שמואל בורנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי שמואל בורנשטיין
האדמו"ר מסוכטשוב
Shem mishmuel.jpg
רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל"
חיבורו העיקרי שם משמואל
תאריך לידה ד' בחשווןה'תרט"ז
מקום לידה קוצק
תאריך פטירה כ"ד בטבת ה'תרפ"ו
אוטבוצק
מקום קבורה סוכטשוב
חסידות חסידות סוכטשוב
מספר בשושלת שני
הקודם רבי ‏אברהם בורנשטיין
הבא רבי דוד בורנשטיין
תחילת כהונה ה'תר"ע
סיום כהונה ה'תרפ"ו
רבותיו אביו, רבי ‏אברהם בורנשטיין
אב ‏אברהם בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' מרחשוון תרט"זכ"ד בטבת ה'תרפ"ו; 18551926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. רבי שמואל היה בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

נולד בשנת תרט"ז (1855) בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג (1873) נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק חתן ה'תפארת שלמה' זי"ע. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת תרס"ב נשא לאשה את בתו של הגאון ר' נתן נטע כהנא שפירא רבה של קשוינז מחסידי סוכטשוב (מחבר ספר 'שמן למאור').

כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.‏[1] ב-1896 ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת.

לאחר פטירת אביו בתר"ע (1910) החל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו, ואדמו"רים נוספים.

נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.

  • רבי דוד בורנשטיין - ירש את האדמו"רות מאביו. נפטר בגטו ורשה בח' בכסלו תש"ג. בני משפחתו, למעט בן אחד, נספו בשואה.
  • בתו, הייתה נשואה לרב יצחק יהודה טרונק, רבה של קוטנא ונכדו של בעל ה"ישועות מלכו", ר' ישראל יהושע מקוטנא.
  • בנו משה בורנשטיין (1961-1895), שכינויו הספרותי היה מ.ב. שטיין, נטש את הדרך החסידית והתפרסם כסופר, עיתונאי ומחזאי ביידיש. בין ספריו: 'ערד און הימל' (על בית קוצק), 'די חורבה' (על התפקרותו של האדמו"ר בערניו מליאובה).
  • בתו, דוֹבריש, נטשה גם היא את הדרך החסידית והייתה חברה ב'פועלי ציון'.
  • רבי חנוך הניך בורנשטיין - שימש באדמורו"ת כממשיכו של אחיו רבי דוד.
  • רבי אברהם בורנשטיין - התגורר בעיר קוטנא בפולין.
  • רבי נפתלי צבי - נישא לבריינדל, בתו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר.
  • אהרן ישראל בורנשטיין - נישא לרבקה, בתו של האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זליג מורגנשטרן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-30 וגר מרבית ימיו בת"א. הוציא לאור את סדרת הספרים "נאות הדש"א" הכוללת את תורות האדמורים מסוכטשוב (העניך דוד שמואל אברהם) וכן את הספר "מראה הדש"א" ובו קורות חייהם. נפטר בשנת תשס"א. בנו שמואל אברהם בורנשטיין נהרג במלחמת השחרור בהגנה על תל עדשים. בנו הצעיר דוד מנחם - מהנדס מצליח בעולם, נפטר ב- 1995, מותיר אחריו שני ילדים - שמואל [רופא] וסו בורנשטיין.
  • שמואל - בנו הצעיר נולד אחר פטירת אביו ונקרא על שמו.
  • בתו שרה, אשת שאול רפפורט - עלו לארץ ישראל בשנות ה-30. בנם הוא הרב שבתי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם משמואל - על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הינו אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.

הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו בעל "חסדי דוד" בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו רבי חנוך בורנשטיין הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בששה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דברים ומבארם. הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד, ונקבעים בו שיעורי תורה רבים.

הוא כתב גם את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב, תשס"ד.
  • ישראל ארליך, אבירי הרועים.
  • נדב מיטב, מפתח העניינים שם משמואל על התורה, בהוצאת ישיבת אור עציון.
  • חנניה רכל, עשה ירח למועדים - והוא תמצית דברי הרה"ק ר' שמואל בורנשטיין מסוכצ'וב על חודשי השנה, שמ"ש ידע מבואו - ניסן תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, תשעים שרים.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.