שם מלכותי

שם מלכותי הוא שם רשמי בשימוש מלכים ואפיפיורים בזמן כהונתם, שעשוי להיות שונה מהשם שהוענק להם בלידתם.

מלכים

עוד בעת העתיקה היה ידוע על שושלות של מלכים שלכולם היה אותו שם.

בין מלכי יהודה מסופר על צדקיה ויהויקים שמלכו תחת שם שונה משמם, אם כי הדבר נעשה שלא מרצונם החופשי, אלא בהיותם וסלים של ממלכות חזקות יותר.

בתנ"ך מכונים כל מלכי מצרים בשם פרעה.

באימפריה הרומית היה נהוג שקיסר שעולה לשלטון מקבל (לרוב) את התואר "אימפרטור קיסר אוגוסטוס", במלואו או בחלקו, בנוסף לשמו הקודם.

כמו כן, קיסרי סין (ובהשפעתם, גם שליטים נוספים ממזרח אסיה כמו שליטי ג'וסון בקוריאה, או שושלות שונות בממלכת וייטנאם) נהגו לבחור שם קיסרי עם עלייתם לשלטון, שם שנקרא "שם מקודש" (廟號) ולרוב הייתה לו משמעות כלשהי (לדוגמה, משמעות השם הקיסרי "טאי-זו" (太祖) היא "האב הגדול" והוא ניתן לרוב לקיסר המייסד של השושלת). בכך נוצר מצב שבו לעיתים עשרות קיסרים שונים משושלות שונות נשאו את אותו השם הקיסרי.

מאז ימי הביניים נהגו מלכים לבחור לעצמם שם מלכות השונה משמם, כאשר בתקופות מסוימות נהגו המלכים לבחור באותו שם לאורך מספר דורות, כאשר ההבדל היחיד היה במספר הסידורי שלהם.

אפיפיורים

כאשר נבחר אפיפיור חדש, הוא נשאל על ידי ראש הגוף הבוחר, באיזה שם ירצה להיקרא. האפיפיור הנבחר בוחר בשם בו ייקרא מאותו רגע ואילך. אז יוצאת ההכרזה "הבמוס פאפאם" (לטינית: יש לנו אפיפיור), בו מוכרז שמו הישן והחדש של האפיפיור.

בריטניה

בשלושה מקרים בולטים בחרו מלכי הממלכה המאוחדת בשם שאינו שמם הפרטי הראשון; למעשה, העובדה שבני משפחת המלוכה נוהגים לתת מספר שמות פרטיים לצאצאיהם, מעמידה בפני השליט החדש מספר אפשרויות לבחירת שם מלכותי:

המלכה ויקטוריה נולדה בשם אלכסנדרינה ויקטוריה, אך כבר בצעירותה נודעה בשם הנסיכה ויקטוריה. בנה, הנסיך אלברט אדוארד, בחר (כאימו, בשעתה) בשם אדוארד השביעי כאשר עלה לכס המלוכה בשנת 1901. זאת בניגוד לרצונה של אמו, שביקשה שימלוך תחת שם כפול, לזכר אביו, הנסיך אלברט. נראה שגם סיבות אישיות (של הבעת עצמאות) הביאו אותו להחלטה זו.

שלושים וחמש שנה לאחר מכן, עלה הנסיך אדוארד אלברט כריסטיאן ג'ורג אנדרו פטריק דייוויד (נכדו של אדוארד השביעי) לכס המלכות. הוא בחר לשלוט בשם אדוארד השמיני, אף על פי שבני משפחתו כינו אותו דווקא בשמו האחרון, דייוויד. לאחר שוויתר על כסאו, החליט אחיו שמלך במקומו, הנסיך אלברט פרדריק ארתור ג'ורג', למלוך תחת השם ג'ורג' השישי כדי להראות יציבות והמשכיות, בהמשך לאביו ג'ורג' החמישי.

רוב מלכי בריטניה בחרו למלוך תחת שמם הפרטי הראשון. כאשר עלתה הנסיכה אליזבת לכס המלוכה בשנת 1952, היא נשאלה תחת איזה שם תרצה למלוך. היא ענתה "השם שלי, אלא מה?". שמה המלא, בו הוטבלה, הוא אליזבת אלכסנדרה מרי - על שם שלוש המלכות שקדמו לה.

המלכה אכן הוכתרה כאליזבת השנייה, אך עם זאת, התואר "השנייה" עורר מחלוקת בסקוטלנד, אשר לא הייתה בשליטת בריטניה בתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה, ובראשית כהונתה הוגשה תביעה משפטית כנגד המדינה, בדרישה שלא לכנותה "אליזבת השנייה" בסקוטלנד, בטענה שכפייה זו פוגעת בהסכמי האיחוד של המדינות, אך זו נדחתה. הדברים הגיעו לידי כך שתיבות דואר ברחבי סקוטלנד, הנושאות את ראשי התיבות הלטיניים של שמה, הושחתו ושונו לסמל את שמה כאליזבת הראשונה. כפתרון נקודתי למחאה זו, מוטבע כיום רק סמל הכתר על גבי תיבות הדואר בסקוטלנד. בפתיחת הפרלמנט הסקוטי בשנת 1999 התייחס היו"ר התורן, דייוויד סטיל, לנוכחותה באומרו: "לא רק מלכת הממלכה המאוחדת היישובה בינינו, אלא אליזבת מלכת הסקוטים במובן ההיסטורי והחוקתי...".