שמואל רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל רבינוביץ
הרב שמואל רבינוביץ, 2012
הרב שמואל רבינוביץ, 2012
לידה 4 באפריל 1970 (בן 54)
כ"ז באדר ב' תש"ל
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת קול תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראלישראל ישראל
השתייכות חסידים
תחומי עיסוק הלכה, גמרא, אתיקה
תפקידים נוספים רב הכותל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלמה זלמן אוירבך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמואל רבינוביץ' (משמאל) עם ניקי היילי ומרדכי (סולי) אליאב, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל, יוני 2017

הרב שמואל בן ציון רבינוביץ (נולד בכ"ז באדר ב' תש"ל, 4 באפריל 1970) הוא הממונה על הכותל המערבי והמקומות הקדושים, בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים[1], ומוכר בציבור כ"רב הכותל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בירושלים, לחנקה יוטה ולדיין הרב חיים יהודה רבינוביץ, חסיד חב"ד. למד בישיבת קול תורה, שם רכש את מרבית השכלתו התורנית. שירת שירות צבאי מקוצר ברבנות הצבאית. לאחר מכן נתמנה לכהן כרב אזורי בדרום-מערב ירושלים. בתשנ"א התחתן עם יעל בת משה חיים בינר.

בשנת תשנ"ו מונה על ידי שר הדתות שמעון שיטרית לתפקיד הממונה על המקומות הקדושים (לא כולל הכותל המערבי)[2]. בשנת תש"ס (2000) מונה על ידי ממלא מקום שר הדתות, יוסי ביילין, לממונה על הכותל המערבי ורחבתו, בנוסף למינויו כממונה על המקומות הקדושים[3].

הרב רבינוביץ משמש כיו"ר הקרן למורשת הכותל המערבי. בנוסף הוא מכהן בתפקידים ציבוריים וייצוגיים בגופים ובארגונים שונים: היה חבר הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, חבר הוועדה לבחינת תרומת ביציות, חבר במועצה הציבורית לאיכות הסביבה, חבר בוועדה לפיקוח ורישוי הקבורה בישראל ויושב-ראש הוועדה לניהול קבר הרשב"י במירון (מונה על ידי בית המשפט העליון).

ב-2016 חשף תחקיר גלי צה"ל שהרב רבינוביץ לא נבחן במבחני הרבנות המקובלים של הרבנות הראשית לישראל, בתגובת לשכתו נאמר אז כי הוסמך בידי רבנים רבים, בהם הרב שלמה זלמן אוירבך וכי בשעת המינוי היה מקובל להסתפק בסמיכה זו לרבנות[4]. בשנת 2021 נחשף בחדשות 13 כי הרב רבינוביץ קיבל תעודת סמיכה לרבנות מהרב הראשי לישראל על סמך התחייבותו לעבור את מבחני הרבנות הראשית, אולם הוא נכשל בבחינות. למרות זאת, בעת שהתמודד לתפקידו כרב הכותל, ציין בפני נציבות שירות המדינה כי הוא בעל כושר לרבנות מהרבנות הראשית[5].

משפחתו היא בעלת קשרים פוליטיים ואישיים עם אנשי מפלגת העבודה, מנערותו התקרב לשמעון פרס וליוסי ביילין. הוא חיתן את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ואת חבר הכנסת גדעון סער וגאולה אבן-סער.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ אב לשמונה. הוא מתגורר בשכונת עזרת תורה בירושלים.

הממונה על הכותל והמקומות הקדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידו כממונה על הכותל והמקומות הקדושים הוא מקבל אורחים רמי-מעלה ומתלווה לנשיאים וראשי מדינות המגיעים לביקור בכותל.

בין פעולותיו:


במהלך שנות כהונתו בתפקיד ספג ביקורת משני צדי המתרס. קבוצות של חרדים קנאים טענו שהוא נוקט מדיניות המובילה לדעתם לחוסר צניעות בכותל, ואף לפגיעה במקומות הקדושים. חרדים קנאים, המכונים "סיקריקים", איימו עליו מספר פעמים[9], ואף תקפו אותו. מנגד, ספג ביקורת מחברי היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית על "השליטה החרדית" בכותל, כלשונם. לטענתם, בכך שאינו מאפשר להם לקיים תפילות בכותל כרצונם הוא גורם לפגיעה בחופש הדת שלהם.

אסון מירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 30 באוגוסט 2022 שלחה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון הודעת אזהרה לרב רבינוביץ, לפיה הוועדה בודקת האם כמי שמכהן מזה שנים רבות כיו"ר ועדת החמישה מטעם המדינה וכממונה על המקומות הקדושים, הרב רבינוביץ לא עשה די על מנת להבטיח ניהול ראוי של אתר קבר הרשב"י במירון, ובפרט בכל הנוגע לטיפול בהסרת מפגעי הבטיחות המסכנים את שלום הבאים למקום [10].

בתאריך 6 במרץ 2024 פרסמה הועדה את מסקנותיה, לפיהם בשים לב למכלול הנסיבות שבהן פעל, ולפעולות שהרב רבינוביץ נקט לשיפור המצב, ובהתאם לגישה שבמקום שבו נותר ספק ממשי בעניין שעלול להוביל לפגיעה בלתי מוצדקת במוזהר יפעל הספק לטובתו, החליטה הוועדה שלא להטיל על רבינוביץ אחריות אישית. יחד עם זאת קבעה הוועדה כי "הרב רבינוביץ לא עשה די כדי להבטיח ניהול ראוי" [11].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר פרשת השבוע "תורה מציון" (תשע"ה)
  • שו"ת שערי ציון 4 חלקים- בענייני הכותל המערבי והמקומות הקדושים, תשס"ו - תשפ"ב
  • הכותל המערבי - ספר הלכות והליכות ומנהגים בכותל המערבי, יחד עם הרב ישראל יוסף ברונשטיין, (ספריית בית אל), תשס"ט.
  • "אבני דרך בפרשת השבוע" - דיון בנושאים הרלוונטיים לחיינו לאור פרשת השבוע (ידיעות ספרים) 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ״א–1981, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
  2. ^ מינוי לפי תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, ילקוט הפרסומים 4386, 28 בפברואר 1996, עמ' 2006
  3. ^ מינוי לפי תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים, ילקוט הפרסומים 4906, 3 באוגוסט 2000, עמ' 4360
  4. ^ לרב הכותל והמקומות הקדושים אין תעודת רבנות, באתר כיפה, 29 ביוני 2016
  5. ^ עמרי מניב, תחקיר: רב הכותל נכשל בבחינות הרבנות - אך מציג עצמו כרב, חדשות 13, 4 באוקטובר 2021
  6. ^ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים מגנה הוצאת פתקים מהכותל(הקישור אינו פעיל, 1.10.2021)
  7. ^ קובי נחשוני, הרב עובדיה נגד נשות הכותל: "להוקיע אותן", באתר ynet, 7 בנובמבר 2009
  8. ^ ארנון סגל, רבינוביץ': חורג מסמכותו?
  9. ^ רב הכותל בידינו: המשטרה חילצה את הרב רבינוביץ ממאה שערים, "חב"ד און ליין", 20 בפברואר 2018;
    ישי כהן, ‏תחת אבטחה: עשרות קיצונים תקפו את הגר"ש רבינוביץ, באתר כיכר השבת, 4 באוגוסט 2018;
    ישי כהן, ‏ליל שבת: מאבטחים ויס"מ ליוו את הגר"ש רבינוביץ, באתר כיכר השבת, 11 באוגוסט 2018
  10. ^ "החלטת ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון בנושא הודעות אזהרה לפי סעיף 15 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968". GOV.IL. נבדק ב-2023-09-18.
  11. ^ אתר הועדה


הקודם:
מאיר יהודה גץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הבא:
-