שמואל אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל אליהו
Shmuel Eliyahu.jpg
הרב שמואל אליהו
תאריך לידה כ"ה בכסלו ה'תשי"ז (29 בנובמבר 1956)
מקום פעילות רב העיר צפת
השתייכות דתי לאומי
נושאים שבהם עסק חזרה בתשובה, גרעינים תורניים, שו"תים, חבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית
תפקידים נוספים חבר מועצת הרבנות הראשית
רבותיו אביו - הרב מרדכי אליהו, הרב צבי יהודה הכהן קוק

הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמואל אליהו הוא בנם של הרב מרדכי אליהו וצביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. שירת ביחידה קרבית בצה"ל וכקצין במילואים. הוסמך לרבנות בגיל 23. לאחר מכן השלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון "אריאל" שבירושלים עד למינויו כרב העיירה שלומי בגיל 29. לאחר כשלוש שנים התמנה לרב העיר צפת. מספר שנים לאחר מכן נבחר הרב אליהו לחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל. מאז נבחר 3 פעמים ברציפות למועצה והוא מהוותיקים שבין חבריה‏‏[1]. בתפקידיו ברבנות עסק בפיתוח הכשרויות המקומיות ברחבי הארץ וערך את קובץ נהלי הכשרות של הרבנות הראשית יחד עם הרב לוי ביסטריצקי, רבה האשכנזי של צפת.

בשנת ה'תשס"ג (2003) הציג את מועמדותו למשרת הראשון לציון, אך לתפקיד נבחר הרב שלמה עמאר.

חיבר "הגדה ליום העצמאות" וערך רבים מספריו של אביו, הרב מרדכי אליהו, ואת סידור "קול אליהו", שבו סיכם את הלכות התפילה וההגייה העברית התקנית.

הרב שמואל אליהו עוסק רבות בשאלות בהלכה, בהלכות ציבור ובענייני קבלה. הוא עונה בכל יום למאות שאלות במסרונים, בדואר האלקטרוני, בטלפונים ובפגישות אישיות. יש לו מספר תוכניות קבועות בתחנות רדיו ובהן הוא עונה לשאלות. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, בקשות לחיבור תפילות וברכות אישיות או כלליות.

בעבר שימש מטעם אביו אחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ ה'תשס"ה (2005). כמו כן, הוא מעורב בפעילותן של כמה עמותות העוסקות בחסד וסיוע לנזקקים. הוא נשיא "עמינדב" - מארגוני השירות הלאומי; מעייני הישועה הפועל למען החזרה בתשובה וחיזוק הזהות ליהדות. הוא יו"ר ועדת רבנים של מגן דוד אדום בישראל, שמטרתה לעודד צעירים דתיים להתנדבות משמעותית בארגון, על ידי מתן מענה הלכתי לבעיות הכרוכות בכך. הוא מעביר שיחות בתיכונים ממלכתיים במסגרת פרויקטים שונים (אח"י, אפיקים, מעגלים, בשבע ועוד). בשיחות הוא עוסק גם בעידוד גיוס משמעותי לצה"ל.

בשנת ה'תשע"ג הגיש את מועמדותו בשנית לתפקיד הראשון לציון. המועמדות נתקלה בהתנגדות בשל עמדותיו והתבטאויותיו בעבר. בבחירות זכה הרב יצחק יוסף שקיבל 68 קולות, לעומת 49 לרב אליהו‏[2].

הרב אליהו עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל בימי רביעי ושישי.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן ההתנתקות שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית. למרות זאת, נפגש עם אישים פוליטיים שתמכו בהתנתקות ובהם השרה ציפי לבני. הביע את דעתו כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם‏[3]. כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על הרב שפירא..."‏[4].

בשנת ה'תשע"ב החל במיזם של מפגשים עם אנשי דת מוסלמים, נוצרים ודרוזים. המפגשים נערכים בביתו של הרב אליהו בצפת, ומתקיימים בהם דיונים בנושאים המאחדים בין בני הדתות השונות ובדרך לצמצם את המתח הקיים ביניהן. הוא מתכתב עם נציגים מוסלמים דתיים במצרים ובירדן בנושאי דת והזכות על ארץ ישראל.

בענייני צניעות הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר המשנה ברורה ללכת בלי גרביים[5] וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות[6]. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת‏[7].

הרב שמואל אליהו עסק גם בתחום תרומת האיברים, שרבים מהציבור הדתי נמנעים ממנה בשל בעיות הלכתיות סבוכות הכרוכות בה. לצורך כך הקים את ארגון "בלבבי" המקדם חתימה על כרטיס ייחודי לציבור הדתי, המאפשר לתרום איברים בהתאם לדרישות ההלכה.

בעקבות התבטאויות שלו, הורה היועץ המשפטי לממשלה לחקור אותו בחשד של הסתה לגזענות[8]. בפברואר 2006 הוגש נגדו כתב אישום‏[9], שבוטל כעבור מספר חודשים לאחר שהרב אליהו קיבל על עצמו להבהיר את דבריו‏[10].

כתב ביחס לרב עובדיה יוסף: "מאז הסכם אוסלו הארור ומאז שנהרגו כמה מחברי הטובים וילדיהם - אני לא מחזיק בביתי שום סידור שלו ושום ספר מספריו. לא מחרים אותו - אבל פשוט לא מסוגל"‏[11].

בדצמבר 2010 פרסם פסק הלכה בצירוף חתימותיהם של עוד כחמישים רבני ערים, ובשלב מאוחר יותר חתמו על המכתב למעלה מ-300 רבנים דתיים לאומים וחרדים, בהם הרבנים שלמה אבינר, זלמן מלמד, דב ליאור, שמחה הכהן קוק ועוד. בפסק ההלכה נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם"‏[12]. הפסק עורר הד תקשורתי רחב וגינויים מצד מספר רבנים, ארגון יד ושם, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ונשיא המדינה[13][14]. היו אף שקראו להעמידו לדין בעוון גזענות. עם זאת, בכמה סקרי דעת קהל שנערכו זכה פסק הרבנים לרוב בקרב הציבור היהודי‏[15]. בתגובה לגינויים כתב הרב אליהו שהם נובעים מאידאולוגיה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומגיוס פוליטיקאים "חסרי עמוד שדרה". לדבריו, הפסק חוקי כמו חוק מקרקעי ישראל שאימץ את תקנות הקק"ל. עוד הוא טען שהמגנים לא יצאו נגד הרשות הפלסטינית שחוקקה כי המוכר קרקע ליהודי דינו מוות‏[16]. בגילוי דעת שהתפרסם על ידי הרב אליהו ורבנים נוספים בינואר 2011, נאמר כי שלא כמשתמע מהמכתב הקודם חובה על פי התורה לגלות יחס שוויוני כלפי כל אזרחי המדינה, ועם זאת על מדינת ישראל לפעול נגד גורמים עוינים המבקשים לנצל את עקרון השוויון בין אזרחים נאמנים במדינה, על מנת לממש את 'זכות השיבה'‏[17]. לאחר שהגיש מועמדותו לרב הראשי הספרדי הוגשה עתירה בבג"ץ נגד המועמדות. היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הודיע כי לא יגן על מועמדותו בשל התבטאויותיו, שעלולות לגרום בעיות משפטיות‏[18]..

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו טובה מעבירה שיעורים, מנהלת מדרשה ומפיקת סרטים חינוכים לילדים.

בנו אריאל הוא רב גדוד נצח יהודה (הנח"ל החרדי).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביהם של ישראל - לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנה לפטירת אביו, ה' כרכים
  • אביהם של ישראל - על התורה - אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע וסיפורים שסיפר אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים
  • חוברת שאלות של חיים - קובץ מאמרים ומדרשים על העניינים שלאחר המוות
  • חוברת "למה בית מקדש" - מאמרים בענייני בית המקדש, נכתבה בעילום שם
  • שפתי תפתח - סידור קול אליהו - סידור לתלמידים עם הלכות בתוספת פירוש רעיוני, לספרדים ואשכנזים, ירושלים ה'תשע"א
  • קול צופייך - עלון שבועי בענייני פרשת שבוע, הלכה ואקטואליה, סיפורים ושו"ת סמס
  • פרי עץ הדר - סדר לימוד לט"ו בשבט.
  • הגדה של פסח קוראי שמו

ספרי אביו שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלוני "קול צופייך". על העלונים מבוסס הספר "דברי מרדכי".
  • מאמר מרדכי - הלכות לימות החול - בענייני החלק הראשון של אורח חיים, ירושלים תשע"ג. בעבר יצא ספר זה בשם "ספר הלכה".
  • מאמר מרדכי - למועדים ולימים - הלכות חגים (מקביל לשולחן ערוך סימנים תכ"ט - תרצ"ז).
  • דרכי טהרה - הלכות נידה, טהרת המשפחה והלכות צניעות. יצא גם במהדורה מקוצרת.
  • סדר הסליחות השלם - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה
  • קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הלכות. כרכים נוספים יצאו לתשעה באב, תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה.
  • קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות), בתוספת הלכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים באתר יהדות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.‏
  2. ^ יהודה שלזינגר, ‏נבחרו הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2013
  3. ^ הרב אליהו לא פסק בעניין סירוב, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2006
  4. ^ עידן יוסף, הרב שמואל אליהו על הרב שרלו: אין להתחשב כלל בדעותיו, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 1 באוגוסט 2005
  5. ^ חצאית קצרה ללא גרביים, אתר מורייה
  6. ^ טקס חינה לא צנוע
  7. ^ הרב שמואל אליהו, אולי השאלה לא הייתה נכונה?, באתר nrg מעריב, 11 בדצמבר 2007
  8. ^ מאת ג'לאל בנא ואורי אס, היועמ"ש: לחקור הרב של צפת על הסתה גזענית, באתר וואלה!, 3 באוקטובר 2002
  9. ^ יאיר אטינגר, אלי אשכנזי, ג'קי חורי, יובל יועז, כתב אישום נגד רבה של צפת בחשד להסתה לגזענות, באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
  10. ^ אלי אשכנזי, יבוטל האישום נגד רבה של צפת על הסתה לגזענות, באתר הארץ, 18 ביוני 2006
  11. ^ הרב שמואל אליהו, התבטאויות הרב עובדיה יוסף שליט"א, תשובה באתר כיפה
  12. ^ עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010
  13. ^ יאיר אטינגראלישיב יוצא נגד הרבנים שחתמו על איסור השכרת דירות לערבים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
  14. ^ הרב אהרן ליכטנשטיין, "התבונה נראית נפגמת", אתר כיפה
  15. ^ 55%: מסכימים עם פסיקת הרבנים, באתר ynet‏, 12 בדצמבר 2010
  16. ^ הרב שמואל אליהו, אתם בעד הרבנים? זה בסדר, באתר ynet‏, 13 בדצמבר 2010
  17. ^ גילוי דעת: כבדהו וחשדהו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2011
  18. ^ שלום ירושלמי, היועמ"ש קבע: הרב שמואל אליהו לא ראוי להתמודד לרבנות הראשית, באתר nrg מעריב, 15 ביולי 2013