בו ירון מוטולה, אלחי לויט ויעל אבקסיס.

טיול אופנועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה חברי ילדות נפגשים בסטודיו של אחד מהם, צייר במקצועו. אחד מהם מביא בחורה שפגש במטוס. במהלך המפגש עולות החמצות חייהם, כשהדימוי שעולה הוא טיול אופנועים שרצו לעשות ולא עשו. בהצגה שיחקו נטע מורן, יורם יוספסברג, שלומי מושקוביץ וצביקה שוורצברג.

חלק אינטגרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרודיה סאטירית שכתב מושקוביץ על עולם התיאטרון ביחד עם גיל קופטש. במרכז המחזה בנו בן העשר של יו"ר ועד העובדים של התעשייה הכללית, שקובע את הרפרטואר של התיאטרון, מכיוון שלאבא שלו יש אמצעי לחץ על מנהל התיאטרון. המחזה עלה בבימויה של דדי ברון בתחילה בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ואחר-כך כהפקה פרטית בשנת 1995.

שבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר נשואה ליותם, אולם הוא מרגיש שהיא מזניחה אותו. תמר מתגעגעת לאהובה עמנואל ממנו נפרדה שמונה עשרה שנה קודם לכן. עמנואל מגיע לביתם בניסיון להפיח חיים באהבה מהעבר. בתם של תמר ויותם בורחת מסמינר חוזרים בתשובה כשהיא נרגזת ומחפשת תיקון. המחזה מתרחש במהלך שבוע המקביל לשבעת ימי הבריאה. המחזה משלב בין שפה פיוטית לעגה המונית. דדי ברון ביימה את ההצגה בתיאטרון הבימה ב-2003. בהצגה שיחקו עידית טפרסון, מיכל ורשאי, עופר זוהר ומוחמד בכרי.

המחזה זיכה את מושקוביץ בפרס נסים אלוני למחזה המקורי לשנת 2004. חבר השופטים כתב בנימוקי הפרס:

"מלאכת מחשבת של רקימת עלילה מורכבת ומשורגת, של אפיון דמויות מעמיק ורב-דקויות, ושל שילוב שגב פיוטי ומגוון סגנונות דיבור בשפה תיאטרונית דימויית נדירה באיכותם בד בבד נובעת מקוריותו של המחזה מהשתתת עלילה יומיומית להלכה, אך בלתי שגרתית למעשה, של דרמה משפחתית אוניברסלית, על אושיותיה של המיתולוגיה היהודית. משפחה חילונית נחשפת לתהליך של חניכה, קבלה עצמית ותיקון, המוביל, באורח פרדוקסלי, למימוש עצמי ויצירתי באמצעות פירוקה... יתר על כן בשונה מן הנהוג בדרמה העברית בעבר, שגייסה את המקרא להעצמת האידאולוגיה הקיבוצית, נרתם כאן ספר הספרים לתמיכה במהפכת הפרט המתחוללת לעינינו כיום, ודווקא מצדה החיובי ומעורר האופטימיות וההיפעמות. בכך מגשרת היצירה להפליא בין עולמנו לבין הערכים הרווחים בעולם הרחב, כפי שהוכח שוב בהצלחתה הסוחפת של ההצגה, שבוימה ביד אמונה על ידי דדי ברון... שלמה מושקוביץ חונך עידן חדש בתולדות המחזה העברי, הנשען על המקרא, שנסים אלוני ז"ל רשם ב"אכזר מכל המלך" את אחד משיאיו הבלתי נשכחים..."

כוכב יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מספר על סופר בשם גבריאל המתגורר בשכונת אנשי קבע ונתון במחסום כתיבה. באחד הימים הוא פוגש את יוליה, מטפלת סיעודית ממוצא רוסי, שמנסה לעזור לו לכתוב. היא מרגלת אחרי אנשי השכונה ומשתמשת בסיפורים שלהם כמקור השראה לסופר. המחזה עלה בתיאטרון הבימה בבימויה של דדי ברון בשנת 2010. בתפקידים הראשיים שיחקו אנה דוברוביצקי ויגאל שדה. כמו כן שיחקו בו יובל סגל, אלון נוימן ודני לשמן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1990 - פרס ראשון בפסטיבל ישראל למחזה "נדודי לילה" בבימויו.
2004 – פרס נסים אלוני למחזה המקורי "שבוע".
2004 – פרס אורה גולדנברג למחזה "שבוע".
2004 - ציון לשבח בפסטיבל אגן הים התיכון, תיאטרון "פיקולו" במילאנו להצגה "שבוע".
2007 - פרס קרן רבינוביץ' לתרגום מחזות על-שם עדה בן-נחום על תרגומו למחזה "נערי ההיסטוריה" מאת אלן בנט.^[2]
2012- פרס קרן רבינוביץ' לתרגום מחזות על-שם עדה בן-נחום על תרגומו למחזה "33 וריאציות" מאת מויזס קאופמן.

מחזות שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה	במאי	תיאטרון	שנה
קפיצה לחו"ל	דדי ברון	תיאטרון הסימטה	1991
טיול אופנועים	דדי ברון	תיאטרון הסימטה/חיפה	1993
חלק אינטגרלי (ביחד עם גיל קופטש)	דדי ברון	בתחילה בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ואחר-כך הפקה פרטית	1995
שבוע	דדי ברון	תיאטרון הבימה	2003
קפיצה לחו"ל	נטע מורן	תיאטרון תמונע	2008
כוכב יאיר	דדי ברון	תיאטרון הבימה	2010
סיגל	צדי צרפתי	תיאטרון הבימה	2011
ארוחת טעימות	דדי ברון	תיאטרון הקאמרי	2016

כתיבה לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית/סדרה	ערוץ	סוגה	בהנחיית	יוצרים	במאי	שנה
שתוק שאואו	ערוץ 3	קומדיית מצבים		שלומי מוסקוביץ וגיל קופטש	דדי ברון	1993
זהו זה! (הפינה: הקוטב בידינו)		קומדיה, מערכונים	מוני מושונוב ושלמה בראבא			1997-1994
פרשת השבוע			גיל קופטש

מחזות שתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה	מחזאי	במאי	תיאטרון	שנת הפקה
מונולוגים מהווגינה	איב אנסלר	דדי ברון	תיאטרון הבימה	2000
אוהבים את אופל	ג'ון פטריק	רוני פינקוביץ'	תיאטרון הבימה	2002
כשאת אומרת לא	רבקה גילמן	אהד אשכנזי	תיאטרון באר שבע	2002
מותו של סוכן	ארתור מילר	רוני פינקוביץ'	תיאטרון הבימה	2003
ללכת עד הסוף (ביחד עם ירון פריד)	טרנס מקנלי	סטיבן דקסטר	תיאטרון הבימה	2003
פרפרים הם חופשיים	ליאונרד גרש	טטיאנה קנליס-אולייר	תיאטרון הבימה	2004
פילומנה	אדוארדו דה פיליפו	רוני פינקוביץ'	תיאטרון בית ליסין	2005
הנסיגה ממוסקבה: סיפורה של זוגיות שבירה	ויליאם ניקולסון	דדי ברון	תיאטרון הבימה	2005
זהות (ביחד עם דניאל גנור)	סטיבן בלבר	רוני פינקוביץ'	תיאטרון בית ליסין	2005
תקופת הסתגלות (ביחד עם יריב גוטליב)	טנסי ויליאמס	דדי ברון	תיאטרון הבימה	2006
נערי ההיסטוריה	אלן בנט	מיכה לבינסון	תיאטרון בית ליסין	2007
החגיגה	תומאס וינטרברג, מוגנס רוקוב, בו הר הנסן. עיבוד לאנגלית : דייוויד אלדריג'	חנן שניר	תיאטרון הבימה	2008
איש הגשם	בארי מורו ורונאלד באס (עיבוד לבמה של דן גורדון)	רוני ניניו	תיאטרון בית ליסין	2008
הדוד וניה	אנטון צ'כוב	דדי ברון	תיאטרון בית ליסין	2009
תנאים של חיבה	דן גורדון ולינדה גריי (על פי תסריט של ג'יימס ל. ברוקס)	רוני פינקוביץ'	תיאטרון בית ליסין	2009
אהבה זה לא הכל	בארי קרייטון	רוני פינקוביץ'	תיאטרון בית ליסין	2010
הם יורים גם בסוסים	עיבוד לרומן של הוראס מק'קוי	דדי ברון	תיאטרון הקאמרי	2013
שבטים (תרגום ביחד עם תום אבני	נינה ריין	רוני פינקוביץ'	תיאטרון בית ליסין	2014
חתולה על גג פח לוהט	טנסי ויליאמס		תיאטרון בית ליסין	2015
שקר בנפשינו	סם שפרד
הזוג המוזר - הגרסה הנשית	ניל סיימון	רוני פינקוביץ'	תיאטרון בית לסין	2017

מחזות שעיבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה	מחזאי	במאי	תיאטרון	שנת הפקה
לונה	דדי ברון		סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין	1999
הם יורים גם בסוסים	עיבוד לרומן של הוראס מק'קוי	דדי ברון	סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין	2001
הם יורים גם בסוסים	עיבוד לרומן של הוראס מק'קוי	דדי ברון	תיאטרון הקאמרי	2013
קזבלן	עיבוד ועריכה למחזמר של יגאל מוסינזון		תיאטרון הקאמרי	2013

מחזות להם עשה דרמטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה	מחזאי	במאי	תיאטרון	שנת הפקה
פוסט טראומה	דדי ברון וטל ברנר	דדי ברון וטל ברנר	תיאטרון הבימה	2011

מחזות שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזה	מחזאי	תיאטרון	שנה
הימים הנוראים לבועז	עיבוד של שלומי מושקוביץ למחזה גנוז של א.ב. יהושע	פסטיבל עכו	1986
לואיז	דליה הרץ	תיאטרון הסמטה
רחוב אופרטה		פסטיבל עכו	1989
ארבע כוסות תה וחצי כוס מים		תיאטרון הסמטה	1990
נדודי לילה		פרס ראשון בפסטיבל ישראל	1990
נשים בלילה		פסטיבל עכו וסמינר הקיבוצים