שם טוב גפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שם טוב גפן
Shemtovgefen.JPG
תאריך לידה כ"ז בניסן ה'תרט"ז
תאריך פטירה כ"ו בסיון ה'תרפ"ז
השתייכות ציונות דתית, מקובלים, פילוסופים
נושאים שבהם עסק אמונה, עם ישראל, פילוסופיה, מדע, קבלה, נבואה
רבותיו אביו, הרב מרדכי גפן, הראי"ה קוק
תלמידיו לא השאיר אחריו תלמידים

הרב קלמן שם טוב גפן (כ"ז ניסן ה'תרט"ז - כ"ו בסיון ה'תרפ"ז) (1856 - 1927), נודע כאיש הפילוסופיה היהודית, ובמיוחד פילוסופיה של המדע, וכן קבלה ואמונה. היה בעל השקפה ציונית דתית.

תולדות חייו ואישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר בריביס שבאוקראינה, לרב מרדכי גפן, ששימש כמלמד של בני אמידים בעיר ריואצקי. סבו מצד אמו שימש כשוחט ובודק בכפר הולדתו, ואילו סבו מצד אביו ישב על כיסא ההוראה בעיירה קליגורקה, ובשמו נקשרו סיפורי מופתים בשם הרב מרדכי מצ'רנוביל.

למד אצל מלמדים שונים, אשר חלקם ככל הנראה לא התאימו לרמתו הגבוהה. חלק מהזמן למד לבדו, עד שלבסוף עבר ללמוד אצל אביו (שלימד תלמידים מבוגרים ממנו בהרבה).

במהלך ילדותו, נתקל בספרי קבלה שמשכו את לבו, כגון ספר רזיאל וספר היצירה, וכן ספרי מחשבה ואמונה, כגון ספר הכוזרי. כפי שהוא מעיד על עצמו, הוא למד כל ספר אמוני או מחשבתי שהצליח להניח עליו את ידו. את ידיעותיו בפילוסופיה ובמדע השיג בלימוד עצמי של ספרים כגון צפנת פענח, התחלת האלגברא ומורה נבוכים לרמב"ם. כבר בילדותו נבט בו הרעיון של "תורת הממדים לאין ספורות".

בשנת ה'תרל"א (1871) התחתן, ועבר לגור בבית חמיו ר' ישראל קרסונסקי. שם למד במהלך שעות היום ש"ס ופוסקים בבית המדרש, ובלילה ספרי פילוסופיה יהודית ואמונה.

עלה לארץ, והתגורר בתל אביב עד פטירתו בשנת ה'תרפ"ז (1927). בשנים שחי בארץ ישראל לימד בישיבת "שערי תורה" בשכונת "נווה שלום" ביפו.

מעטים הכירו אותו ואת כתביו, שכן דרכו הייחודית לא משכה אליו קוראים ותלמידים.

עדות על נידחותו בשולי עולם התורה אפשר למצוא דווקא בדברי ברכה ששיגר לו הראי"ה קוק באיגרת: "הנני מקוה שסוף כל סוף ימָצאו יחידי סגולה בעלי נפש עדינה... שיבאו לידי הכרה, שהכרת רוחו של כת"ר (=כבוד תורתו. הכוונה היא לרש"ט גפן) והוצאת ספריו לאור עולם היא עובדא חיונית בדורנו"[1].

תפיסת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרש"ט גפן היה תלמיד חכם ייחודי עד למאד, "הוגה דעות אמיץ ונועז, שלא היה מוכן להיכנע לדעות שהיו רווחות בזמנו ומקובלות על כל אדם"- ולפיכך "גורלו של איש כזה המעז ללכת בשביל הצר והתלול שלו עצמו... יהי בהכרח גורל טרגי", כפי שכתב עליו הוגו ברגמן.

עיקר פועלו היה פיתוח הפילוסופיה היהודית ובפרט פילוסופיה של המדע, מתוך לימודי קבלה וגמרא.

חידושו הגדול היה "תורת הממדים לאין ספורות" הרעיון כי המציאות כוללת אין ספור ממדים שונים. רעיון זה הוביל אותו לתובנות חדשניות, בין השאר בנוגע למהות הנבואה ובנוגע לישוב הראיות הגאולוגיות שבריאת העולם ארכה שנים רבות עם בריאת העולם בששה ימים ככתוב בתורה.

הרש"ט גפן טבע מונחים עבריים לשלל מושגים לועזיים. רובם ככולם לא נקלטו בעברית המדוברת. לגאולוגיה קרא הרש"ט "אדמתנות" (מלשון אדמה). לפיזיולוגיה קרא "היותנות", לדיפרנציאל קרא "פשיון", ולמטאפיזיקה קרא "מדע משאחר".

תקופת חייו של שם טוב גפן על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הממדים הנבואה האדמתנות. ספר זה מאגד כמה מחיבוריו האחרים. יצא לאחרונה (2006) בהדפסה מחודשת בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • תורת הנבואה הטהורה או הפילוסופיה מתמטית של האין סוף - מסה מתמטית המבססת את חזיונות המכלל על סגולות המתמטיות של האין סוף. על ספר זה כתב הוגו ברגמן כי "חבור זה הוא בניין נועז של שיטה פילוסופית מקפת שתסביר בבת אחת ומתוך מחשבה יסודית אחת את העולם ואת האדם ואת חזיונות הטבע, הדומם והחי".
  • תורת הממדים לאין סוף - ספר העוסק בהוכחה כי ישנם אינסוף ממדים
  • מעשי בראשית והאדמתנות - חיבור הדן בסתירה לכאורה בין מדע הגאולוגיה לבריאת העולם
  • תורת יסודות המדידה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות הראיה ד', א'קנז, עמ' קמח