שלמה מיכאלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוח הנצחה לזכרו של מיכאלס שהוצב על קירות הבית בדווינסק בו נולד מיכאלס

שלמה מיכאלוביץ' מיכואלסיידיש: שלמה מיכאָעלס; ברוסית: Соломон Михайлович Михоэлс) היה שם הבמה של שלמה וופסי (ברוסית: Вовси;‏ 16 במרץ 1890, דווינסק, לטביה – נרצח בליל 12/13 בינואר 1948, מינסק, בלארוס), שהיה שחקן יידיש דגול, מנהיג תרבותי של יהודי ברית המועצות, ואחד מנרצחי סטלין הידועים ביותר. נרצח בידי הסובייטים בתאונת דרכים אכזרית ומבויימת במינסק בירת בלארוס בשנת 1948.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאלס נולד בדווינסק שבלטביה, וגדל במשפחה יהודית דתית. את ההשכלה הראשונה שלו הוא קיבל בתלמוד תורה. בשנת 1905 התחיל ללמוד במכללה ריאלית בריגה וסיים אותה בשנת 1908. בשנת 1911 הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה למסחר בקייב, אך לא סיים אותה עקב השתתפות בהפגנות סטודנטים. בשנים 19151918 למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת סנקט פטרבורג.

בשנת 1918 התחיל ללמוד בסטודיו יהודית למשחק בהנחיית אלכסי גרנובסקי (אברהם אזרח). בשנת 1920, הקבוצה עברה למוסקבה והייתה בסיס להקמת התיאטרון היהודי, שבשנת 1921 הפך לתיאטרון הממלכתי הסובייטי היהודי (גוס"ט). משנת 1929 ועד הרצחו היה מיכאלס המנהל האמנותי והרוח החיה של תיאטרון גוס"ט. בין תפקידיו הבלתי נשכחים, הייתה דמותו של המלך ליר במחזהו של שייקספיר. משנת 1941 התגייס שלמה מיכאלס לגופים יהודיים תומכי המשטר הסובייטי, שהבולט בהם היה הוועד היהודי האנטי פשיסטי. הוא עמד בראש הוועד כל שנות פעילותו והיה הדמות החשובה שבין חבריו.

בליל ה-12 בינואר 1948 זומן מיכאלס למינסק לדון, כביכול, בעניין העלאת מחזה בלארוסי חדש. הוא נלקח ממלונו במכונית, הוסע לבית-קיט של מנהיג מפלגה מקומי ושם נרצח. גופתו נזרקה בצד הדרך ליד המלון, ושם נדרסה על ידי משאית, בניסיון לביים תאונה. מותו היה מכה קשה ליהודי ברית המועצות בפרט ולמעריציו ברחבי העולם היהודי בכלל.

על שמו קרוי מרכז תרבות בינלאומי במוסקבה, וכמה רחובות בערים שונות ברחבי ברית המועצות. זמר המחאה הרוסי המפורסם, אלכסנדר גאליץ', כתב שיר מצמרר לזכרו, שזכה בשעתו לפרסום רב. בישראל ישנה כיכר על שמו של מיכאלס בתל אביב, בקרבת תיאטרון הבימה, וכן רחובות על שמו בראשון-לציון, פתח תקווה ובשכונת קרית שמואל בחיפה.

נקבר בבית הקברות של מנזר דונסקוי במוסקבה.

ספרו של מיכואלס על חייו, ביידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ‫ ארטיקלען, שמועסן, רעדעס, מאת שלוימע מיכאעלס, שלמה מיכואלס, בוענאס איירעס, בואנוס איירס, היימלאנד, 1961.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבי, שלמה מיכאלס, חייו ומותו של שחקן יהודי, מאת נטליה מיכאלס, ספרית פועלים, 1982.
  • הנושא היהודי בקולנוע הסובייטי : על שלמה מיכאלס ובנימין זוסקין, מאת אורי קליין, נדפס בכתב העת קולנוע, 1, 1974.
  • עיצוב הדמות באמנותו של שלמה מיכואלס : עקרון הקונטרפונקט ומערכת הלשונות הרב-רבדית, מאת ליליה אברוטינה, נדפס בהתיאטרון היהודי בברית המועצות, תשנ'ו 1996.
  • רצח שלמה מיכואלס : תעודות, מאת מרדכי אלטשולר, נדפס ב"התיאטרון היהודי בברית המועצות", תשנ'ו 1996.
  • מיכואלס - שחקן יהודי, אמן אוניברסלי, מאת יעל הרוסי, נדפס ב"התיאטרון היהודי בברית המועצות", תשנ'ו 1996.
  • גראנובסקי, מיכואלס ובעיית "התיאטרון האוניברסלי, מאת ואלרי סמנובסקי, נדפס ב"התיאטרון היהודי בברית המועצות", תשנ'ו 1996.
  • שלמה מיכאלס - שחקן, אדם ויהודי, מאת מרדכי סבר, נדפס בדבר, אוגוסט 1983.
  • התיאטרון היהודי במוסקבה : הישגיו וחיסולו; 90 שנה להולדתו של שלמה מיכואלס, מאת אידה הוברמן, נדפס בעיתון 77, ד', 20, 1980.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]