שלמה ניצן (שחקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה ניצן בהלווית עלי מוהר, 3 בדצמבר 2006

שלמה ניצן (נולד ב-22 בדצמבר 1941 בשם שלמה מינץ) הוא שחקן ושדר ישראלי.

ביוגרפיה [עריכה]

נולד בחיפה בשם שלמה מינץ, לפנחס ושרה מינץ, משפחה חרדית. לאביו הייתה חנות לכלי בית והוא למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב אצל הרב יהודה קולודצקי. תחילת דרכו כשחקן הייתה במחזמר "איש חסיד היה" שערך דן אלמגור ב-1968, ושהורכב מסיפורים ושירים חסידיים. לאחר מכן הוציא יחד עם השחקנית נירה רבינוביץ' מספר אלבומים עם שירים חסידיים ויהודיים. מתלמידיו האחרונים של השחקן והבמאי צבי פרידלנד.

ניצן היה מוכר לילדים בשנות ה-70 וה-80, כשהופיע בתוכניות הילדים "מה פתאום", ו"רגע עם דודלי". בפסטיבל שירי הילדים של 1980, ביצע את השיר "המשפחה שלי" שכתבו יורם טהרלב ונורית הירש.

הוא נמנה עם כותבי המדור הסאטירי דבר אחר, שהופיע במשך 21 שנים, קודם בעיתון "דבר" ולאחר מכן ב"ידיעות אחרונות", על עבודתו זו זכה ב-1993 בפרס סוקולוב יחד עם שותפיו דני קרמן, יאיר גרבוז, ותרצה אייזנברג. בשנות השמונים הופיע ניצן בפינה סאטירית בתוכנית הטלוויזיה "סיבה למסיבה", שהייתה תוכנית הבידור המרכזית של לילות שבת בערוץ הראשון. "נו... מה אתם אומרים" היה הפתיח של כל פינה. בפינה זו הוא ביקר את הפוליטיקה הישראלית באמצעות הקראת ידיעות מהעיתונות ותגובה הומוריסטית עליהן.

ניצן מגיש במשך שנים רבות תוכניות רדיו ב"קול ישראל", בהם תוכניות על תולדות הזמר העברי ותוכניות סיפורים יהודיים.

בשנות התשעים העלה שני ערבי הקראת סיפוריו של שמואל יוסף עגנון.

ניצן הוא אחיינו של שר הדואר לשעבר בנימין מינץ.

קישורים חיצוניים [עריכה]