שלמה שמשון קרליץ
 | |
| הרב שלמה שמשון קרליץ (ראשון משמאל) על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990. לצדו נראים: הרב חיים קניבסקי, הרב אלישיב והרב שך | |
| לידה |
ט' באב תר"ע וילנה |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 1999 (בגיל 89) י' בתשרי תש"ס |
| מקום קבורה | בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' |
| מקום פעילות | לכוביץ', תל אביב, פתח תקווה |
| תקופת הפעילות |
? – 20 בספטמבר 1999  |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | דיין, אב בית דין, פוסק ומחבר |
| רבותיו | אביו מאיר קרליץ, חיים עוזר גרודזנסקי, ירוחם ליבוביץ, דודו אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש"), יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק |
| חיבוריו | שאלות ותשובות "עטרת שלמה" ו"משפטי שלמה" |
| אב | מאיר קרליץ |
| אם | מרים (בת שלמה הכהן) |
  | |
הרב שלמה שמשון קרליץ (ט באב תר"ע, וילנה - י' בתשרי תש"ס, 20 בספטמבר 1999, בני ברק) היה רב, פוסק ותלמיד חכם ליטאי וישראלי, שימש במשך שנים רבות כאב בית דין בבית הדין הרבני בפתח תקווה. הוא מחבר ספרי השו"ת "עטרת שלמה" ו"משפטי שלמה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בווילנה לרב מאיר קרליץ ולמרים, בתו של הרב שלמה הכהן זקן רבני וילנה, ומחבר הספרים הנודעים "חשק שלמה" על הש"ס, ושו"ת "בנין שלמה".
בילדותו שהה רבות בביתו של הרב חיים עוזר גרודזנסקי שאביו היה ממקורביו, ואת ראשית לימודיו עשה אצלו ואצל אביו. למד בישיבה קטנה בעיר הולדתו והתקרב לדודו החזון איש שהתגורר אז בעיר. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מיר והתקרב לרב ירוחם ליבוביץ. כבר בבחרותו מילא לעיתים את מקום אביו בהוראה ופסיקת הלכה בעיירה לכוביץ', בעיתות אשר אביו רב העיירה, שהיה בין היתר מראשי ועד הישיבות בפולין, נעדר בשל מחויבויותיו הציבוריות.
עלה ארצה בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, והמשיך ללמוד בישיבות הארץ-ישראליות. בארץ ישראל קיים קשרי לימוד עם דודו "החזון איש", רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ועם הרב מבריסק, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שנמלט אליה בראשית שנות ה-40.
בשנת ת"ש נישא לדבורה לבית ויינר. מיד לאחר נישואיו, התמנה בהסכמתו והמלצתו של דודו החזון איש, לדיין בבתי הדין הרבניים. תחילה שימש כדיין ואב בית דין בתל אביב, ומאוחר יותר בפתח תקווה. במשרה זו נשא למעלה מארבעים שנה. חבריו להרכב בתחילת דרכו בפתח תקווה, היו הרבנים ראובן כץ ועובדיה יוסף. החל מתשי"ז (1957) שימש כחבר הוועדה הבוחנת לדיינים.[1]
בציבוריות הישראלית הכללית הוא זכור כמי שישב ביוני 1969 בראש ההרכב האוסר בפרשת האח והאחות חנוך ומרים לנגר.
הרב שלמה שמשון קרליץ נפטר, לאחר מחלה ממושכת, בליל יום הכיפורים תש"ס. במוצאי יום הכיפורים קרוב לחצות, הובא למנוחות בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
לאחר פטירתו הועברה ספרייתו בשלמותה לספריית ישיבת בית מאיר. אולם הקריאה בו שוכנה הספרייה, נקרא "עטרת שלמה" על שמו.[2]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עטרת שלמה
- משפטי שלמה
- דברי שלמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליהו פאלי, עמודי שש: פרקים ממסכת חייו של רבינו הגאון רבי שלמה שמשון קרליץ זצ"ל, בני ברק, תשס"א - 2000.
- אברהם ישעיהו קרליץ, עטרת שלמה: תולדות חייו של רבינו רבי שלמה שמשון קרליץ ראב"ד פתח תקווה, בני ברק, תשע"א - 2011
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה שמשון קרליץ בקטלוג WorldCat
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הודעה על מינוי ועדה בוחנת, ילקוט הפרסומים תשי"ז, עמ' 996.
- ^ ראו: גבריאל יצחק רוונה, "אוצר הספרים" של ישיבת "בית מאיר", בעלון איגוד ספרני היהדות כז.
