שמואל אופנהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל אופנהיימר
Samuel Oppenheimer
לידה 21 ביוני 1630
היידלברג, נסיכות הבוחר מפפאלץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במאי 1703 (בגיל 72)
וינה, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברוסאו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כתב הזכויות של אופנהיימר

שמואל אופנהיימר (כונה גם: שמואל היידלברג; י"א בתמוז ה'ש"ץ, 21 ביוני 1630, היידלברגט"ז באייר ה'תס"ג, 3 במאי 1703, וינה[1]) היה בנקאי יהודי, דיפלומט חצר קיסרי באימפריה הרומית הקדושה, שדלן, ופילנתרופ.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופנהיימר נולד למשפחה מיוחסת, דור 18 לרש"י[2].

אופנהיימר נהנה מקרבה מיוחדת לקיסר האימפריה הרומית הקדושה לאופולד הראשון, בשל סיועו במימון מסע המלחמה הטורקית הגדולה, ותרומתו לתמיכה רפואית בכוחות הלוחמים. סיוע זה ניתן למרות שהקיסר הצר מאוד ליהודי ממלכתו ובעוד יהודים אחרים פעלו דווקא לסייע לעות'מאנים שנחשבו ידידותיים ליהודים[3]. אופנהיימר ניהל את כספיו של לאופולד וזכה לאמון בלתי מסויג. לאחר המלחמה הביא לו ראש מועצת המלחמה האוסטרית, הנסיך אויגן מסבויה, מספר רב של כתבי יד בעברית מטורקיה, כתבים אלו היוו את הבסיס לספרייתו המפורסמת של רבי דוד אופנהיים, השוכנת כיום בספרייה הבודליאנית באוניברסיטת אוקספורד.

אף על פי שישיבת יהודים בווינה נאסרה עם גירוש ווינה ב-1670, התיר הקיסר לאופנהיימר להתיישב בה, והוא היה ליהודי הראשון שקיבל אשרת מגורים בווינה לאחר הגירוש. יחד עמו הותר לו להביא קהילה קטנה של מספר משפחות יהודיות[4], והוענק לו רישיון לבניית אחוזתו במרכז וינה. עסקיו בווינה נוהלו בידי "רב מדינת הונגריה" השתדלן ויהודי החצר, שמשון ורטהיימר.

אופנהיימר סייע לאנשי עליית רבי יהודה החסיד בהעמידו לרשותם שתי אוניות וכסף למסע לארץ ישראל[5].

אופנהיימר נשלח בידי הקיסר למשימות דיפלומטיות ופוליטיות בעלות אופי רגיש, וניצל את מעמדו להצרת צעדי גורמים אנטישמיים. לאחר שהשקיע כספים רבים בייצוג משפטי, הצליח להשיג צו קיסרי לעיכוב הדפסת המסה האנטישמית "Entdecktes Judenthum" (היהדות החשופה) של המזרחן הגרמני ומבקר היהדות יוהאן אנדריאס אייזנמנגר, הנחשב לאחד ממבשרי האנטישמיות בעת החדשה.

אופנהיימר נפטר בוינה בט"ז באייר ה'תס"ז, ונקבר למחרת בבית הקברות היהודי ברוסאו, אחד מבתי הקברות היהודים העתיקים ביותר בווינה (ברחוב Seegasse‏ 9). בנו מנדל אופנהיימר היה גם הוא שתדלן ופילנתרופ (נפטר בכ"א באלול ה'תפ"א). במלחמת העולם השנייה נעשה שימוש במצבות בית הקברות לצרכים שונים. במהלך שחזור בית הקברות בשנת 1980 לא שוחזרה מצבת קברו של אופנהיימר, מצבתו נתגלתה בשנת 2008 והוחזרה למקומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל אופנהיימר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן ילינק (מהדיר), קונטרס ווירמייזא וקהל ווינא, וינה תר"ם, עמ' 254, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ Rashi family tree באתר משפחת לואב (Loeb).
  3. ^ טוביה פרשל, דון יוסף נשיא ראש רשת ריגול, סלם, 17 באפריל 1955.
  4. ^ קופל בלום, הערות, הצופה, 1 בנובמבר 1940
  5. ^ מאיר בלבן, לתולדות התנועה הפראנקית, הצפירה, 6 במאי 1927
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.