שמואל הולדהיים

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ד"ר הולדהיים

הרב ד"ר שמואל הולדהיים (Samuel Holdheim;‏ 1806 קֶמְפֶּן, פרוסיה – 22 באוגוסט 1860, ברלין, הקיסרות הגרמנית) היה תאולוג יהודי גרמני, מהרבנים הקיצוניים בתנועת הרפורמה ביהדות, בגרמניה, שממנה הסתעפה היהדות המתקדמת. נחשב בין חלוצי הדרשה (הוֹמילֶטִיקה) המודרנית בסגנון היהדות הרפורמית.

חייו

שמואל הולדהיים נולד במשפחה יהודית אדוקה בשטעטל קֶמְפֶּן (Kempen; בעת הולדתו בפרובינציית פרוסיה הדרומית של ממלכת פרוסיה, ואז מ-1807 עד 1815 בשטחי דוכסות ורשה הנפוליאונית, ובעקבות קונגרס וינה הוחזרה לפרוסיה ונכללה בדוכסות הגדולה של פוזן; כיום קֶמְפְּנוֹ (Kępno) בפולין). בתחילה קיבל חינוך תלמודי, נחשב כעילוי בש"ס ובפוסקים ומאוחר יותר היה למורה מבוקש בין היהודים באזור מולדתו. אחרי שנשא אשה בעלת השכלה מודרנית, בת של רב מפוזנן, רכש גם הוא ידע כללי בשיעורים פרטיים. אחרי כן התגרש ונסע ללמוד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת קארל בפראג ובברלין. בפראג המשיך גם לימודי תלמוד אצל הרב שמואל לנדאו, בנו של ה"נודע ביהודה", הרב יחזקאל לנדא. את עבודת הדוקטור שלו סיים באוניברסיטת לייפציג. בין השנים 1836–1840 כיהן כרב של יהודי פרנקפורט על האודר, והחל מ-5 באוגוסט 1840 התמנה כרב הלאנד מקלנבורג-שוורין בעיר שוורין.

פעילותו הרפורמית הרדיקלית

כשנעשה רב בשוורין ניסה להנהיג שם תקנות חדשות, אך האורתודוקסים מנעו זאת מבעדו. תיקונים קלים שעשה היו בין השאר ביטול הטעמים בקריאת התורה.

בספר שפרסם ב-1843,‏ Ueber die Autonomie der Rabbinen und das Prinzip der jüdischen Ehe ("על אוטונומית הרבנים ועל עקרון הנישואים היהודים"), גולל את שיטתו, שלפיה היהדות אינה עוד לאום, אלא דת בלבד. לפיכך, בכל תחום שבו יש למדינה מה לומר, תקפים דיניה, ורק בנושאים הדתיים גרידא רלוונטית היהדות. למעשה השתמש בכלל זה כדי להמעיט במידה קיצונית בחשיבות ההלכה, שכן דיני אישות, הערכאות הרבניות, החינוך היהודי הנפרד – כל אלו הם מוסדות שלהם סיפקה המדינה אלטרנטיבה ועל כן הציע להוציא אותם מכלל היהדות. בסידור התפילה שקבע הושמטה השפה העברית והגרמנית הייתה לשלטת. עם זאת, חייֵב המשך קריאת התורה במקור העברי. הוא היה קיצוני אף מעמיתו לרפורמה, אברהם גייגר, והגדיל לעשות כשסבר שגם את השבת יש להעביר ליום ראשון, כמנהג המדינה. ועידת הרבנים הרפורמים בברסלאו קבעה הקלות רבות בשמירת השבת, אך דחתה את דעתו בדבר שינוי מועדה. מתנגדי הולדהיים בוועידה אמרו שאימוץ רעיונו יביא לקבורת היהדות ולהיווצרות דת חדשה.

הולדהיים, שהתלהב מאוד מהאמנציפציה ליהודים, האמין שהצביון הלאומי הוא רק ה"קליפה החולפת" של היהדות ואין לו עוד אחיזה בעידן המודרני. לעומת זאת היסודות הדתיים - מוסריים הם הם גרעינה הנצחי. ראה בהפצת המסרים המונותאיסטים והמוסריים של היהדות את שליחותם של היהודים בסביבתם העכשווית בגולה.

הולדהיים סבר שגם מבחינת דיני שבת עצמם יש הצדקה לביטולם בשל חובותיהם בחברה המודרנית של העוסקים במלאכות אזרחיות שונות (רפואה, עריכת דין, פקידות , הוראה וכו') , כפי שעבודת בית המקדש גברה עליהם בימי עבר. לא התנגד לנישואי תערובת והגן על זכויות ילדים בני הורים יהודים ושלא נימולו להיות מוכרים כיהודים לכל דבר, (1844).

ב-1847 נתמנה לרב והדרשן הקבוע בקהילת היהודים הרפורמים הייחודית של ברלין, תפקיד שאברהם גייגר סירב לפניו מסיבות אידאולוגיות (בגלל הצביון הפלגני של הקהילה) ושם ניתן לו כר נרחב לממש את השקפותיו.

בשל נעוריו באזור פולני (,כ"Kempner",יליד קמפנו) נטען ששליטתו בגרמנית לקויה, ויריבו האורתודוקסי, הרב מיכאל זקש, לעג לו בשנינות עוקצנית: "בדרשות של הולדהיים, הדבר היהודי היחיד הוא הגרמנית שלו" . ייתכן כי הסיבה ללעג הייתה יותר מבטאו, מפני שכבוגר אוניברסיטאות גרמניות היה ידוע כמדבר גרמנית ספרותית מוקפדת.

משנפטר ב-1860 נקבר בחלקת הרבנים למרות התנגדות הרבנים האורתודוקסים, ואברהם גייגר הספידו.

האנציקלופדיה העברית מתארת את פועלו בנימה שלילית:

"את רעיונותיו הרפורמיים ביסס בדרך כלל על הוכחות בעלות אופי תלמודי רבני מסולף, על מימרות מקוטעות מהספרות התלמודית, ועל דקדוקי התחכמות שמעידים במידה רבה על אי הגינות אינטלקטואלית"

בקורות בנימה זאת נשמעו בזמנו גם מפי עמיתים דוגלי רפורמה שנמנו עם ראשוני היהודים הקונסרבטיבים, כמו זכריה פרנקל, צבי גרץ ואחרים. בכל זאת אברהם גייגר, למרות כל הסתיגויותיו, שמר על ידידות איתו והאמין בכנותו וביושרו האינטלקטואלי.

השפעתו

להשקפותיו היו ממשיכים בעיקר בקרב חוגים יהודים רפורמים אחדים בארצות הברית: הרב דוד איינהורן בבלטימור ובפילדלפיה , אחר כך איש העסקים, הפילנטרופ והעסקן הרפורמי אייזיק וולף ברנהיים שקרא ליהדותו "הכנסייה הרפורמית של הישראלים (Israelites) האמריקאים",כמו כן מורו ורבו הנערץ של האחרון, הרב רב הפעלים אדולף מוזס מלואיוויל, קנטקי והרב אמיל הירש משיקגו שהנהיגו עבודת קודש ביום ראשון במקום בשבת בבית כנסת. השפעות דעותיו של הולדהיים ניכרו גם בקרב תת-זרם חולף של יהודים רפורמים הונגרים.

עבודותיו

• 1843 Ueber die Autonomie der Rabbinen und das Prinzip der jüdischen Ehe

(על אוטונומית הרבנים ועקרון הנישואין היהודים)

• Verketzerung und Gewissensfreiheit.Ein

zweites Notum in dem Hamburger Tempelstreit, mit besonderer Beruecksichtingung der Erwiederung eines ungenannten auf mein erstes Notum. schwerin; C.Kuerschener 1842

• מאמר האישות על תכונת הרבנים והקראים" (בעברית - פורסם ב-1861)
• Geschichte der Enstehung und Entwicklung

der Juedischen Reformgemeinde in Berlin. Im zusammenhang mit den Juedischreformatorischen Gesammtstrebungen der Neuzeit. Berlin: Julius Springer, 1857 ("תולדות הקמתה והתפתחותה של הקהילה היהודית הרפורמית בברלין. בקשר גומלין עם המגמות הכלליות הרפורמיסטיות היהודיות בזמנים החדשים" שפרינגר 1857)

קישורים חיצוניים

אנציקלופדיה בריטניקה און ליין: http://encyclopedia.jrank.org/HIG_HOR/HOLDHEIM_SAMUEL_18o6_186o_.html

ספר "תשובות באנשי און", התקפות של רבנים אורתודוקסיים על הולדהיים http://www.hebrewbooks.org/36004

לקריאה נוספת

• Max Wiener Jüdische Religion im Zeitalter der Emanzipation (Berlin, 1933), pp. 87–101.

(מקס ובר - הדת היהודית בעידן האמנציפציה, ברלין 1933)

• David Philipson The Reform Movement in Judaism New York, 1967 ,

(דויד פיליפסון - התנועה הרפורמית ביהדות - ניו יורק 1967)

• , Jakob J. Petuchowski Prayerbook Reform in Europe

(New York, 1968) {גייקוב ג'. פטוחובסקי - רפורמת סידור התפילות באירופה - ניו יורק 1968)

• Jakob J. Petuchowski "

Abraham Geiger and Samuel Holdheim: Their Differences in Germany and Repercussions in America, Leo Baeck Institute Yearbook 22 (1977): 139–159, (ג'ייקוב ג' פטוחובסקי - אברהם גייגר ושמואל הולדהיים: ההבדלים ביניהם בגרמניה והשלכותיהם באמריקה- שנתון המכון לאו בק 22, 1977 139 - 159

• 'Meyer, Michael A. "'Most of My Brethren Find Me Unacceptable'

The Controversial Career of Rabbi Samuel Holdheim." Jewish Social Studies 9 (2003): 1–19.