שלמה קאלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאלו, 2003

שלמה קָאלוֹ (נולד ב-25 בפברואר 1928) הוא מורה רוחני, סופר והוגה דעות. פרסם 80 כותרים, חלקם תורגמו ויצאו לאור ב-17 מדינות שונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה קאלו נולד ב-1928 בסופיה בירת בולגריה. מגיל 12 היה פעיל במחתרת אנטי-פשיסטית. בגיל 15 נאסר והוגלה למחנה הריכוז סומוביט.‏[1] בגיל 18 זכה בפרס בתחרות שירה. למד רפואה בפראג, שם עבד גם כעיתונאי. נשלח כמתנדב מח"ל לקורס טיס. עלה לארץ ב-1949. קיבל תואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כמנהל מעבדות רפואיות בקופ"ח כללית.

על פי כתביו (ספריו בכלל והרומן האוטוביוגרפי "ערעל" בפרט), קאלו זכה ב"הארה" בשנת 1969, עובדה ששינתה את חייו בצורה משמעותית ומשתקפת מאז גם ביצירתו.

לפי פרסום בעיתונות הכתובה ובכמה אתרי חדשות ברשת, שלמה קאלו הינו מועמד לקבלת פרס נובל לספרות מדי שנה מזה כמה שנים.‏[2][3][4][5]

נשוי לזמרת רבקה זהר. בתו שושנה נשואה לזמר אריאל זילבר.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו הראשונים של קאלו שיצאו לאור בתפוצה גדולה בשנות ה-50 וה-60 על ידי "ספרית פועלים" ו"עם עובד" היו קובצי סיפורים ("כוכים ביפו" תרגום מהמקור בבולגרית, "הערימה") ורומן ("לב הבשר"). בשנת 1969 ייסד את הוצאת הספרים "הוצאת דע"ת" ממנה פרש מאוחר יותר. במסגרתה המשיכו לצאת לאור כמעט כל הספרים שכתב עד היום.

בשנות ה-70 יצאו לאור בעיקר תרגומיו לכתבים הקלאסיים של תורות המזרח (בהגאוואד גיטה, דאו דה ג'ינג, אמרות בודהה ועוד).

בשנות ה-80 יצאו לאור בעיקר ספרי הגות וספרי סיפורת על גבול ההגות ("העצמי כלוחם", "בשורת הרצון החופשי המוחלט"). פורסמו גם "שירי חרות" - מילים ולחנים.

בשנות ה-90 כתב ספרי הגות ("להתחיל הכל מחדש", "עול ימים שואל על אלהים"), יצאו הספרים הראשונים בז'אנר ייחודי שפיתח - "הסיפור המתועד" ("עד עולם", "רגעים של אמת") ופורסם ספרו הידוע ביותר ורב המכר שלו, רומן היסטורי-תנ"כי רחב יריעה, "הנבחר". בתקופה זו החלו ספריו להיתרגם ולצאת לאור גם בחו"ל.

בעשור הראשון של המאה ה-21 שהיה הפורה ביותר מבחינת כמות הספרים שפורסמו (כ-40 כותרים) יצאו לאור שני רומנים אוטוביוגרפיים ("אטאר" ו"ערעל") וקובצי נובלות וסיפורים קצרים ("עד שהמוות יחבר ביניהם", "הנער ההונגרי", "טיסיס"), בצד ספרי הגות נוספים ("תשובות", "קו הפרדה").

חלק גדול מספריו של קאלו אינו משויך לז'אנר כתיבה מוגדר וחלק אחר מספריו מערב ז'אנרים שונים. שלמה קאלו כתב גם לנוער ולילדים, וכן מותחן ("ת'רילר") וספר הומור ("עלילותיו המופלאות של לויטנליב לבית מיונכאוזן").

לאורך שנות פעילותו פרסם קאלו סיפורים קצרים מפרי עטו בכתבי עת ספרותיים שונים ובמוספים ספרותיים של העיתונות היומית. כמה מסיפוריו הוקראו גם בתוכניות שונות ב"קול ישראל" ובגל"צ.

כמה מספריו הומלצו על ידי משרד החינוך. ספרו "הערימה" משנות ה-60 היה ספר לבחירה לבחינות הבגרות בספרות באותה תקופה.‏[6].

ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלו מטיף לחיפוש אחר קרבת אלוהים. בהגותו מוטיבים תנ"כיים ומזרח-אסייתיים, והוא אינו נרתע מהסתמכות גם על כתבי הברית החדשה, יש הרואים בו גם מקור הגות בפני עצמו. כל כתביו של קאלו מדברים על אלוהים, על שאלוהים קיים:

"יש אלהים. נקודה. במהות האמונה ולא בתאולוגיה, ושכל אדם באשר הוא יכול להגיע אליו כשהוא מוותר על עצמו. אחת מעצותיו: לא להתלונן. ואז זוכים לאושר שלא האמנת שהוא קיים"

– ציטוט מהערות של שלמה קאלו בנושא פירוט ערכיו.

.

מורה רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב קאלו התגבש בזמנו גרעין קטן של אנשים מכל שדרות היישוב בישראל, הרואים בו את מורם הרוחני וכן מעגלים רחבים יותר של אוהדים ושל קוראי ספריו. פרט להרצאה פומבית אחת בשנת 1988, את כל הרצאותיו קיים רק בחוג תלמידיו. החל מחודש פברואר 2009 (לאחר כ-30 שנים רצופות) קאלו הפסיק לחלוטין את כל פעילויותיו כגון שיחות, מפגשים קבוצתיים או אישיים, התכתבויות, והמשיך רק בכתיבת ספרים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה מלאה של ספריו של שלמה קאלו לפי שנת יציאתם לאור:

  • 1954: כוכים ביפו - סיפורים. תרגם מכתב-יד: י. פנקס, מרחביה: ספרית פועלים, (תורגם מבולגרית)
  • 1962: ‏הערימה - רומן בסיפורים. תל אביב: עם עובד, תשכ"ב.‏[7]
  • 1966: לב הבשר - רומן. תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשכ"ז 1966.‏[8]
  • 1971: חרות והדרך אליה - פטאנג'אלי - תרגום לעברית
  • 1972?: מפי בודהא - דהמפדה -תרגום לעברית
  • 1974?: זן וחכמי זן - תרגום לעברית
  • 1975?: חרות מוחלטת - שנקרה - תרגום לעברית
  • 1976: בהגוודגיטה - תרגום לעברית
  • 1979: העצמי כלוחם - סיפורת/הגות
  • 1981: עשוי לבלי חת - הגות
  • 1982: דו־שיח של חרות - הגות
  • 1983: משלים - סיפורי משל. יפו: דע"ת – דע עצמך תמיד, 1983.‏[9]
  • 1984: ‏אתה הנך אתה - הגות
  • 1984: טאו טה צ'ינג - תרגום לעברית
  • 1981: מעגל העוצמה הטיבטי - תרגום ועיבוד
  • 1985: ‏אמנות המלחמה לחרות־אמת -הגות
  • 1985: ‏מסע אתוס - סיפורת/הגות. יפו: דע"ת – דע עצמך תמיד, 1985.‏[10]
  • 1987: ‏בשורת הרצון החופשי המוחלט - סיפורת/הגות
  • 1988: ידידיי - ספר ילדים
  • 1988: ‏כחוט השני - רומן
  • 1989: האמת היא חדווה - הגות
  • 1990: אהבה מנצחת כל -הגות
  • 1990: שכניה של דודתי ראשל - סיפורת
  • 1990: ‏בן כוכב אחר - סיפורת/הגות
  • 1991: עלילותיו המופלאות של לויטנליב לבית מיונכאוזן -סיפורת
  • 1991: להתחיל הכל מחדש - הגות
  • 1993: גם לא בפני עצמך -הגות
  • 1993: מלך ושמו אהבה - סיפורת/הגות
  • 1994: ‏הנבחר - רומן היסטורי תנ"כי
  • 1994: הבשורה העלומה - תרגום ופירוש
  • 1995: ‏עד עולם - סיפורים תיעודיים
  • 1995: ‏רגעים של אמת - סיפורים תיעודיים
  • 1996: ‏המכנסיים - סיפורי משל
  • 1996: הדימוי
  • 1996: והנה הוא בא - הגות
  • 1997: האינאונים כמשל - הגות
  • 1997: המתת שלא הכזיבה - עיון
  • 1999: ‏הדולר והאקדח - סיפורת
  • 1999: ללא פירוש ותוספות - הגות
  • 1999: מסעאל - הגות
  • 2000: הר האושר - הגות
  • 2000: תשובות -הגות
  • 2000: ‏חטיפה - סיפורת
  • 2001: עם ג׳וליאן -הגות
  • 2001: אטאר - רומן אוטוביוגרפי
  • 2002: קנדר - הגות
  • 2002: קו הפרדה - הגות
  • 2002: ‏עד שהמוות יחבר ביניהם - סיפורת
  • 2003: ‏סמוראי - סיפור תיעודי
  • 2003: ‏שנת ארבע־עשרה לספירה שלא החלה - סיפורת/הגות
  • 2003: מתמטיקה רום - הגות
  • 2004: קטה - סיפורת/הגות
  • 2004: ‏ערעל -רומן אוטוביוגרפי
  • 2004: ‏‏ללא פירוש ותוספות - הגות
  • 2005: ת'רילר - סיפורת
  • 2006: ‏מפגשים - סיפורים אמיתיים
  • 2006: ‏משפחת וייס - סיפורת/הגות
  • 2006: 18 הגיחים - שירה
  • 2007: ‏מגרש חניה - סיפורת
  • 2007: ‏שתי נובלות - נובלות
  • 2007: ההיבט האחר - הגות
  • 2007: קתדרלה - הגות
  • 2007: התנצלות - הגות
  • 2008: חריג - סיפורת
  • 2008: לילי - רומן
  • 2008: ‏שערי הברזל העתיקים - סיפורת תיעודית
  • 2008: הגיחים 2 - שירה
  • 2008: שירי חרות - שירה ותווים
  • 2009: הנער ההונגרי סיפורים קצרים
  • 2009: טראפן - סיפורים קצרים
  • 2009: טיסיס - נובלה
  • 2009: הבל ורעות רוח - הגות
  • 2009: ג'ני - סיפורים קצרים
  • 2010: פאוסט היהודי - מחזה
  • 2011: אין תלונות - סיפורת/הגות
  • 2011: הגיחים 3 - שירה
  • 2012: שיגלה שיגה- סיפורת/הגות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם פגש את הד"ר הרב דניאל ציון ובאמצעותו הכיר את תורתו של המורה פטר דנוב, מכתב למערכת - שלמה קאלו, מיהו הרב דניאל ציון, מעריב, 6 בספטמבר 1965
  2. ^ אתר על מועמדים יהודיים 2010 וסיכוייהם לזכות.
  3. ^ אתר על סיכויי זכייה של מועמדים בשנת 2009.
  4. ^ Israeli writer Amos Oz hot favorite for Nobel in literature, עיתון "הארץ", המהדורה באנגלית
  5. ^ קאלו הוזכר ב"ידיעות אחרונות" מ 2.10.2011 עמ' 14, בין המועמדים לזכייה בפרס נובל 2011.
  6. ^ ראו ספריו בהוצאת דע"ת, אתר ההוצאה.
  7. ^ ביקורות: מרים אורן, הלצה טראגית, מעריב, 20 ביולי 1962; מאיר בראלי, "הערימה", דבר, 3 באוגוסט 1962.
  8. ^ אדיר כהןלב הבשר, דבר, 30 בדצמבר 1966.
  9. ^ סקירה: ספרים חדשים – עיון ראשון: בדרך לחרות מוחלטת, מעריב, טור 3, 6 במאי 1983.
  10. ^ סקירה: מ. משבספרים חדשים – עיון ראשון: למצוא שלווה במנזרים, מעריב, טור 1, 30 באוגוסט 1985.