שלמה ריסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שלמה ריסקין

הרב שלמה ריסקין (נולד ב-28 במאי 1940) הוא רב המועצה המקומית אפרת ומייסד מוסדות אור תורה סטון. מרבני האורתודוקסיה המודרנית שבציונות הדתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברוקלין שבניו יורק. למד בישיבה יוניברסיטי וקיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף דוב סולובייצ'יק. בשנים 1963–1977 לימד תנ"ך ותלמוד בישיבה יוניברסיטי, ושימש רב של בית הכנסת לינקולן סקוור, הסמוך למרכז לינקולן במנהטן. בשנת 1975, הוא הקים, יחד עם הרב פנחס באק, את הישיבה התיכונית "מתיבתא אור תורה" בריברדייל שבניו יורק.

בשנת 1983 עלה ארצה יחד עם 195 משפחות מקהילתו[דרוש מקור] בניו-יורק כדי להקים את היישוב אפרת שבגוש עציון. למן היווסדה ועד היום מכהן הרב ריסקין כרבה של אפרת. ייסד את מוסדות "אור תורה סטון", הכוללים את אולפנת "נווה-חנה" שבגוש עציון, הישיבה התיכונית "נווה-שמואל", התיכון "דרך אבות" שבאפרת, מדרשת לינדנבאום, ישיבת שיח יצחק, עמותת יד לאישה, מכון עמיאל, המכון להכשרת טוענות רבניות וישיבת מחנים.

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בציבור הדתי-לאומי נחשבת השקפת עולמו של הרב ריסקין פתוחה וחדשנית. הוא מגדיר את עצמו כפמיניסט, "אך עם הגבולות של ההלכה"‏‏.‏[1] הרב ריסקין הקים את ארגון יד לאישה המסייע לעגונות ולמסורבות גט, ויזם את שילובן של נשים כטוענות רבניות בבתי הדין הרבניים.

כמה מעמדותיו של הרב ריסקין נחשבות חריגות בציבור האורתודוקסי. הוא מברך על פעילות חברי התנועה הרפורמית בנימוק שהם פועלים לקרב יהודים.‏[2] הוא הציע הצעה חדשנית בנוגע לברכת "ברוך שלא עשני אישה" שמברכים גברים בברכות השחר, ובמקביל מברכות נשים "ברוך שעשני כרצונו". לפי הצעתו יברך הגבר "ברוך שלא עשני אישה ועשני כרצונו" והאישה תברך "ברוך שעשני כרצונו ולא עשני איש". כך לדבריו יהיו הברכות שיוויוניות, ועם זאת לא ישתנה מטבע הברכה שתיקנו חז"ל."‏[3].

לדעתו אין איסור הלכתי לוותר על הריבונות הישראלית בשטחים[דרוש מקור].

הרב ריסקין מנהל את המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי באפרת, בשותפות עם הכומר האוונגליסטי ג'ון האגי מטקסס‏[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The New Passover Haggadah
  • סדרת Torah Lights
  • סדרת אור תורה: על חיים, אהבה ומשפחה בספר בראשית, ידיעות ספרים, 2008; על חירות, התגלות וייעוד בספר שמות, 2010; על הקרבה קדושה ושתיקה בספר ויקרא, 2011; על מעבר, מחלוקת ומנהיגות בספר במדבר, 2012
  • יד לאשה - האשה והגירושין ע"פ ההלכה, ספרי מגיד, 2008
  • שיח שולחן - זמירות, תפילות וטקסים מסביב לשולחן ובחיק המשפחה, ספרי מגיד, 2009
  • ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון, ידיעות ספרים, תל אביב 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * רוני שוב, "זכר ונקבה ברא אותם", מקור ראשון, דיוקן 582, 3 באוקטובר 2008, עמ' 20—24.
  2. ^ חיים לוינסון, הבורר של אפרת, באתר הארץ, 14 בינואר 2010
  3. ^ גילי זיוון, "הגיע הזמן לסידור תפילה חדש: הרהורים ראשוניים", בתוך: כהן ולביא, 2005
  4. ^ The Center for Jewish-Christian Understanding and Cooperation - CJCUC