שלמה קרליבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שלמה קרליבך (י"ח בטבת תרפ"הט"ז בחשוון תשנ"ה 14 בינואר 1925 - 21 באוקטובר 1994) היה זמר, נגן ומלחין יהודי חסידי אמריקאי, מורה רוחני ומספר סיפורים. הרב קרליבך, הידוע בכינויו "הרבי המרקד", הוא מבשר ומייסד ז'אנר מוזיקלי הקרוי על שמו, ונחשב לאחד מגדולי הזמרים החסידיים של המאה ה-20.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרליבך נולד, עם אחיו התאום אליהו-חיים, ב-1925 בברלין בירת גרמניה, לפסיה והרטוויג נפתלי קרליבך, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית ובנו של רב העיר ליבק שלמה קרליבך. בן דודו היה העיתונאי לימים עזריאל קרליבך. לאחר עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה. לאחר שהות קצרה בבאדן-וינה שבאוסטריה הגיעה המשפחה ב-1939 לניו יורק, שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד ובאוניברסיטת קולומביה. נחשב לעילוי ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת. רבותיו, בהם הרב אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כחזן בימים הנוראים.

באותה תקופה התקרב לחסידות חב"ד, ואל האדמו"רים שלה – רבי יוסף יצחק שניאורסון, וחתנו מנחם מנדל - הרבי מליובאוויטש. בשנים 1951 עד 1954 נשלח מטעמם למרכזים יהודיים ברחבי ארצות הברית כדי לקרב את הנוער ליהדות. לאחר מכן ניתקה חצר ליובאוויטש את קשריה איתו משום שקיים פעילויות מעורבות לגברים ולנשים. הוא החל להפיץ את תורת החסידות בסגנון חדש, ששאב את אופיו מה"גל החדש" ששטף את ארצות הברית בשלהי שנות ה-50 ושנות ה-60 והושפע מתורתם של רבי נחמן מברסלב והרבי מאיז'ביצה. בליווי הגיטרה שלו נדד ברחבי המדינה להופעות עשיית נפשות. החלו להתקבץ סביבו חסידים שהתלהבו מסגנונו.

ב-1963 הופיע במועדון "Village gate" להופעה מוקלטת ראשונה. פריצה משמעותית יותר בקריירה המוזיקלית שלו הייתה ב-1966, בגריניץ' וילג' לאחר פגישה עם בוב דילן, נינה סימון וזמרים אחרים. משם המשיך לפסטיבל הפולק בברקלי. קרליבך החליט להישאר בסן פרנסיסקו כדי לקרב ליהדות צעירים "היפים" ומחוסרי בית. למטרה זו הקים שם את "בית אהבה ותפילה". ב-1967 נפטר אביו וקרליבך התמנה תחתיו, יחד עם אחיו התאום אלי (אליהו חיים), לרב הקהילה. באותן שנים החל קרליבך להסתובב בקהילות יהודיות בעולם, והגיע גם לישראל להופעות, בליווי חסידיו, שאחדים מהם שימשו להקת הליווי שלו. בעקבות התלהבותו וריקודיו במהלך ההופעה דבק בו הכינוי "הרבי המרקד".

ב-1968 הקימו חסידיו את היישוב "מבוא מודיעים" על יד לטרון. הרב בנה שם את ביתו, וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית. במקביל המשיך קרליבך להופיע ולערוך קונצרטים ברחבי העולם. ב-1970, בפסטיבל הזמר החסידי הראשון, זכה שירו "והאר עינינו" במקום השני, ושמעו של קרליבך הגיע לתודעת הציבור בישראל. לאחר מכן הוכרה "שירת קרליבך" כז'אנר מתפתח, ולחניו חדרו לקהל התלמידים בישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר, ובקהל הדתי-לאומי. בשנות ה-80 ביסס את החסידות שלו, שמנתה כבר עשרות אלפי אנשים, ופנה לעסוק בהנחלת סיפורים חסידיים, שהקליט והפיץ. במסעותיו באירופה נהג להסתובב בבתי כנסת ולאסוף ספרים תורניים שהיו מיועדים לגניזה, מהם הרכיב ספרייה תורנית גדולה.

קרליבך ניצל את הסדקים הראשונים שניבעו בחומת השלטון הקומוניסטי לעריכת מספר מסעות הופעות בחבר המדינות בשנים 1989 ו-1991. במסעות אלה ביקש להביא "שמחה ואהבה" ליהודים שם ולהפיג את האנטישמיות כלפיהם.

בגיל 48 נישא לנעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות – נשמה ונדרה. נשמה היא זמרת, המבצעת בין היתר את שירי אביה.

קרליבך נפטר בט"ז בחשוון תשנ"ה, 21 באוקטובר 1994, מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. השיר האחרון שניגן קרליבך, דקות קודם פטירתו, היה הפסוק "חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו". על פי עדותו של הרב ישראל מאיר לאו, במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו, והשיר האחרון שנוגן במהלך הטמנת גופו הוא השיר ברכי נפשי את ה' בלחנו של הרב שלמה. כיוון שפיזר את כל כספו לצדקה, נפטר קרליבך חסר פרוטה, ותלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו. הוא נטמן בהר המנוחות בירושלים.

אחרי מותו של קרליבך פרסם מגזין הנשים היהודי "לילית" כתבה נרחבת‏[1] שבה נטען שבעשרות מקרים הוא הטריד מינית וביצע מעשים מגונים בילדות ובנשים, משנות ה-60 ואילך. טענות המתלוננות לא ניתנו לבירור משפטי אחרי מותו של הרב קרליבך. בשנת 2004, כאשר ביקשו לקרוא רחוב בניו יורק על שמו של קרליבך, יצא "מרכז המוּדעות" (The Awareness Center) בארצות־הברית וגורמים נוספים כנגד היוזמה, ובכך הביאו לביטולה‏[2]. המרכז המשיך לפרסם מקרים שבהם לטענתו ביצע קרליבך מעשים דומים.

בשנת 2008 יצר הבמאי בעז שחק את סרט הקולנוע "לעולם אינך יודע" (You Never Know) עבור ערוץ 2[3]. בסרט ראיונות עם אנשים שעבדו או פגשו את הרב קרליבך בתחנות שונות בחייו והוא מתאר גם את למדנותו. בשנת 2010 הפיק תיאטרון יידישפיל הצגה מוזיקלית על סיפור חייו בשם "קרליבך חי". ב-2013 עלה על במות ברודוויי המחזה "Soul Doctor" ("רופא הנשמה") מאת דניאל וייס, המספר את סיפור חייו של קרליבך ואת היחסים האמנותיים בינו לזמרת נינה סימון[4]. בערוץ 10 וערוץ 1 שודר הסרט עוד אבינו חי בבימויו של שאול מייזליש, שבו משולבים קטעים ארכיונים של הרב קרליבך וראיונות עם אנשים שהושפעו ממנו, בהם אהוד בנאי, חנן יובל ודב אלבוים. הסרט מתאר את דמותו השנויה במחלוקת בקרב היהדות האורתודוקסית.

שירת קרליבך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שירת קרליבך
קרליבך מנגן בבית מדרשו של הרב אליעזר שלמה שיק

קרליבך עשה את דרכו המוזיקלית בליווי הגיטרה שלו, באווירת שנות ה-60. הוא התוודע ללהקות רוק ופגש במסעותיו זמרי רוק ונשמה. שיריו הראשונים יצאו בשני תקליטי ביכורים, אחד מהם ("הנשמה לך") בליווי להקה מורחבת של נגנים בעיבוד ובניצוח של מילטון אוקום. תקליטים אלו פרסמו את להיטיו הראשונים - "אשא עיני", "השמיעיני את קולך" "לולי תורתך" וכן השיר "עוד יישמע", שנקלט במהירות בקרב הדור הצעיר בישראל והפך לשיר קאנוני המושר בכל חתונה דתית.

ב-1963 הופיע קרליבך במועדון "Village gate" בניו יורק, הופעה שלדעת רבים סימנה את פריצת הדרך הראשונה שלו, לאחר פרסום התקליט אשר הוקלט באותו מופע. בתקליט זה נשמעה לראשונה התלהבות הקהל והיסחפותו לשיר יחד עם הזמר – תופעה אשר תחזור על עצמה בכל מופע ותהפוך לסימן ההיכר שלו. בתקליט זה מיטיב קרליבך לשיר כחזן המסלסל בנימה רגשנית את הפסוקים של פרק התפילה "ממקומך". התקליט נקרא "פיתחו לי שערי צדק" על פי הפסוק שאותו הלחין, כדבריו, מתוך כמיהה להשפיע על פתיחת הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמים.

עם בואו לישראל, בסוף שנות ה-60, כבר הסתמנה בה פריחה מחודשת של מוזיקה חסידית, ובפסטיבלי הזמר החסידיים השונים שהתקיימו באותן שנים השתתף קרליבך כמלחין ואף זכה להכרת הציבור הישראלי בשיריו "והאר עינינו" (זכה במקום שני בפסטיבל הראשון) וכן "ישראל ישראל בטח בה'", "חמדת ימים". שיריו צעדו במקומות גבוהים במצעד הפזמונים. שירים אחרים שלו קיבלו משמעויות לאומיות כמו, "ובאו האובדים" והשיר "למען אחי ורעי" שנכתבו במסגרת המאבק לעליית יהודי ברית המועצות. השיר "עוד אבינו חי" הפך גם הוא לפופולרי בקרב הציבור כולו. מאז הוסיף להקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. מאפיין בולט בשירתו של קרליבך, הוא השילוב בין קולו העמוק והמחוספס מעט, לבין הצורה המיוחדת של הגיית המילים, שהיא תוצאה של ההגייה האשכנזית הכבדה והמבטא האמריקאי הכבד.

אמנים רבים רואים ברב קרליבך ובשירתו כמבשר הז'אנר מוזיקה יהודית מקורית.

אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרליבך, זמר ורב מלהיב שהצליח למלא אולמות מלאים במעריצים, נחשב למנהיג כריזמטי וסוחף. באורח חיים המבוסס על אהבה וקרבה, כנות ופשטות, ירידה לעומק הלבבות ולימוד זכות ואהבת כל יהודי באשר הוא. רבים הוקסמו מהאהבה ומהחיבה שהפגין וכן מקולו הרך והנעים. קרליבך ראה את אהבת האדם ובייחוד אהבת כל יהודי ויהודי כערך עליון לצד אהבת האלוהים. על כך ביסס את שירתו, את תורתו ואת אורחות חייו. כמו רבים מאמני תקופתו, ניגן בגיטרה וגידל שיער ארוך. נוהגו לנשק ולחבק כל אדם היה לחלק בלתי נפרד מאישיותו. כמי שהקדיש את חייו לקירוב לבבות הגיע קרליבך למקומות נידחים רבים ופעל במסירות נפש ועשיית צדקה. בעיקר באמצעות שירה וסיפורים חסידיים. מורשתו החסידית מתובלת בעקרונות המשולבים בחסידות, בקבלה ובמסורת היהודית.

קרליבך הותיר אחרי מותו מורשת רוחנית ומוזיקלית עשירה, ושירתו מתנגנת בבתי כנסיות רבים. בחייו זכה לכבוד מועט ואף נחשב שנוי במחלוקת. הציבור החרדי לא הכיר בו כאישיות רבנית, למרות ששיריו חדרו עמוק בציבור זה. גם בציבור הדתי בכלל, לא התקבל הסגנון המיוחד שלו. אישיותו המוחצנת גרמה לאנשים דתיים לחוש שלא בנוח – השיער הארוך, הניגון בגיטרה, לא נעמו לאוזניים דתיות מסורתיות. קרליבך גם התנהג בחופשיות, והמגעים הפיזיים בעיקר עם נשים, הוציאו אותו אל מחוץ לגדר המחנה הדתי השמרני. עם זאת, דווקא תכונות אלו משכו והלהיבו רחוקים וכן חלקים מן הדור הצעיר וגרמה להם להעריץ את קרליבך, לדבוק בתורתו ולנהור אל המופעים שלו.

לאחר מותו יצאו לאור ספרים ובהם אמירות וחידושים שליקטו תלמידיו. הזמר יהודה גלאנץ הוציא 8 שנים לאחר פטירתו אלבום בשם "מוכרחים לרקוד", שכל מילותיו הן אמירות של קרליבך.

אלמנתו, נעילה קרליבך, הביאה (בנספח לאלבום "הנשמה לך", 2002) את דבריו המסבירים את ההשראה לשיריו ולפעולתו:

כשהתמניתי לרב, הבנתי כי רוב האנשים אינם מגיעים לבית הכנסת, ורק עשרה אחוזים מהם נוכחים בתפילות. אם הקהל שלך אינו מגיע, אתה צריך להגיע אליהם. אבל אינך יכול לדבר איתם, אתה צריך לשיר להם. לכן לקחתי את הגיטרה, ובלי לדעת איך אגיע אל כל אחד, התחלתי לשיר. הנס היה שהאנשים החלו להקשיב לי ולהזמין אותי לשיר. התמחותי המיוחדת הייתה ליצור את השיר. נטלתי מילים מהתפילות ומספרי נביאים, המדברים על עולם טוב יותר ועל שלום עולמי, על אהבה כלל עולמית, ועל אחדות בין אנשים. השירים שלי לא היו נגד משהו. הם היו בעד. להעביר אל הלבבות תחושה של טוהר. כל אחד יכול לשיר את שירי, הם נותנים כח כמו גלולת ויטמין יהודית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו שוכתבו רבים מן השיעורים שמסר וקובצו על ידי תלמידיו בספרים ובחוברות.

ספרים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פתחו שערי הלב: שיחות הרב שלמה קרליבך. כרך א: שערי הזמן; כרך ב: שערי אהבה, שערי חיים. עורכים: הרב יחד הכהן ויט והרב יהושע רן שריד, בהוצאת דברי שיר, תש"ע. הספר מכיל ספרים וחוברות אשר יצאו קודם לכן על ידי יחד ויט, עם מעט חומר חדש.
  • למען אחי ורעי: תורות וסיפורים - נערך על ידי משה דוד הכהן, בהוצאת קרעטשמע
  • אורות שלמה: הארות על שישה פרקים מתוך הספר אורות התשובה - נערך על ידי יהושע מרדרי ויט
  • הנה ימים באים: על שמחה, ריפוי ותיקון – נערך על ידי משה דוד הכהן
  • קומו לרקוד (חוברת) - נערך על ידי זיו ריצ'י
  • דברי שיר (חוברת): ליקוטי אמרות ופנינים
  • דיבורי הלב (חוברת): דיבורים
  • דיבורים עמוקים (חוברת)
  • שלום (חוברת)

סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'סיפורי נשמה', שלושה כרכים של סיפורים שסיפר, מסודרים לפי נושאים, בעריכת הרב שמואל זיוון שהוסיף פרשנות.
  • יחד כולם קדושה: סיפורים מאת הרב שלמה קרליבך – הוצאת קול מבשר, תשס"ג
  • נעה אשת חיל: 48 סיפורים על נשים מפי ועל ר' שלמה קרליבך – נערך על ידי נתנאל שור

מעגל החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קדושת ילדים (עם ברכת המזון) על חינוך ילדים (חוברת) - נערך על ידי יחד ויט
  • על בר ובת מצווה (חוברת) – נערך על ידי זיו ריצ'י
  • הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל (חוברת)
  • מקודשת (חוברת): על נישואין ואהבה, הוצאת מרכז הרב שלמה קרליבך

שבת וחגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר אליהו הנביא זכור לטוב: סדר הבדלה ומלווה מלכה – נערך על ידי משה דוד הכהן
  • 'לב השמיים' על ראש השנה, יום כיפור וסוכות - נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
  • 'לב השמיים' על פסח - נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
  • 'לב השמיים' על חנוכה - נערך על ידי הרב שמואל זיוון, בתוספת מקורות ופרשנות.
  • חנוכה: דיבורים מעומק הלב – נערך על ידי שמעון כהן
  • גוט פורים (חוברת): מגילת אסתר עם פירושים וסיפורים
  • הגדת קרליבך: ליל הסדר עם רבי שלמה: הגדה של פסח – נערך על ידי יצחק רזניצקי וחיים סטפנסקי
  • על אלה אני בוכיה: אמונה, קדושה וירושה מתוך השואה – נערך על ידי משה דוד הכהן

ספרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lamed Vav - a collection of the favorite stories of Rabbi Shlomo Carlebach ztz"l, told and illustrated by Tzlotana Barbara Midlo
  • Shlomo's Stories - selected tales by Sholomo Carlebach with Susan Yael Mesinai, Jason Aronso pub.
  • The holy beggars' banquet - traditional jewish tales and teachings of the late great Reb Shlomo Carlebach and others, by Kalman Serketz, Jason Aronso pub.
  • Kol Chevra - yearly magazine, edited by Emunah Witt

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשמה לך (Haneshama Lach (Songs Of My Soul 1959
ברכי נפשי (Borchi Nafshi (Sing My Heart 1960
מקדש מלך In the Palace Of The King 1965
הנה ימים באים Days Are Coming 1973
ישראל בטח בה' Yisrael B'tach BaShem 1973
התעוררי Hisoriri
הנה אנוכי והילדים Sings With The Children Of Israel 1990
שבת עם שלמה Shabbos with Shlomo 1992
Sweetest Friends 1995
מלאכי עליון Shabbos In Shomayim 1995
המתנה של שבת The Gift of Shabbos 1995
שובה Shuva 1996
פתחו לבכם Open Your Hearts 1999
למען אחי ורעי Holy Brothers & Sisters 1999
ר' שלמה קרליבך מספר ושר: מוישלה שואב מים וסיפור על האלף בית 2001
סיפורי נשמה Telling Stories in Hebrew 2002
קבלת שבת Kabbalat Shabbat 2002
לשמוע אל הרנה Rosh Hashana (שני חלקים) 2003
אבן מאסו הבונים
ובנה ירושלים U'vne Yerushalaim
לכבוד שבת L'kovod Shabbos
כשושנה -אהרון רזאל, חיים דוד, שלמה כ"ץ (2007)

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Best Of Shlomo Carlebach: 1960-1990 (ארבעה חלקים) 1991
רב שלמה קרליבך: 30 שנה The Very Best of Shlomo Carlebach (שני חלקים) 1991
סיפורי קרליבך (שישה חלקים) 1996
Shlomo's Greatest Stories (ארבעה חלקים) 1996
הלהיטים הגדולים Greatest Hits Unplugged (נועם הפקות) 1996
Last Shabbos In Golus 1999
שלמה באהבה (Shlomo Beahava Undiscovered Masterpieces) (שני חלקים) 2000
הלהיטים הגדולים (גל-פז) 2001
המיטב של ר' שלמה קרליבך 2002
אוסף השירים השקטים Great Hits Vol. 1: Quiet Songs 2005
אוסף השירים הקצביים Great Hits Vol. 2: Rhythmic Songs 2005

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלמה קרליבך שר Rabbi Shlomo Carlebach Sings 1962
פתחו לי שערי צדק At The Village Gate 1963
שמעתי את הקירות שרים I heard the Wall Singing (שני חלקים) 1968
אני מאמין Ani Maamin 1975
הרב שלמה קרליבך בהיכל התרבות Live in Tel Aviv 1976
Live in England 1978
Let There Be Peace 1979
הופעה חיה Live In Concert At Brooklyn College 1985
Nachamu Nachamu Ami 1983
שבחין אסדר Sh'vochin Asader 1992
שלמה חי Chai At Festival Arad 1992 1992
HASC - Time For Music 6 1993
מלוה מלכה A Melave Malka In Notting Hill 1993
עוד שלמה חי in Concert with Ayn Sapheq 1994
על אלה אני בוכיה Al Eileh Ani Bochia 1995
אתה בחרתנו Ato Bechartanu 1998
למען יהודי רוסיה For The Jews Of Russia 2003
הושענא רבה האחרון The Last Hoshana Raba 2003
שומר שארית ישראל Shemor Shearis Yisroel 2004
מוצ"ש נחמו Motzai Shabbat Nachamu 2005
Celebrating Our Mistakes 2006
כי אתה עמדי You Are With Me

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yitta Halbershtam-Mandelbau, Holy Brother - Inspiring Stories and Enchanted Tales about Rabbi Shlomo Carlebach, בהוצאת Jason Aronson, ניו יורק, 1997
  • יוטא הלברשטאם מנדלבאום, הרבי מקרן הרחוב - סיפורים מופלאים על ר' שלמה קרליבך, (תרגום הספר Holy Brother לעברית בידי דוד הלל) בהוצאת רשימו, עפרה תש"ע (2009).
  • משולם ח' ברנד, ר' שלוימל'ה - מסכת חייו ועולמו של ר' שלמה קרליבך, אפרת תשנ"ז (1997).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו

וידאו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sarah Blustain, Rabbi Shlomo Carlebach's shdow side, Lilith, spring 1998
  2. ^ Adam Dickter, Facing A Mixed Legacy - First Carlebach conference to grapple with issue of abuse head on; opposition to street naming., The Awareness Center, September 9, 2004
  3. ^ [1]
  4. ^ צביקה קליין, ניו יורק, שלמה סופר-סטאר: הרב קרליבך על במות ברודווי, באתר nrg מעריב, 10 באוגוסט 2013