שמואל בן ארצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמואל בן ארצי (עם נכדתו רות), 1973

שמואל בן ארצי (י"ד בטבת תרע"ה, 31 בדצמבר 1914י"ב בחשוון תשע"ב, 9 בנובמבר 2011) היה סופר, משורר ומחנך ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם שמואל האן בבילגוריי שבפולין. למד בתלמוד תורה ובסניף של ישיבת נובהרדוק במזריטש, וכן למד לימודים כלליים. לימים הנציח את עולמה של נובהרדוק בשלושה מספריו: "נוברדוק", "שבתי" ו"בין יצרו ליוצרו".

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ולמד כשנה בישיבת בית יוסף בבני ברק. לאחר מכן עבד כחקלאי בפרדסי בני-ברק וכמנהל מחלקה במשרד המזון של הממשל הבריטי בנתניה. בשנת 1945 שירת באצ"ל ומשנת 1946 עד 1948 ב"הגנה".

ב-1946 החל ללמד בבית-הספר 'עממי' (כיום בית הספר על שם ארליך) בטבריה. בסוף שנות הארבעים עבר להתגורר בקיבוץ מחניים ולימד בבית הספר המקומי. בשנת 1952, עם הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברה המשפחה להתגורר בכפר חיטים. משם עבר לקריית עמל שבקריית טבעון. משנת 1967 החל ללמד בסמינר למורים בנהלל, שגם היה מנהלו במשך כעשור. בן ארצי הוא בעל תואר ראשון ושני בתנ"ך, בספרות ובלשון עברית מאוניברסיטת חיפה.

חיבר ספרים בנושאים שונים, למבוגרים, לנוער ולילדים. בשנת 2000 זכה בפרס ק. צטניק.

היה יקיר קריית טבעון משנת 1982. בזקנותו עבר להתגורר בירושלים וחזר לשמור על אורח חיים דתי. בחודשים האחרונים לחייו התגורר אצל בתו, שרה נתניהו, במעון ראש הממשלה בירושלים.

בן ארצי נפטר כחודשיים לפני הגיעו לגיל 97, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

בתום השלושים לפטירתו הודיע חתנו בנימין נתניהו על הקמת חוג לתנ"ך על שמו במעון ראש הממשלה כהמשך למסורת שהייתה נהוגה בימי דוד בן-גוריון ומנחם בגין.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל וחוה בן ארצי וארבעת ילדיהם, 1960

בן ארצי נישא לחוה (לבית פריצקי), בת למשפחה חרדית מירושלים, דור שישי בארץ ישראל, ולהם ארבעה ילדים: מתניה בן ארצי - פרופסור למתמטיקה, חָגִי בן ארצי - מרצה לתלמוד ולמחשבת ישראל, אמציה בן ארצי - טייס קרב לשעבר, מומחה לתקשורת מחשבים המתגורר בארצות הברית, ושרה נתניהו - פסיכולוגית ואשת ראש ממשלת ישראל.

שלושת בניו היו חתני תנ"ך: אמציה היה סגן חתן התנך העולמי, מתניה זכה במקום השני בחידון התנ"ך לילדים בהיותו בן 10, וחגי היה חתן חידון התנ"ך העולמי. נכדו אבנר, בנה של שרה נתניהו, היה סגן שני לחתן חידון התנ"ך העולמי בשנת ה'תש"ע.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5 סיפורים על דני, תל אביב: מ' ניומן, תש"כ
  • שבתי: ארבעה סיפורים מחיי בעלי המוסר הנוברדוקאיים בישיבות בית יוסף בחו"ל, ירושלים: קריית ספר, תשכ"ז
  • צפצפה ברוח: שירים לבני נעורים, תל אביב: אל"ף, 1968
  • ירושלים עירך: עיר דוד בתודעת עם ישראל לדורותיו, תל אביב: אור עם, תשל"ט. מהד' מחודשת ומורחבת הופיעה בתשס"ו 2006.
  • עם עלות השחר: שירים מפנקס ישן, תל אביב: במות לספרות ואמנות, תשנ"ז 1996
  • דני בא לכפר: ספורים ושירים לילדים, תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1997, איורים פזית מלר דושי
  • לארץ חמדה יולד, רומן, תל אביב: עקד, תש"ס 1999, (בחתימת "שמואל בר משה")
  • התנ"ך שעשועי: שלושה חידוני תנ"ך מקיפים בכרך אחד, בית אל: בית אל, תשס"ד 2003, בשיתוף בניו מתניה, חגי ואמציה
  • חגי ישראל: ישן וחדש, ירושלים: משרד החנוך התרבות והספורט, תשס"ה 2005
  • שחריים: מבחר שירים משכבר הימים, תל אביב: גוונים, תשס"ו 2005
  • נוברדוק: סיפורים, תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2007
  • בין יוצרו ליצרו, תל אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]